"חדר" המאתיים שלושים ושניים בהיכל היום-יום.
שבת י"ד תמוז ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, בלק, שביעי עם פירוש רש"י.
תהילים, י"ד בחודש, מפרק ע"ב עד פרק ע"ו כולל.
תניא, ביום הזה לומדים חלק ראשון של פרק ג' באגרת התשובה, מהמילה הראשונה "והנה" עד עמוד 184.
מקורו של הפתגם היומי הוא במכתב מרתק ומעניין מאוד שכתב הרבי הריי"צ לרבי בחודש ניסן של שנת תרצ"ג. תוכן המכתב: הרבי שלח מכתב לרבי הריי"צ ושאל אותו שאלה — הוא שמע שמועה בשם אדמו"ר הזקן, שבאמריקה לא היה מתן תורה, וביקש מהרבי הריי"צ שיסביר לו עניין זה.
הרבי הריי"צ פותח ואומר לו: "השמועה ששמעת נכונה, אבל הלשון שאתה מצטט 'באמריקה לא היה מתן תורה' היא לשון משובשת". ומוסיף: "אסביר לך תחילה את העניין בצורה מפורטת". לפני שהוא מגיע לנקודה יש שם אריכות שלמה, וכדאי לקרוא את המכתב מתוכו.
הוא מסביר בהרחבה את אופן ההשתלשלות ואת סדר אמירת דברי התורה של אדמו"ר הזקן. היו תקופות שבהן אמר דברי תורה ברבים; והיו תקופות שבהן אמר רק לבניו באופן אישי, או שקרא לחסידים מסוימים מאוד שיוכלו להיכנס ולשמוע את דברי התורה. משולב שם הסיפור הידוע על הרבי ה"צמח צדק", כשהיה ילד בן שבע, כיצד נכנס לתוך התנור מתוך רצון לשמוע את דברי התורה של אדמו"ר הזקן בחדר השני, וכיצד ניצל כמעט משריפה כתוצאה מכך. כל זה נמצא במכתב.
כל זה כהקדמה להסביר את המקרה שבו אמר אדמו"ר הזקן פעם דברי תורה בפני בניו בלבד, ומה אמר. ובתוך זה משולב אחר כך המענה על שאלת הרבי. ונקרא עתה את הלשון שבהמשך המכתב.
"זה לשון הצמח צדק באחד מדרושיו" — אחד ממאמריו של הרבי הצמח צדק. הוא מביא לשון שכבר לפני כן הביאהּ האדמו"ר האמצעי, ששמעהּ מאביו, אדמו"ר הזקן: "רבינו זכרונו לברכה באמרותיו לבניו" — מהדברים שאמר אדמו"ר הזקן לבניו, לאדמו"ר האמצעי ולבנו רבי משה — אמר להם זאת "ביום ג', פרשת בלק, שנת תקס"ב"
וכך דבריו, לפנינו ציטוט של דברי אדמו"ר הזקן; נקרא את הלשון ונסביר. "להבין קושיית התוכנים" — "התוכנים" הכוונה לאסטרונומים — "מאחר שהארץ היא כדורית ועגולה כתפוח, למה אינם נופלים אותם בני אדם אדמים כנגדנו מלמטה באמעריקא?", זו שאלה שהעסיקה את אנשי האסטרונומיה מאז ומתמיד, מאז שהתגלה בכלל שיש מקום הנקרא אמריקה, כשהתגלה חלק זה של העולם.
השאלה היא: מכיוון שהכל כמו כדור, נניח שאדמו"ר הזקן, בשעה שכתב את המכתב, נמצא בחצי הכדור העליון — הרי כלפיו אלו שבחצי הכדור התחתון אמורים לעמוד הפוך. שכן אם זה כדור, ככל שאתה עומד במקום נמוך יותר בעיגול, ובוודאי בחלק התחתון, לפי העיקרון היית צריך ליפול. מדוע אפוא בכל המקומות נשארים הכל לעמוד כלפי מטה? זו השאלה שהעסיקה, והתשובה המקובלת אצל האסטרונומים היא שהדבר תלוי בכוח המשיכה, המושך כל אחד כלפי הקרקע, ולכן בכל מקום עומדים הכל על הקרקע. זהו הבסיס.
