"חדר" המאתיים ארבעים ושבעה בהיכל היום-יום.
יום ראשון כ"ט תמוז ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, דברים, פרשה ראשונה עם פירוש רש"י.
תהילים, כ"ט בחודש — זהו היום האחרון של חודש תמוז, ולכן אומרים מפרק ק"מ עד סיום התהילים, פרק ק"נ.
תניא, ביום הזה לומדים את כל פרק ט' של אגרת התשובה, מהמילה "וביעור" עד סיום הפרק "דראש השנה".
מקורו של הפתגם היומי ברשימת היומן של הרבי, הדברים ששמע מחמיו — מהרבי הקודם. בקטע שביומן ישנו קטע הקודם לקטע הנוכחי, ובו כתוב שהרבי צמח צדק אמר שיהודי צריך להיות בקי בש"ס כבקיאותו של הרמב"ם. שם מסופר שבנו, רבי יהודה לייב, שאל אותו "מה איתך?" [כלומר, מה מצב בקיאותך כעת], והצמח צדק ענה "מסכתות אחדות", והתחיל למנות אותן.
מיד לאחר מכן כתוב שמצאו פיתקא בכתב-ידו של הרבי מהר"ש, שהעתיק מכתב-ידו של אביו, הצמח צדק — וזהו הפתגם היומי. "מצאו פתק בכתב-יד-קודש ה"צמח צדק" ותוכנו, שהחליט ללמוד בכל יום שש שעות בלילה בעמידה נגלה, ותודה-לאל שקיים ועבר על ש"ס בבלי וירושלמי וארבעה חלקי שולחן ערוך בעיון"
לכאורה מדובר כאן בעניין אישי ופרטי של הצמח צדק, שכתב לעצמו עניין פרטי; אך בכל זאת הרבי הכניס זאת כפתגם לציבור. וכפי שאמר הרבי פעם, שגם עניינים אישיים של רבותינו נשיאינו, הקשורים בינם לבין עצמם באופן אישי — הרי כל עניין של רבי קשור לכולם, וממילא גם עניינים כאלה צריך לדעת, וכנראה שצריך ללמוד מהם משהו.
מעניינת ההתייחסות לנקודה שהוא מציין כאן — שלמד בלילה נגלה, בעמידה. שכן בהקדמה לשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן, שכתבו בניו, מתארים הם על אודות תקופה מסוימת אצל אדמו"ר הזקן: "אדוננו אבינו מורנו ורבנו" — אדמו"ר הזקן — חזר על כל התלמוד בפעם הט"ז, בעמידה". הרי ששם מדגישים דווקא עניין זה, הלימוד בצורה כזו, בעמידה; וכך מודגש גם כאן בפתגם היומי.