TheWholeTorah.aiBeta
היום־יום

כ״ח תשרי

לרכישת הספרלמאמר המקורי
האזנה לשיעור0:00 / 0:00

"חדר" השלוש מאות שלושים וארבעה בהיכל היום-יום.

יום רביעי כ"ח תשרי ה'תש"ד.

שיעורים: חומש, נח, רביעי, עם פירוש רש"י.

תהילים, כ"ח בחודש, אומרים מפרק קל"ה עד פרק קל"ט כולל.

תניא, ממשיכים ביום הזה עדיין באגרת כ"ה שבאגרת הקודש. השיעור היומי מתחיל בעמוד 278 במילים "אלא שבארצות", ומסתיים בעמוד ק"מ, בסוגריים המסתיימים במילה "אמן".

הפתגם היומי הקצר הוא ממכתב שכתב הרבי הריי"צ בז' אדר תש"א. במכתב זה מעורר הרבי הריי"צ את אחד החסידים, שכתב לו שאין לו זמן ללמוד בכל יום — לא בכל יום, אמר, הוא יכול ללמוד. על כך כותב לו הרבי הריי"צ מכתב חריף מאוד ואומר: "רע הדבר מאוד מאוד" שאין לך זמן ללמוד בכל יום, ותדע לך שלימוד התורה בכל יום נוגע בגשמיות, נוגע ברוחניות, ונוגע בנפשות.

והוא מפרט. בגשמיות [הכוונה לחיים הגשמיים כפשוטם]: כאשר אדם עמל בתורה כפשוטו (גם אם תוך כדי כך עמל הוא גם לפרנסתו — אין בכך כלום, אך צריך שיהיה גם עמל בתורה) אז יהיה לו טוב בגשמיות כפשוטו, תהיה לו פרנסה ויהיה לו מזון.

בהקשר לנקודה זו בא הפתגם היומי [ולאחר מכן נמשיך במכתב גם את שתי הנקודות הנוגעות ברוחניות ובנפשות]. הרבי מצטט מן הקטע הראשון: הפסוק אומר "אם בחקותי תלכו", וממשיך "ונתתי גשמיכם בעתם". מה לומדים מפסוק זה? שהגשמיות "בעתם", הגשמיות בזמנה, תלויה ב"אם בחוקותי תלכו".

והוא מפרט: "לימוד התורה וקיום המצוות הם טבעת הקידושין". כשם שתחת החופה נותן החתן טבעת לכלה ומקדשה, ובכך מתחייב לספק לה במשך כל החיים אוכל, בגדים וכל צרכיה — כך, כביכול מתחייב הקדוש-ברוך-הוא לתת לנו את כל צרכינו. מהי טבעת הקידושין של הקדוש-ברוך-הוא? זו התורה והמצוות, "שבהם קידש הקב"ה את ישראל להתחייב לזון אותם ולפרנסם". ואם אנו שומרים על הטבעת — היינו "אם בחוקותי תלכו" — נוגע הדבר בגשמיות, ויש שפע רב בכל העניינים שהקדוש-ברוך-הוא התחייב לתת לנו. זהו בגשמיות.

במכתב מוסיף הרבי הריי"צ עוד שתי נקודות. הלימוד טוב ונוגע גם ברוחניות: בפשטות, אם אדם לומד בכל יום, מקנה לו הדבר ידיעות כיצד להתנהג כיהודי, ומחזק את נשמתו ואת נפשו האלוקית — פשוט טוב ברוחניות.

ודבר שלישי, נוגע הוא בנפשות: אדם הלומד תורה בכל יום, נעשה אוויר ביתו אוויר שקירותיו סופגים תורה ויראת שמים, והנפשות הגדלות באותו בית — היינו ילדיו — גדלות באוויר טוב, ויהיו טובים הרבה יותר.

הוא מסיים ואומר, שגם אם יטען האדם שהוא עסוק שתים-עשרה שעות ביום בעבודה — יהיה עסוק עוד שעתיים בלימוד, ואין לו רשות להיפטר מכך. כך אומר הבעל שם טוב, שכן כל ההשפעות תלויות בתורה ובמצוות. רואים זאת במכתבי הרבי ובשיחותיו אין-ספור פעמים: כל דבר שיהודי מבקש עליו ברכה בעניין גשמי — רפואה, פרנסה או כל דבר אחר — הרבי תמיד קושר זאת עם הרוחני: תקן את הרוחני, ותראה שגם הגשמי יהיה מסודר; שכן יש חיבור עצום וחזק בין הגשמי לרוחני בחייו של יהודי.