אדמו"ר הזקן אומר: "ותירוצם אינו אמת" — תירוץ זה אינו התירוץ האמיתי. אין הכוונה שהוא שולל את מושג כוח המשיכה — מושג זה מופיע בחסידות בכמה מקומות, במאמרי הרבי, כמושג — אלא שאין זו הסיבה האמיתית. מדוע? ראשית, לפי גישה זו יש שאלה ויש תשובה: מן הסברה היה אמור להיות שייפלו, אלא שיש לנו תשובה מדוע אינם נופלים. שנית, לא כל אנשי המדע מסכימים עד הסוף עם הסבר זה, ואף ביניהם יש חילוקי דעות. כלומר, אין זו הסיבה האמיתית. הסיבה האמיתית מדוע הדבר קורה משתלשלת מסיבה רוחנית, כמו כל דבר בעולם — כל מה שקורה בעולם, סיבתו האמיתית מתחילה משורש רוחני, ומפני שיש בזה שורש רוחני הדבר משתלשל גם כאן למטה.
כדי להבין את תשובת אדמו"ר הזקן, נקדים כמה מילים. יש מושג המופיע בחסידות, שמקורו בקבלה, שבהמשכות האלוקיות בבריאה יש בחינה הנקראת "עיגולים" ובחינה הנקראת "יושר". יש השפעה אלוקית שאותה אנו מכירים אולי יותר בשמות "ממלא כל עלמין" או "סובב כל עלמין". יש השפעה אלוקית היורדת בצורה מסודרת ומדודה, הנקראת "יושר", כמו קו ישר — ובקו ישר יש חלק עליון, אמצע ותחתון, ויש הבדלים ביניהם.
מצד שני, יש השפעה הנקראת "סובב", "סובב כל עלמין". בסובב, כמו בגשמיות בעיגול, אין נקודה שאפשר לומר עליה שהיא ההתחלה או הסוף, שכן כל הנקודות בעיגול נמצאות באותו יחס ובאותו מרחק מן המרכז, ובכל נקודה אפשר לומר שזו ההתחלה או שזה הסוף. כך המושג "סובב כל עלמין" הוא דרגה אלוקית כה נעלית, עד שכלפיה אין מי שקרוב יותר ואין מי שרחוק יותר — הכל נחשבים כאין ואפס. זהו המובן הרוחני של "סובב". כמובן, כשאומרים "סובב כל עלמין" באלוקות אין הכוונה לסובב בעיגול כפי שאנו מדמיינים בעיגול גשמי; זה רק נקרא באותו שם, ומזה משתלשל העיגול הגשמי בצורתו — אבל המובן הוא המובן הרוחני של המושג "סובב כל עלמין".
על כל פנים, אומר אדמו"ר הזקן כך: מכיוון שהעולם הוא כדור ועגול, וכל תשעת הגלגלים — הנקראים "גלגלים" מלשון גלגל עגול — מקבלים את עיקר השפעתם מן הבחינה האלוקית הנקראת "סובב", ומכיוון שב"סובב כל עלמין" אין מעלה ואין מטה אלא הכל בהשוואה אחת, מזה משתלשל גם בעולם הגשמי שבכל נקודה שבה אתה נמצא — שם אתה עומד. אין הפירוש שיש נקודה אחרת שהיא העליונה ואתה נמצא בתחתונה, והשאלה מדוע אינך מתהפך. אין בכדור נקודה עליונה ואין נקודה תחתונה; הכל בעצם בהשוואה אחת. זו הסיבה הרוחנית, ומזה משתלשל בגשמיות.
נקרא עתה את הלשון מתוכו. "ורבינו זכרונו לברכה אמר" — אדמו"ר הזקן הסביר באותה הזדמנות, כשדיבר עם בניו, שלפי התירוץ האמיתי אין כאן מלכתחילה שאלה מדוע אינם נופלים, שכן שאלה זו מתחילה רק כשקובעים שיש חלק עליון וחלק תחתון; אבל מבחינת "סובב כל עלמין", שהוא עיגול שאין בו עליון ותחתון, השאלה כלל אינה מתחילה.
"דהנה מבואר בעץ חיים" — הדבר מבוסס על הכתוב בקבלה ב"עץ חיים", "שתשעת הגלגלים מקבלים מבחינת "עיגולים"". תשעת הגלגלים המסובבים והקיימים בבריאה — שורשם האלוקי או הרוחני הוא מהדרגה הנקראת "עיגולים". "ובעיגול", כמו בעיגול גשמי כך גם במובנו הרוחני, "אין בו מעלה ומטה", ואין צורך כלל להגדיר מי עליון ומי תחתון.
