"חדר" המאתיים ארבעים ושישה בהיכל היום-יום.
שבת, כ"ח תמוז ה'תש"ג.
שבת זו היא שבת מברכים של חודש אב, והרבי מציין בשבת מברכים ביום-יום את העניין ואת המנהגים הנוהגים ביום זה. תחילה כותב הרבי בכותרת "מברכים ראש חודש מנחם אב. אמירת כל התהילים בהשכמה", כתקנתו של הרבי הקודם; ובנוסף "יום התוועדות".
הערה נוספת מעיר כאן הרבי לגבי ההפטרה שאומרים בשבת זו. יש לשים לב שזוהי השבת השנייה משלוש השבתות של "תלתא דפורענותא", של בין המצרים; ובשלושת השבועות הללו אומרים בכל שבוע הפטרה המתאימה לתקופה. נעיין בלשון: "הפטרה שמעו — עד אלקיך יהודה; אם תשוב — עד ובו יתהלל". ההפטרה בשבת זו היא בפרק ב' בירמיהו, מתחילים מפסוק ד', מהמילים "שמעו דבר ה'", עד סוף הפרק, המסתיים במילים "כי מספר עריך היו אלקיך יהודה".
לאחר סיום הפרק השני מוסיפים, וזה תלוי במנהגים שונים. לפי מנהג האשכנזים מוסיפים פסוק אחד קצר מאוד — פסוק ד' מפרק ג'. ולפי מנהג הספרדים, וכן נוהגים בחב"ד, מוסיפים שני פסוקים מפרק ג'; והרבי מציין כאן מהם: "אם תשוב" — הפסוק שבו מתחילים, "אם תשוב ישראל", והסיום במילים "ובו יתהלל". זו הערה בלבד, מהי ההפטרה למנהגנו בשבת זו.
שיעורים: חומש, מטות-מסעי, שביעי, עם פירוש רש"י, שכן זו שבת.
תהילים, כ"ח בחודש, אומרים מפרק קל"ה עד פרק קל"ט ועד בכלל.
תניא, ביום זה לומדים את כל פרק ח' של אגרת התשובה, מתחילת הפרק במילה "והנה", והפרק מסתיים במילה "למלכה וכו'".
הפתגם היומי נלקח ממכתב שכתב הרבי הקודם בערב פסח של תש"ב. המכתב נכתב אל מנהל אגודת חב"ד בשיקגו, הרב משה לייב רודשטיין. הרבי הריי"צ מבקש ממנו לפעול שהתלמידים — בניו של ר' שלום פוזנר, ששמו מצוין במכתב — יחזרו חסידות בבתי הכנסת של אנ"ש, ומסביר לו את החשיבות הגדולה של "חזרת חסידות" ברבים.
במכתב מסביר הרבי, שכאשר אדם עוסק בעבודת הבירורים — בקיום תורה ומצוות — הוא מזכך את העולם ומשתמש בחפצי העולם לקדושה. כל שימוש בענייני העולם לקדושה ממשיך אלוקות בעולם ומזככו, אך האור האלוקי הנמשך כתוצאה מעבודת הבירורים הוא אור נמוך יותר; הדבר הגשמי הוא שהמשיך את האור, והעולם מזדכך, אך זהו אור נמוך יותר. ויש אור אלוקי נעלה הרבה יותר — הקרוי "זכות", זכות אלוקית עילאית הנמשכת בעולם. ומהו הכלי הממשיך את הזכות העילאית? מאמרי חסידות. כשאומרים מאמר חסידות ממשיכים לעולם אור אלוקי נעלה, ומטהרים את אוויר העולם.
לאחר הקדמה זו מביא הרבי את הרשימה המופיעה בפתגם היומי. "לכל אחד מרבותינו נשיאינו היו מאמרים קבועים". נוסף על מאמרי החסידות שאמרו בשבתות, בחגים ובראשי חודשים, כל פעם בהתאם לזמן שבו עמדו, היו להם גם מאמרים קבועים. מטרת אמירתם הייתה "במיוחד בשביל זה (לטהר אויר העולם)", להמשיך אור אלוקי כדי שאוויר העולם יהיה טהור יותר.
ומהי הכוונה שהיו אלו מאמרים "קבועים"? "אשר פעם בשתים או בשלש שנים היו חוזרים עליהם ברבים" שאחת לשנתיים או שלוש היו חוזרים עליהם ברבים — על אותו מאמר בדיוק, בלא חידוש נוסף או הדגשה אחרת — ומטרת אמירתם הייתה לטהר את אוויר העולם. לכל אחד מהנשיאים היה מאמר אחר, שבו המשיך לטהר את העולם בדורו. וכאן מפרט הרבי הקודם, מאדמו"ר הזקן ועד הרבי הרש"ב — עד אביו — מהו המאמר של כל אחד ואחד.
