"חדר" המאתיים ארבעים ושתיים בהיכל היום-יום.
יום שלישי כ"ד תמוז ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, מטות-מסעי [פרשות מחוברות], שלישי עם פירוש רש"י.
תהילים, כ"ד בחודש, אומרים מפרק ק"ט עד פרק קי"ח כולל.
תניא, ביום הזה מסיימים את פרק ו' באגרת התשובה. השיעור מתחיל בעמוד צ"ו במילים "והנה יעקב" עד סיום פרק ו', "נאמר וכו'".
מקורו של הפתגם היומי הוא בשיחה של הרבי הריי"צ (יום ב' של חג הפסח בשנת תרצ"ז). בשיחה, מביא הרבי הריי"צ סיפור על חסיד שפנה לצדיק מרוז'ין, וביקש ממנו הדרכה איך לשבור את המידות הרעות. הצדיק מרוז'ין הסביר לו שאת המידות הרעות אין צורך לשבור, אלא צריך לפעול עליהן להפוך לטוב, וזאת על ידי ריבוי בלימוד התורה.
אחרי שהרבי הריי"צ מסיים את הסיפור, הוא מוסיף שכל מה שסופר עד כאן הוא עניין של "חיצוניות". דהיינו, הסיפור עוסק באדם שחיפש "דרך קיצור" לשבור את המידות, שזאת "חיצוניות". ואילו בעבודה פנימית זה משהו אחר, דרך אחרת. ועל כך הוא עובר להסביר, בפתגם שלפנינו בהיום יום של יום זה:
"מפתגמי ה"צמח צדק": "פנימי" הוא - שבקשת ברכה [מהרבי] להצלחה ב'עבודה' היא בבחינת "אל ישעו בדברי הבל", והרצוי הוא ש"תכבד העבודה על האנשים"":
וזה מה שמופיע כאן בתחילת הפתגם דיום זה "מפתגמי הצמח צדק": "מהו פנימי?"", "פנימי" הוא אחד מהכינויים החסידיים המאוד ידועים. המשמעות של "פנימי" הוא מי שעושה את המוטל עליו בעבודת השם באופן יסודי, אמיתי ורציני, ולא אחד כזה שמחפש רק שהדברים ייעשו, והעיקר שהשורה התחתונה תהיה מה שהוא רוצה. אלא אחד כזה שעובד על הדברים בצורה מאוד מאוד יסודית ופנימית. זהו הכינוי "פנימי".
אומר הרבי הצמח צדק: מה זה פנימי? "שבקשת ברכה מהרבי להצלחה בעבודה", כלומר לבוא לרבי ולבקש "תן לי ברכה שהעניינים ייעשו" האדם חושב לעצמו "אני צריך לעסוק בעבודת השם, אני צריך לעבוד על עצמי, ובכן, תן לי ברכה!".
ההבדל בין ברכה לעבודה הוא קיצוני. ברכה זה מלמעלה למטה, האדם שמבקש "תברך אותי" בעצם מבקש תשפיע עליי מלמעלה שהדבר ייעשה. ואילו ענינה של "עבודה" - עבודת ה', אומר הרבי, זה מלמטה למעלה, תעבוד על עצמך לאט לאט. אמנם כך הרבה יותר קשה, אבל זו עבודה פנימית שבה אין קיצורי דרך.
ועל כך אומר הצמח צדק, מי נקרא פנימי?, אם באים לבקש ברכה בעניינים של עבודת השם, הרי הדבר דומה לדברי הפסוק שאמר פרעה למשה ואהרן על עם ישראל כשהאשים אותם שהם מחפשים לברוח מהעבודה שהוא הטיל עליהם. הפסוק אומר להם "אל ישעו בדברי שקר". רש"י במקום מפרש את המילים "דברי שקר" - "דברי רוח". מה הכוונה "דברי רוח"? דברים של הבל, דברים "לא רציניים".
[כמובן, למרות שאלו הם דברי פרעה למשה ואהרן על עם ישראל, ברגע שזהו פסוק שהוא חלק מהתורה, הרי יש בזה גם מסר חיובי ונצחי. והרבי הצמח צדק מביא שבעבודת ה' אכן זה נכון:]
אדם לא צריך להישען ולהיות מונח ב"דברי הבל", דהיינו לבקש ברכה שהדברים ייעשו מאליהם. אלא, כפי שכתוב בהמשך הדברים שפרעה אמר שמה שצריך להיות הוא "תכבד העבודה על האנשים". דהיינו שהעבודה צריכה להיות באופן ש"תכבד העבודה", זה אמנם קשה, זהו מאמץ על האנשים העובדים. זאת אומרת עבודה בדרך של "מלמטה למעלה", האדם בעצמו יעבוד. ולא שיבוא לבקש ברכה שהדברים ייעשו מלמעלה בצורה קלה ומהירה. להיפך, על האדם לעבוד על עצמו מלמטה, במאמץ פנימי. וזה מי שנקרא "פנימי". זוהי הדרך הנכונה בעבודת השם, וזוהי הדרישה של הפתגם של הצמח צדק.