"ומהאי טעמא" — מסיבה זו, מכיוון שבשורשו האלוקי העליון הדבר בא מן הבחינה הנקראת "סובב" ו"עיגול", "הנה אותם בני אדם אשר הם כנגדנו למטה" — "כנגדנו", כלומר אנו נמצאים ברוסיה, בחלק העליון, והם כנגדנו נראים כמצויים למטה. כמו כן היו תקופות שבהן כלל לא ידעו על חלק זה של הכדור, והוא התגלה בשלב מסוים ומאוחר יותר, ולכן זה נחשב כאילו הוא "למטה". ואולם האמת היא ש"הרי הרקיע שעליהם הוא למעלה בהשוואה אחת עם הרקיע שעלינו"; ומבחינת הרקיע שמעליהם והארץ שמתחתם — אין הבדל בינינו לבינם. בכל מקום ובכל נקודה יש חלק תחתון וחלק עליון, רקיע ואדמה, ובמקום שבו אתה נמצא — שם אתה עומד, ואין שום סיבה שתיפול. אין הפירוש שיש מישהו עליון ואתה תחתון כלפיו. "והארץ דשם" — הארץ של שם, של אמריקה, "היא מטה לגבי הרקיע שעליה". בכל מקום ומקום יש רקיע ויש ארץ. זו התשובה האמיתית לדבר.
עתה נשלים ממה שבאותו מכתב של הרבי הריי"צ, ונחזור לפתגם שלשמו נשאלה השאלה — שאומרים שבאמריקה לא היה מתן תורה. משיב הרבי הריי"צ: הדבר תלוי כיצד מסתכלים על גילוי מתן תורה בבריאה. מצד הגילוי הנקרא "עיגולים" אכן אין הבדל; כלומר, מה שכתוב שבמתן תורה הזדעזע כל העולם כשאמר הקדוש-ברוך-הוא את הדיברות — "ועוף לא צווח" — היכן קרה זה? בכל מקום; בכל מקום בעולם, בכל חלק שהוא, הייתה בדיוק אותה השפעה במתן תורה, ואין הבדל בין מקום למקום.
אלא מה? אם מדברים מבחינת "יושר", מבחינת הגילוי האלוקי שיש בו גילוי והעלם, שיש בו מקומות של יותר גילוי ופחות גילוי — הרי ברור שבארץ ישראל, מקום קדוש שיש בו בית המקדש וכל המעלות הגלויות, היה גילוי אלוקי נעלה יותר לעומת מקומות רחוקים יותר. דוגמה לדבר מובאת שם מן המאמר: כמו בגוף האדם — יש בו חלק הנקרא "מוח", שבו שורה גילוי גדול יותר של הנפש, לעומת חלקים כגון הרגליים או מקומות נמוכים, שבהם פחות גילוי של כוחות הנפש. אבל הנפש עצמה נמצאת בכל מקום במידה שווה — היכן נמצאת הנפש, היכן נמצא ה-DNA? אין זה משנה אם בחלק העליון או בתחתון. לכן, היכן היה מתן תורה בגילוי? באמת היה בחצי הכדור העליון, ושם היה גילוי גדול יותר של העניין; אך בפועל מתן תורה היה בכל המקומות כולם.
אם ברצוני להוסיף על דרך הצחות, מדוע נכנס הפתגם כאן דווקא בי"ד תמוז: ראשית, תורה זו נאמרה בפרשת בלק, כפי שצוין, ואנו נמצאים בשבוע של פרשת בלק. אבל על דרך הצחות ראיתי שיש כותבים שהדבר בא לאחר חגי הגאולה י"ב-י"ג תמוז, שבהם יצא הרבי הריי"צ ממאסרו, ובעקבות זאת יצא בהמשך מרוסיה והגיע לבסוף לאמריקה, ופעל שגם באמריקה — מקום שנאמר עליו שלא היה בו מתן תורה בגילוי — יתגלה הדבר. כלומר, אנשים חשבו לפי הפתגם ש"אמריקה שונה", ובא הרבי ואמר "אמעריקע איז נישט אנדערש" [אמריקה אינה שונה] — לגלות שהאנשים שבאמריקה אינם נופלים ברוחניות; ואם אתה חושב שהילדים שם צריכים ליפול — לא, אינם נופלים. נמצא שפתגם זה בא בדיוק אחרי שחרורו של הרבי הריי"צ, ובכך נפתח הפתח לגלות שגם באמריקה אין נופלים, בכל מקום ומקום. זה, על דרך הצחות, הקשר בין פתגם זה דווקא ליום הזה.