"חדר" המאתיים חמישים וארבעה בהיכל היום-יום.
יום ראשון ז' מנחם-אב ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, מתחילים כאן פרשה חדשה — ואתחנן, פרשה ראשונה עם פירוש רש"י.
תהילים, ז' בחודש, אומרים מפרק ל"ט עד פרק מ"ג כולל.
תניא, ביום הזה מתחילים את החלק הרביעי של התניא הנקרא "אגרת הקודש". השיעור היומי הוא באגרת הראשונה — מתחילים באות א', במילה "פותחין", ומסתיים בחלק הראשון של האגרת בעמוד 204, במילים "והגוף שבנפש".
ביום הזה, כאמור, מתחילים ללמוד את אגרת הקודש, את האגרת הראשונה. שתי האגרות הראשונות שבתחילת אגרת הקודש — א' ו-ב' — מדברות בנושאים שהיו נוגעים לחסידים באותם ימים. האגרת הראשונה מתחילה במילים "פותחין בברכה"; ובתחילתה משבח אדמו"ר הזקן את העובדה שבקהילות החסידים סיימו את הש"ס, ולאחר מכן ישנם באגרת עוד שני חלקים.
את האגרת הראשונה לא כתב אדמו"ר הזקן כמכתב אחד ארוך, אלא בשלושה שלבים. השלב הראשון — הוא הנלמד בשיעור היומי — נכתב עוד לפני שהיה אדמו"ר הזקן אצל המגיד, כשרק החליט ללכת למֶעזריטש, ואז כבר היתה לו קבוצת מחונכים ותלמידים שהיו קרובים אליו. עוד קודם שהיה תלמיד המגיד, כתב להם אדמו"ר הזקן מעין פתק התעוררות לעבודת ה', שסיומו במילים "שבנפש" — בדיוק כפי שמסתיים השיעור היומי בתניא.
את החלק השני כתב אדמו"ר הזקן כשגילה לו המגיד מהו תפקידו ושליחותו בעולם — בשלב מאוחר יותר. ואת החלק השלישי כתב לאחר שכבר החל ממש להנהיג את החסידים.
מעניין שהרבי התייחס פעם לשאלה: כשמתבוננים בחלק הראשון של האגרת, כתוב שם שאדמו"ר הזקן מודה לה' שברוב העיירות והמניינים של אנ"ש סיימו את הש"ס. ולכאורה, אם את החלק הראשון כתב אדמו"ר הזקן עוד לפני שנסע למגיד — אז עדיין לא היו לו אנ"ש, ולא מניינים ועיירות של אנ"ש — כיצד כתוב שם שהוא שמח שברוב עיירות ומניינים של אנ"ש סיימו את הש"ס?
הרבי אומר, שכאשר כתב אדמו"ר הזקן את החלק הראשון של האגרת, לא היו כתובות בו מילים אלו כלל. אלא שלאחר שכתב את החלק האחרון, השלישי, עדכן גם את החלקים הראשונים והתאימם למצב שהיה אז — כשכבר היו לו תלמידים וחסידים ומניינים של אנ"ש. כלומר, אדמו"ר הזקן עדכן את החלק הראשון שיתאים לתקופה המאוחרת יותר, אך הבסיס של החלק הראשון נכתב הרבה יותר מוקדם. זה ביחס לאגרת א'.
ביחס לאגרת ב', שתופיע לאחר מכן: היא מתחילה במילים "קטונתי", ונקראת "אגרת קטונתי". זו אגרת מפורסמת שכתב אדמו"ר הזקן לאחר שחזר מפטרבורג, לאחר שחזר מן המאסר בשנת תקנ"ט. באגרת השנייה מתייחס אדמו"ר הזקן לחסידים ונותן להם הדרכה כיצד להתייחס אל המתנגדים של אותה תקופה — שלא "לשרוק" עליהם, כלומר לשתוק; ויש שם אריכות בעניין. זו האגרת השנייה.
ומה שאנו קוראים היום בפתגם היומי: הרבי מביא ציטוט של שורה וחצי מהתוועדות הרבי הריי"צ בכ' כסלו תרצ"ג, שם מספר הרבי הריי"צ מה ששמע מאביו, ששמע מהסבא — הרבי מהר"ש. נקרא את הלשון: "אגרת הקודש 'פותחין בברכה' נכתבה עשר שנים קודם כתיבת אגרת 'קטונתי'". כלומר, אגרת "קטונתי" נכתבה בשנת תקנ"ט, כשיצא אדמו"ר הזקן מן המאסר; ואילו האגרת הראשונה, "פותחין בברכה", נכתבה בשנת תקמ"ט — עשר שנים קודם לכן.
מדובר על החלק הראשון, אך כמובן, כפי שאמרנו בתחילה, החלק השני והשלישי של האגרת הראשונה נכתבו מאוחר יותר. עורך ספר אגרות-קודש של אדמו"ר הזקן, שבו מודפסת אגרת זו כמו כל האגרות, מוכיח שהחלק השלישי נכתב בחודש חשוון תקס"ג — ארבע שנים לאחר אגרת "קטונתי". אך זה ביחס לחלק השלישי; ואילו החלק הראשון של אגרת "פותחין בברכה" נכתב עשר שנים לפני אגרת "קטונתי". זהו הפתגם היומי.