"חדר" השלושים ושניים בהיכל היום-יום.
יום שלישי כ"א טבת ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, שמות, שלישי, עם פירוש רש"י.
תהילים, כ"א בחודש, מפרק ק"ד עד פרק ק"ח כולל.
תניא, אנו נמצאים באמצע פרק י"ב, מהמילה "רק מפני" עד דף י"ז, במילים "התורה כנ"ל".
כאן ישנו פתגם קצר המתאר מצב מסוים, בלא הרקע שלו, ואתן לכם את הרקע שעליו מדובר. הפתגם מספר שבסיטואציה מסוימת אמר הרבי הריי"צ דבר-מה. תיעודו של הדבר מצוי רק ביומן אישי שכתב הרבי, שכן מדובר במאורע שהתרחש כאשר הרבי הריי"צ והרבי היו יחד.
אקרא את המשפט הראשון: "כ"ק אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] הרה"ק [הרב הקדוש] פגע בנושא דליים מלאים מים ואמר". מתי היה הדבר? בשנת תרצ"ב. באותה שנה, בי' סיוון, נערכה חתונת בתו הצעירה של הרבי הריי"צ, הרבנית שיינא, עם הרב מנחם מנדל הכהן הורנשטיין [ששניהם נהרגו לאחר מכן בשואה]. חתונתם היתה בי' סיוון תרצ"ב.
החתונה התקיימה במזרח ליטא, במקום הנקרא כיום לנטריס. בערב חג השבועות, כמה ימים לפני החתונה, נסע הרבי עם חמיו הרבי הריי"צ למקווה, בעיר הנקראת טראקאי, במרחק כעשרה קילומטרים מן המקום שבו שהו. בדרך, בנסיעה, נפגשו עם אדם שנשא דליים מלאים מים, כמתואר כאן.
כשנפגשו עם אותו אדם שנשא דליים מלאים מים, אמר הרבי הריי"צ — וזה המשפט ששמע הרבי מחמיו: "כאשר נפגשים במים, אומר הבעל שם טוב שזה סימן ברכה". כך אמר הרבי הריי"צ. וצריך עיון: מהי אריכות זו וההדגשה, שצריך לומר שהבעל שם טוב אמר שזה סימן ברכה?
בלילה הראשון של סוכות תש"מ [בשנים ההן נהג הרבי לעתים קרובות לומר בכל לילה שיחה ולבאר את משמעות האושפיזין של אותו יום; שכן כשם שיש אושפיזין הכתובים בזוהר, החל מאברהם אבינו, יצחק וכו', יש גם אושפיזין חסידיים — מהבעל שם טוב, המגיד והלאה. ביום הראשון של סוכות האושפיזין הם אברהם אבינו והבעל שם טוב] דיבר הרבי על האושפיזין של היום הראשון — הבעל שם טוב — וסיפר באותה שיחה את הסיפור הזה, שפעם הלך עם חמיו ונפגשו עם אדם נושא דליים.
ואז שאל הרבי: מדוע צריך להדגיש כל כך שהבעל שם טוב אומר שזה סימן ברכה? מהי ההדגשה כאן? ואמר הרבי דבר מעניין: "סימן ברכה" פירושו המשכת ברכה, וברכה יכולה להימשך בכמה וכמה אופנים — היכן תתבטא הברכה? ייתכן שתתבטא ברוחניות, וייתכן שתתבטא בגשמיות; וגם בזה עצמו, הן ברוחניות והן בגשמיות, יכולה הברכה להתבטא בכל מיני אופנים.
לכן מדגישים שהברכה באה מפני שהבעל שם טוב אומר. מהו הבעל שם טוב? הבעל שם טוב היה ידוע כאדם שדרכו התרחשו תמיד עניינים של מופתים וניסים, עד שכשרואים מופת מסוים אומרים באופן טבעי שזהו סיפור מהבעל שם טוב. לכן רוצים להדגיש: הברכה שתימשך כשנפגשים עם מים — באיזה אופן תימשך? באופן של הבעל שם טוב, דהיינו ברכה שלמעלה מהטבע, ברכה שלמעלה ממדידה והגבלה, שתימשך עד למטה מטה. לכן מדגישים כל כך את הבעל שם טוב, כדי להדגיש באיזה אופן תימשך הברכה.
לפתגם זה יש קשר מעניין ליום בשבוע, יום שלישי של פרשת שמות. שכן ביום שלישי של פרשת שמות — היום שבו מופיע הפתגם — מסופר בתורה על משה רבינו שהיה ליד הבאר ודלה מים; זהו בדיוק שיעור החומש של אותו יום, ולכן מביא כאן הרבי את הסיפור על המים ועל מה שאומרים כשרואים אדם נושא דליים מלאים מים.
אפשר לקשר רעיון זה גם לשני מקורות מעניינים נוספים, שבהם רואים המשכת ברכה בקשר למים. המקור האחד: בספר בראשית מסופר שיעקב אבינו הגיע לפרעה, ונאמר "ויברך יעקב את פרעה". מפרש רש"י במקום — במה בירכו ומה היתה הברכה המיוחדת? שיעלה נילוס לרגליו; שבכל פעם שיֵצא פרעה אל הנילוס, יעלו המים לקראתו. רואים שיעקב אבינו רצה לבטא ברכה, ובאיזו צורה ביטא זאת — שהמים יעלו לקראתו. זהו אותו רעיון שאומרים כאן.
ואפשר לקשר זאת עם נקודה נוספת. יש סיפור בגמרא, מסכת חולין דף צ"ה, על רב שהלך פעם לבקר אצל חתנו, רב חנן; וכדי להגיע ליעד היה צריך לעבור נהר. כשהגיעו אל הנהר, אומרת הגמרא, באה המעבורת עם המים ישר לקראתו, בלא שיצטרך להזמינה. מיד התבטא רב ואמר, שאם עוברי דרכים רואים על המים שהמעבורת באה לקראתם, זה סימן טוב לעוברי דרכים — סימן שביום זה תהיה להם הצלחה מיוחדת. גם כאן רואים את הנקודה: כשרואים במים עלייה מיוחדת וכדומה, יש בזה סימן לברכה מיוחדת. זהו תוכן הפתגם, שבו מספר הרבי דבר ששמע מחמיו באותה הזדמנות.