"חדר" המאתיים ארבעים ותשעה בהיכל היום-יום.
יום שלישי ב' מנחם-אב ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, דברים, שלישי, עם פירוש רש"י.
תהילים, ב' בחודש, אומרים מפרק י' עד פרק י"ז כולל.
תניא, ביום הזה מסיימים פרק י' באגרת התשובה. השיעור מתחיל בעמוד 198 במילים "ומאחר שהתפלה", עד סוף הפרק במילה "עילאה".
את מקורו של הפתגם היומי אין הרבי מציין ב"היום-יום"; בפשטות שמעו הרבי מהרבי הריי"צ סמוך לכתיבת ה"היום-יום". וכך כתוב: "הוראה לרבים" — והדגש הוא "הוראה לרבים". כפי שכותב הרבי באחד המקומות, בבית הרב, דהיינו בבית רבותינו נשיאנו, התחילו להניח תפילין זמן רב יותר לפני שכתוב כאן; אך המובא כאן היא ההוראה לרבים, לכלל.
ומהי ההוראה? "מתחילים להניח תפילין שני חדשים קודם הבר מצוה". אצל רבותינו נשיאנו היו מתחילים בהנחת תפילין יותר מחודשיים לפני הבר-מצווה — למשל, הרבי הריי"צ עצמו התחיל להניח תפילין כבר מגיל שתים-עשרה — אך ההוראה לרבים היא שתהיה ההתחלה חודשיים קודם הבר-מצווה.
כפי שמציין הרבי באחד המכתבים, אף שיש מן האחרונים החוששים מן העניין של "גוף נקי", ואומרים שלפני הבר-מצווה אולי אין להתחיל, כיוון שעדיין אין בטוחים שהנער יוכל לשמור על גוף נקי — אומר הרבי שזוהי הוראה מפורשת של רבותינו נשיאנו. ואדרבה, בתקופתנו שלפני ביאת המשיח, ככל שמתקרב המשיח יש להפיץ את המעיינות חוצה לכמה שיותר חוגים, ועניין זה הוא חלק מהפצת המעיינות — להשפיע על מי שאפשר להשפיע.
עניין זה של הנחת תפילין חודשיים לפני הבר-מצווה הוא חלק מהפצת המעיינות, והוא ממשיך המשכות רוחניות חדשות על אותו נער המניח. וברור שחסידים חייבים לעשות זאת, שכן כלפי חסידים הרבי הוא הפוסק שלהם, וכך הוא פוסק.
בהמשך הפתגם כתוב: "בתחילה בלי ברכה" — מתחילים חודשיים לפני הבר-מצווה, ובתחילה מניח הנער תפילין בלא ברכה — "ואחרי איזה שבועות בברכה", לאחר כמה שבועות מתחיל לברך. אין מצוין כאן כמה שבועות, אף שהרגילות היא לעשות חודש וחודש, אך כאן אין הדבר מצוין.
אם כן, מהו הזמן? כתוב "איזה שבועות", ומתי? באחד המכתבים כותב הרבי את הטעם לכך שלא צוין זמן, ומדוע אין מתחילים לברך מיד: משום שעדיין אין סומכים על הנער שיֵדע לקשור כהלכה ולהניח כראוי, ואם לא יֵדע להניח כראוי תהיה זו ברכה לבטלה. לפיכך נותנים לו זמן של תרגול, עד שנהיה בטוחים שיֵדע להניח נכון; ולאחר כמה שבועות, כשכבר עושה זאת כראוי, יכול הוא להתחיל לברך. זהו סיומו של הפתגם היומי.