וכך הוא כותב: "אחד ממאמרי רבינו הזקן" — לאדמו"ר הזקן היו כמה מאמרים כאלה, ואחד מהם, שהיה חוזר עליו למטרה זו, הוא "החלצו שבליקוטי תורה בלי ההגהות". בספר ליקוטי תורה, בפרשת מטות, יש מאמר דיבור המתחיל "החלצו", ובו הגהות בסוגריים שהוסיף הרבי הצמח צדק; אך המאמר המקורי, בלא ההגהות, הוא של אדמו"ר הזקן, ואותו היה חוזר אחת לשנתיים-שלוש למטרה זו.
"אחד ממאמרי אדמו"ר האמצעי" — גם לאדמו"ר האמצעי היו כמה מאמרים כאלה שאמר למטרה זו, ואחד מהם הוא "דיבור המתחיל יפה שעה אחת". מאמר זה היה במשך שנים רבות בכתב יד בלבד ולא נדפס, ורק בתשל"ט נדפס לראשונה מכתב יד בחוברת. "ותוכנו עשרה הפרקים הראשונים לדיבור המתחיל הנה כל אחד ואחד אומר אלקי נשמה בדרך החיים". יש לאדמו"ר האמצעי ספר הנקרא "דרך חיים", הנפתח במילים "הנה כל אחד ואחד אומר אלקי נשמה", ובו פרקים רבים; ותוכן עשרת הפרקים הראשונים הוא של דיבור המתחיל "יפה שעה אחת", שהיה אדמו"ר האמצעי חוזר עליו מפעם לפעם למטרת טיהור האוויר.
ומהו מאמרו של הרבי הצמח צדק? "אחד ממאמרי הצמח צדק הוא מה טובו שבליקוטי תורה". בליקוטי תורה, בפרשת בלק, יש מאמר הפותח במילים "מה טובו" — מאמר של אדמו"ר הזקן עם הגהות של הצמח צדק — ואותו היה הצמח צדק חוזר אחת לשנתיים-שלוש למטרה זו.
בנוגע לרבי המהר"ש — "אחד ממאמרי אאזמו"ר". "אאזמו"ר" הוא ראשי תיבות "אדוני אבי זקני מורי ורבי", והכוונה כאן היא לרבי המהר"ש. אחד ממאמריו שהיה חוזר עליו למטרה זו הוא "מי כמוך באלים", והוא ה"דיבור המתחיל" שלו; תוכנו עוסק בנושא אחדות ה', "אין עוד מלבדו".
ומסיים באחד ממאמרי הרבי הרש"ב: "אחד ממאמרי אדוני אבי מורי ורבי" — אביו של הרבי הקודם — והוא "וידעת היום", דיבור המתחיל "וידעת היום מוסקבה תרנ"ז", מאמר מפורסם מאוד שאמר במוסקבה בשנת תרנ"ז. תוכנו עוסק בעניין "הוי' הוא האלקים", עבודת הניסיונות, והוא נדפס גם כחוברת בפני עצמו וכן, כמובן, בספר המאמרים תרנ"ז. אלו המאמרים שאמרו רבותינו נשיאינו למטרה זו.
במהלך השנים — למשל בשבת מברכים חודש מנחם אב בתשל"ט — התייחס הרבי באריכות והסביר מדוע בחר אדמו"ר הזקן דווקא במאמר "החלצו" לעניין זיכוך העולם, וביאר את תוכן המאמר למטרה זו. הרשימה שכאן מסתיימת במאמר של הרבי הרש"ב.
כמובן, בקוראנו פתגם זה עולה השאלה מה היה בהמשך — מהו המאמר שהיה חוזר עליו הרבי הריי"צ, ומהו המאמר שהיה אומר הרבי. הדבר אינו ברור לגמרי. לגבי הרבי הריי"צ לא ברור לאיזה מאמר הכוונה. ולגבי הרבי, חסידים רבים אומרים שכנראה הכוונה למאמר "באתי לגני", שהרבי היה אומר בכל שנה — ובמיוחד תחילת "באתי לגני", שתוכנה חוזר על עצמו — ויש אומרים שהכוונה למאמר שאמר הרבי לטהרת האוויר; אך זו השערה בלבד, ולא דבר שנאמר במפורש.