"חדר" המאתיים שישים ואחד בהיכל היום-יום.
יום ראשון י"ד מנחם-אב ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, עקב, מתחילים פרשה חדשה, פרשה ראשונה עם פירוש רש"י.
תהילים, י"ד בחודש, אומרים פרק ע"ב עד וכולל פרק ע"ו.
תניא, ביום הזה מסיימים את אגרת ד' באגרת הקודש. השיעור היומי מתחיל מעמוד ק"ו במילים "וזהו צדק", ומסתיים בסיום האגרת במילים "סלה אמן כן יהי רצון".
בתחילה מביא הרבי הנהגה, שביום זה, י"ד מנחם-אב, "במנחה אין אומרים תחנון". כידוע, ביום שלאחריו, ט"ו באב, שנאמר עליו במשנה "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב", אין אומרים תחנון; וביום שלפניו, ערב ט"ו באב, כפי שכותב אדמו"ר הזקן בסידורו לפני "למנצח", ברשימת הימים שאין אומרים בהם תחנון — מציין שגם בערב ט"ו באב אין אומרים תחנון. וזה מה שמביא כאן הרבי.
לאחר מכן מגיע הפתגם היומי. מקורו בשיחה שאמר הרבי הריי"צ בתאריך זה, י"ד מנחם-אב, שנתיים קודם לכן — שכן פתגם זה נדפס בהיום יום לי"ד מנחם-אב ה'תש"ג, והרבי הריי"צ אמרו בי"ד מנחם-אב ה'תש"א. באותה שיחה מאריך הרבי הריי"צ לספר על העניין הנידון כאן. נתחיל לקרוא, ונוסיף גם נקודות נוספות הכתובות שם.
וכך אמר הרבי הריי"צ בי"ד מנחם-אב תש"א: "י"ד מנחם אב תש"א - נמלאו חמשים שנה מיום שאמר לי אבי אדמו"ר שאתחיל לרשום הסיפורים שמספר לי". היינו, שאביו, הרבי הרש"ב, היה מספר לבנו הרבי הריי"צ דברים וסיפורים שונים; וכשהיה הרבי הריי"צ בגיל אחת עשרה, בשנת תרנ"א, אמר לו אביו שיתחיל לרשום את כל הסיפורים שהוא שומע.
באותה שיחה מוסיף הרבי הריי"צ ומספר, שבאותו זמן היה אביו לומד עמו מזמן לזמן עניינים שונים; והוא מפרט: רמב"ן על התורה, חומש עם אבן-עזרא, משנה, תניא — עניינים רבים שהיה אביו לומד עמו. פעם אחת למד עמו את המשנה שבפרקי אבות "עשה לך רב וקנה לך חבר", ואמר לו שבעלי המסורה אומרים שהמעלה האמיתית שב"עשה לך רב" היא "וקנה לך חבר" — שאין לקרוא "וּקְנֵה לך חבר" אלא "וְקָנֶה לך חבר"; והביא לו שכך אמר אדמו"ר הזקן.
נעיין בהמשך הפתגם: "כאשר התחיל הצמח צדק לכתוב בעניני נגלה וחסידות, אמר לו אדמו"ר הזקן: "וקנה לך חבר", וקָנֶה (קו"ף בקמץ, נו"ן בסגול) - ל' קולמוס - לך חבר" — הצמח-צדק החל כבר בגיל שמונה לכתוב עניינים בתורת הנגלה ובתורת החסידות, ובגיל תשע היה כותב הנחות מן המאמרים ששמע מאביו, וכבר אז כתב "כזקן ורגיל". באותה עת, כשהחל לכתוב בגיל שמונה, אמר לו אדמו"ר הזקן — סבו — "כתוב במשנה 'וקנה לך חבר'", ופירש שיש לקרוא את המילה לא "וּקְנֵה" אלא "וְקָנֶה", ומהו פירוש המילה "קנה"? מלשון קולמוס שרושמים בו. כלומר, "וקנה לך חבר" — הקנה יהיה חברך; שכאשר תרשום את הדברים, תפנים אותם, והם יהיו חלק ממך. זו העצה שנותנת המשנה לאדם.
וכעת מוסיף כאן נקודה נוספת שהוסיף הרבי הרש"ב: "פעם אמר אאמו"ר [הרש"ב] בשם אדמו"ר הזקן" — פעם, כשחזר הרבי הרש"ב על אמרה זו בשם אדמו"ר הזקן "קנה - ל' קולמוס - לך חבר ופירש אאמו"ר קולמוס הלב" — הוסיף ופירש, שאין הכוונה דווקא לקולמוס, לנוצה שרושמים בה, אלא ל"קולמוס הלב". "קנה" הוא גם אחד מכינויי קנה הריאה, המחובר עד הלב; והיינו ש"וקנה לך חבר" — הקנה המחובר ללב יהיה לך חבר.
מה הכוונה? "שכל דבר שלומדים, צריך "לחיות" אותו" — כל דבר שיהודי לומד, ילמדנו שוב, יפנים אותו, יחווה אותו ויחיה אותו. כשאתה עצמך חווה את הדברים בלבך, זהו הרישום האמיתי שלהם — לא רישום על הדף, אלא רישום על לבך ועל נפשך; זה הרישום האמיתי הפועל את העניין.
רעיון זה, אף שכאן הוא מובא בשם אדמו"ר הזקן, מופיע למעשה גם בספרים קדומים הרבה יותר, כגון "אור הישר" ו"קב הישר". באחד הספרים, "ערכי הכינויים", מביא בהקדמה את לשון שלמה המלך במשלי "כי תשמרם בבטנך", ומציין שהמילים "כי תשמרם בבטנך" — שלוש האותיות כ"ף, ת"ו, בי"ת — הן ראשי תיבות "כתוב". "כתוב" זה "כי תשמרם בבטנך", הכולל גם את השמירה בלב וגם את הכתיבה, שהם שני הפירושים שהבאנו כאן על "קנה לך חבר": גם קולמוס כפשוטו וגם קולמוס הלב. זו האמרה שאמר הרבי הריי"צ כפי ששמעה מאביו.