"חדר" המאתיים שלושים וארבעה בהיכל היום-יום.
יום שני ט"ז תמוז ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, פנחס, שני, עם פירוש רש"י.
תהילים, ט"ז בחודש, אומרים מפרק ע"ט עד פרק פ"ג כולל.
תניא, ביום הזה ממשיכים בפרק ג' באגרת התשובה. השיעור היומי מתחיל בעמוד 184 במילים "ומכל מקום", ומסתיים בעמוד צ"ג במילה "בהצדקה" שבסיום הקטע.
מקורו של הפתגם היומי בשיחה שאמר הרבי הריי"צ בשמחת תורה תש"א. באותה שיחה, בטרם הגיע לנושא זה, מספר הרבי הריי"צ על אהבת ישראל המופלאה שהיתה לבעל שם טוב, אהבה שאין לשער.
בין הדברים הוא מספר שהבעל שם טוב התגלה כשקיבל הוראה ממורו ורבו הידוע להתגלות, בשנת תצ"ד. במשך כעשרים ואחת שנה בערך, עד תקצ"ו, היה הבעל שם טוב מכנה את תלמידיו בכינויי אהבה מיוחדים — "אוהבים", "ידידים", "חברה אהובים" או "חברה ידידים". הכינוי "חסידים", המוכר לנו עד היום, נבחר דווקא על ידי המתנגדים; לבעל שם טוב היו שמות וכינויים אחרים.
בהמשך להקדמה זו מביא הרבי הריי"צ את הפתגם של המגיד ממעזריטש, ונעיין בלשונו. "אהבת ישראל של הבעל שם טוב אין לשער", אי אפשר להעריך את עוצמתה. "הרב המגיד ממעזריטש אמר: "הלוואי היו נושקים ספר התורה באותה האהבה שהיה מורי מנשק את הילדים בהוליכותם אל החדר", כשהיה "באהעלפער" [עוזר המלמד]". כשהיה הבעל שם טוב עוזר למלמד, היה לוקח את הילדים, מביאם אל החדר ומנשק אותם. אמר המגיד: הלוואי והיינו אוהבים ספר תורה באהבה כזו כמו שאהב הבעל שם טוב את הילדים.
במקום אחר מספר הרבי הריי"צ את אותו סיפור, בתוך תיאור מופלא של היחידות של אביו, הרבי הרש"ב, אצל אביו, הרבי מהר"ש — נקודה מעניינת מאוד בתיאור העניין. בתוך הדברים סיפר הרבי מהר"ש לרבי הרש"ב רשימת סיפורים, וביניהם סיפור זה. שם הלשון שהמגיד אמר על עצמו: "הנני מתברך" — המגיד בירך את עצמו — "לנשק ספר תורה באותה חיבה אשר הבעל שם טוב היה מנשק ילד מישראל שאמר אלף-בית". שם אין הוא מדגיש את הנקודה שהיה "באהעלפער" המוליכם אל החדר, אלא ילד קטן האומר אלף-בית, וכמה חיבב אותו בחיבה גדולה מאוד.
בהמשך לציון הפתגמים עם ה"יד החזקה" לרמב"ם, אנו מתחילים היום בסדר הרמב"ם ספר חדש המתאים לפתגם: ספר משפטים, הפותח בהלכות שכירות. יש בהלכות שכירות הלכה מעניינת, שאפשר לומר שהפתגם היומי הוא האנטיתזה שלה — הצד החיובי שלה. בפרק העשירי מלמדת ההלכה גם על מלמד של ילדים קטנים: מלמד תינוקות שפשע בתינוקות ולא לימדם — מסלקים אותו מעבודתו, שכן אינו עושה את מלאכתו כראוי. ומנגד, ישנו הצד החיובי: מהו מלמד תינוקות נכון? כזה שמשקיע כל כך בעבודתו, נוטל את הילדים, מחבב אותם ואוהב אותם. וזהו התיאור של אהבת ישראל העצומה של הבעל שם טוב.