"חדר" המאתיים עשרים ושניים בהיכל היום-יום.
יום רביעי ד' תמוז ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, חוקת, רביעי, עם פירוש רש"י.
תהילים, ד' לחודש, מפרק כ"ג עד פרק כ"ח כולל.
תניא, ביום הזה מתחילים פרק י' בשער היחוד והאמונה. השיעור מתחיל מתחילת הפרק במילה "אך", ומסתיים בעמוד קע"ד במילה "מדרכנו".
הפתגם היומי הוא ציטוט מתוך מכתב מעניין וקצר שכתב הרבי הריי"צ בכ"ב טבת תרפ"ח. כידוע, הרבי הריי"צ יצא מרוסיה לאחר ששוחרר מהמאסר בתרפ"ז; באיסרו-חג של סוכות יצא מרוסיה ונסע כתחנה ראשונה לריגה. מכתב זה נכתב שלושה חודשים לאחר שהותו בריגה, בכ"ב טבת, ונשלח לחסיד שהתגורר אז בארצות הברית — הרב סימפסון, חסיד מפורסם.
הרבי הריי"צ פותח את המכתב וכותב: אני מרגיש היטב את התשוקה שלך, שלכם, החסידים, להתראות. החסידים ביקשו כבר להתראות עם הרבי, שכן לא ראוהו שנים רבות. והרבי עצמו אומר: זאת מטרתי — להתאחד עם התמימים והחסידים, כדי שביחד נוכל להאיר באור התורה את חשכת העולם. ומוסיף עוד משפט: כמו שאדמו"ר הזקן — המכונה "רבינו הגדול" — פירש שכל חסיד "האחד יהיה לרבבה". כלומר, לכל חסיד יש כוח לפעול באופן שיהפוך עולם שלם.
המשפט הבא הוא הציטוט המובא בפתגם שרואים במוחש ש"חסיד אחד או תלמיד אחד כאשר נותן לבו דעתו ונפשו על התורה וחיזוקה" — היינו גם אן הוא אדם יחיד, אך אם הוא נותן את כל תשומת ליבו כיצד לחזק את התורה — " פועל ישועות בעיר גדולה בכל עניני העיר", יחיד יכול להפוך עיר שלמה, "והוא בדרך מלמעלה מדרך הטבע". אין הדבר חייב להיות בפרופורציה — הוא יחיד ומדובר בעיר גדולה — אלא הוא פועל ישועות, למעלה מדרך הטבע, וזאת "בזכות אבות העולם". זה הכוח שיש לכל חסיד.
זה מה שהרבי אומר: הרבי אכן רוצה להיפגש עם החסידים, וזאת בכדי שנוכל לגלות את הפוטנציאל הפנימי שיש בכל אחד ואחד מהם. הפתגם מקפל בתוכו את כל עניין השליחות שהרבי רוצה מכל שליח — לשלוח אדם יחיד למקום מרוחק, למדינה שלמה, ובוודאי ש"האחד יהיה לרבבה".
והקשר של הפתגם לרמב"ם: אנו נמצאים בימים האחרונים, בספר נזיקין לרמב"ם, בהלכות חובל ומזיק. הפתגם היומי תואם את ההלכה האחרונה החותמת את הלכות חובל ומזיק. יש שם הלכה, שאם קבוצת אנשים נוסעים יחד בספינה, ובתוכה משא כבד שכמעט ומכביד עד שהספינה עלולה לטבוע ממנו, ועמד אדם אחד ורצה להקל את כובד הספינה, והתחיל להשליך לים חפצים מתוך הספינה — נשאלת השאלה: האם הוא מחויב להחזיר את הדברים שזרק לים? האם הוא בגדר חובל ומזיק או לא?
אומרת ההלכה שהמשא הכבד שבתוך הספינה יש לו דין "רודף" — הוא כבכיכול "רודף" אחר האנשים שבספינה ומנסה להורגם. לפיכך אותו אדם שהשליך את הדברים עשה מצווה גדולה, שכן בכך הוא מושיע את כל יושבי הספינה. הלכה זו מלמדת שיכול להיות אדם אחד, הרואה מצב של ספינה שלמה, בפעולה אחת להציל את כולם. זהו בעצם תוכן הפתגם — שחסיד אחד יכול להגיע לעיר גדולה ולפעול ישועה לכל העיר כולה.