"חדר" השלוש מאות ושנים עשר בהיכל היום-יום.
יום שלישי ו' תשרי ה'תש"ד.
שיעורים: חומש, וזאת הברכה, שלישי, עם פירוש רש"י.
תהילים, ו' תשרי, אומרים מפרק ל"ה עד פרק ל"ח כולל; ושלושת הפרקים הנוספים הם ק"ג, ק"ד ו-ק"ה.
תניא, המשך אגרת כ'. השיעור מתחיל בעמוד קל"א במילים "והנה כמו כן", ומסתיים בעמוד 262 במילה "להחיותם".
הפתגם הוא המשך למה שלמדנו בג' תשרי, לאמרתו של רבי משה מאניפולי, שכל אחת מאותיות תיבת "תשובה" מרמזת על עניין מסוים, וכולן יחד הן שלבים בעבודת התשובה. למדנו על האות ת' — "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", ועל האות ש' — "שויתי ה' לנגדי תמיד". עתה הגענו לאות ו', ומהו רמזה בתשובה? ו' היא ראשי תיבות של הפסוק "ואהבת לרעך כמוך".
ומה עניין זה לעבודת התשובה? תחילה מבואר מהי משמעותה, כוחה וחשיבותה של אהבת ישראל, כמו שאמר אדמו"ר הזקן "אשר זהו כלי ל'ואהבת את ה' אלוקיך'". הכלי שבו יכול האדם להתחבר לאהבת ה' בצורה פנימית ואמיתית, ואבן הבוחן לאהבת ה' שלו בכלל, הוא על ידי שיש בו אהבת ישראל. כמבואר בתניא פרק ל"ב, שעיקר ושורש כל התורה הוא שהאדם יגביר את הנפש על הגוף, וזו תכלית כל חיי היהודי.
ומהי אבן הבוחן לכך שהנפש חשובה אצלו יותר מן הגוף? שהוא מסוגל לאהוב את זולתו. שכן כל המפריד בין אדם לחברו הוא הגוף; וכל עוד הגוף תופס אצלו מקום עיקרי, קשה לו להתחבר עם הזולת. אך אם הנפש היא העיקר אצלו, והרי כל הנפשות מחוברות, יש בו היכולת לאהוב את הזולת. לכן הכלי לאהבת ה' הוא אהבת ישראל.
וכביאור במאמר, זהו גם ההסבר הפנימי במשנה בפרקי אבות: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו". אדם שיש בו אהבת ישראל — "רוח הבריות נוחה הימנו", וממילא "רוח המקום נוחה הימנו", וממילא יש בו גם אהבת ה'. זו המשמעות הפנימית של המשנה.
ומהי המסקנה, השורה התחתונה של הפתגם? "עבודת התשובה הבאה בסיבת לב טוב". שכן אם יש לאדם לב טוב, סימן שהאלוקות חשובה ועוצמתית אצלו יותר מן הגשמיות ומן הגוף, וממילא הוא שב אל ה' ודבוק בו. וממילא זו עבודת תשובה הקשורה ומתבטאת באות ו', ב"ואהבת לרעך כמוך".