"חדר" העשירי בהיכל היום-יום.
יום שלישי י"ג תשרי ה'תש"ד.
שיעורים: חומש, ברכה, הפרשה של שבת בראשית, שלישי עם פירוש רש"י.
תהילים, י"ג בחודש, אומרים מפרק ס"ט עד פרק ע"א כולל.
תניא, מתחילים ביום הזה אגרת חדשה, אגרת כ"ב באגרת הקודש. מהמילה הראשונה "אהוביי" עד החלק שבמילים "בפירוש רש"י".
בפתגם היומי מתייחס הרבי גם למאורע הקשור לתאריך י"ג תשרי, וגם לעניין הקשור לשיעור התניא היומי, שבו מתחילים אגרת חדשה — אגרת כ"ב. אלו שני חלקי הפתגם היומי.
החלק הראשון מתייחס לתאריך י"ג תשרי — תאריך שבדברי ימי החסידים ובתולדות רבותינו נשיאינו אירע בו דבר. מה אירע בו? הסתלקות אדמו"ר מהר"ש, הרבי הרביעי. ביום הזה, בי"ג תשרי תרמ"ג, היתה "הסתלקות אדמו"ר מהר"ש - תרמ"ג - ומנוחתו כבוד בליובאוויטש". זו ההתייחסות לתאריך היום.
מעניין שבשיחה שאמר הרבי פעם בתאריך זה, בי"ג תשרי תשמ"ב, קישר הרבי את הרמז שבתאריך י"ג תשרי דווקא לאדמו"ר מהר"ש. ידוע שיש ארבעה ימים בין יום הכיפורים לסוכות, וכתוב שארבעת הימים הם כנגד ארבע אותיות שם ה', י-ה-ו-ה. נמצא ש-י"א תשרי הוא כנגד אות י', י"ב תשרי כנגד ה', ו-י"ג תשרי כנגד ו'. הרבי הסביר את תוכנה של אות ו' — אות הנמשכת מלמעלה עד למטה, אות ישרה, אות שאין בה מעצורים, הנמשכת עד הסוף בקו אחד. וקישר זאת הרבי עם הפתגם המפורסם שאפיין את אדמו"ר מהר"ש, שהיה אומר שצריך לפעול בכל דבר באופן של "לכתחילה אריבער" — לפעול מלכתחילה באופן שאין מניעות ועיכובים, ומה שצריך להיות הולכים עמו עד הסוף. את זה קישר הרבי עם תוכנו של יום זה, שהוא כנגד אות ו' שבשם ה'.
החלק השני של הפתגם מתייחס לשיעור התניא היומי, אגרת כ"ב שבתניא. הרבי כותב כאן ש"תחילת אגרת סימן כ"ב וסופה לא באה בדפוס באגרת הקודש". כשאנו לומדים באגרת הקודש את אגרת כ"ב, אין שלפנינו כל האגרת: יש את חלקה הראשון, ואילו סיומה אינו נמצא בדפוס של אגרת הקודש שבתניא.
על מה מדובר בחלקים שאינם לפנינו? זו אגרת חריפה מאוד. תוכן האגרת עצמה הוא, שלא שייך לשאול ולבקש מרבי שאלות בעניינים גשמיים — דבר שאפשר לשאול רק נביאים — ואין מקום לבוא בעניינים אלו; זו הנקודה המודפסת לפנינו בתניא. אך החלק שקודם לה חריף מאוד, ומגביל מאוד את החסידים הבאים אליו — מתי הם יכולים לבוא, ובאילו תקופות — שלא יבוא כל אחד מתי שירצה. וכן הוא מדבר בחריפות על כך שבאים רבים כל כך ומבלבלים את מוחו בשאלות ובעניינים גשמיים בלבד, ולא בדברים שעליהם הוא מצפה לשמוע.
כל אותה חריפות שבחלק המקדים לא נכנסה לחלק שבתניא, וגם הסיום אינו נמצא שם. היכן הדבר כן נמצא? "(נדפס בקובץ 'התמים' חוברת שניה)" הוא נדפס בקובץ "התמים", חוברת שנייה. "התמים" הוא קובץ חסידי שיצא לאור בוורשה בסוף תרצ"ז. שם, בחוברת השנייה, מופיעה האגרת בשלמותה. וכיום, משיצאה לאור סדרת "אגרות קודש" של אדמו"ר הזקן, אפשר למצוא את האגרת הזו באגרת ל"ה, ולראות אותה בשלמותה מודפסת בסדרת "אגרות קודש" של אדמו"ר הזקן.