היום, בעזרת השם, נתחיל להיכנס אל הספר. עדיין לא נגיע לפתגם הראשון, ואף לא להקדמה שלפניו, אלא לפתיחת הספר - מעמוד השער, ממש מן ההתחלה.
עמוד השער:
בעמוד השער מצוין תוכנו של הספר. באותיות גדולות כתוב "היום-יום, לוח אור זרוע לחסידי חב"ד" - ביטוי הלקוח ממכתבו של הרבי הקודם. י"ט כסלו הוא התאריך שבו פותח הספר, וכתוב בו "תש"ג תד"ש". זו היתה השנה שבה הוציא הרבי את ה"היום-יום": הספר החל בי"ט כסלו תש"ג ונמשך עד י"ט כסלו תש"ד, אך בכותרת לא נכתב "תש"ד" אלא "תש"ג תד"ש".
מה טעם נכתב הדבר בצורה זו? יש כאן עניין מסתורי. ב"היום-יום" הפרטי של הרבי כתב הרבי בכתב ידו הערות בשולי הדף - ובידינו העתק מהן - ועל מילים אלו הוא כותב: "ולא תש"ד, על פי ציווי כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר שליט"א". ומוסיף משפט שאמר הרבי הקודם באידיש: כשיגיע הזמן, כולם יבינו. עדיין איננו מבינים מדוע, אך זהו הציווי שנכתב.
המעין-הקדמה:
לאחר מכן באה מעין הקדמה שכתב הרבי כפתיחה לספר, שחלקה הגדול לקוח מן המכתב שכתב הרבי הקודם לרבי, אשר כבר קראנו בשיעור הקודם. וכך היא נפתחת: "תוכנית קובץ זה ומטרתו, גם שמו, מבוארות במכתב כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר שליט"א מיום ג' כסלו תש"ג, וזה לשונו".
ואלו דברי הרבי הריי"צ אל הרבי: "חג החגים י"ט כסלו, שהוא ראש השנה לתורת החסידות חב"ד . . יואיל לסדר לוח השנה, מתחיל מי"ט כסלו עד י"ט כסלו הבא עלינו". כפי שכבר ציינו בפעם הקודמת, את המכתב כתב הרבי הקודם בכ' כסלו, והוא מבקש לסדר לוח מי"ט כסלו - שהוא מאתמול - ועד השנה הבאה.
"ויבואו בו ביחוד" - ואלו הנושאים שאמורים לכלול הפתגמים והקטעים של כל יום, שלושה במספר:
"א) שיעורי לימוד בחוק יומי השווים לכל נפש, חוץ מזה דכל חד וחד לפום שיעורא דילי'" - בנוסף לשיעוריו האישיים של כל אחד, יופיעו כאן שיעורים שהם חוק לכל חסיד חב"ד, "והם" מה שידוע בשם חת"ת:
א. חומש עם פירוש רש"י.
ב. תהילים אחר תפילת שחרית, כמו שנחלק לימי החודש.
ג. שיעורי לימוד תניא, כפי אשר חילקתיו לימי שנה זו.
"ב) מנהגי חסידי חב"ד" - בהרבה מן הימים מובאים מנהגים שונים בתחומים שונים.
"ג) ליקוטי פתגמים מתורת החסידות ודרכי החסידים, עניינים קצרים לכל יום מימות השנה".
זו היתה הפעם הראשונה שבה חילק הרבי הריי"צ את התניא ללימוד יומי, ולפי חלוקה זו אנו לומדים תניא עד היום - והיא הופיעה לראשונה בספר זה, ה"היום-יום". ועוד נקודה מעניינת: משנקבע שי"ט כסלו הוא ראש השנה לחסידות, אפשר לומר שהפעולה הממשית הראשונה שנעשתה על יסוד זה היא ספר ה"היום-יום", שהשנה בו מתחילה בי"ט כסלו - לוח שנה שאינו מתחיל בא' תשרי אלא בי"ט כסלו.
ובסיום דברי הרבי הריי"צ אל הרבי: "את הלוח אשר יסדר יכנה בשם 'היום-יום, לוח אור זרוע לחסידי חב"ד'".
דברי הרבי על מלאכת הליקוט:
וכעת כותב הרבי מה עשה בעקבות ההוראה שקיבל מן הרבי הקודם. "הפתגמים אשר במאסף זה, ואשר רובם בא בדפוס לראשונה" - רוב הדברים לא היו ידועים לחסידים קודם לכן; חלקם מקורם בכתבי יד שהיו בידי הרבי מן הרבי הריי"צ, וזו הפעם הראשונה שיצאו לאור עולם. "מלוקטים משיחות כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר שליט"א ומכתביו" - "ומכתביו" הוא כמובן ממכתביו, אך מאחר שפתגמים רבים לקוחים ממאמריו של הרבי הקודם, אפשר לקרוא גם "ומכְּתביו", שכן ידוע שגם מאמרים נקראים כתבי חסידות. מילה זו דו-משמעית.
"ועד כמה שהיה אפשר, נעתקו בלשונם כמו שנאמרו או נכתבו" - משמע שלא תמיד באו הדברים כציטוט מילה במילה, אלא יש שינויים מתבקשים שהרבי בחר לעשות. זהו הסגנון: "עד כמה שהיה אפשר בלשונם" - וכשראה הרבי לנכון, עשה שינוי מסוים. ומשום כך חלק מן הפתגמים נדפסו באידיש, כלשון המקור שממנה נלקחו, וחלקם נדפסו בלשון הקודש.
ועוד משפט חשוב שכדאי לשים אליו לב: "המלקט בחר בעניינים ומאמרים כאלו, שגם אנשים שאין להם אלא ידיעה כלשהי בתורת החסידות יוכלו להבינם". "המלקט" - הרבי מדבר על עצמו; וכשם שאדמו"ר הזקן קרא לעצמו בהקדמתו "המלקט", כך קורא הרבי לעצמו באותה לשון בהקדמה לספרו הראשון, ה"היום-יום". הרבי מעריך שכל חסיד הלומד פתגמים אלו אינו צריך להיות אדם גדול או מלומד; די בידיעה כלשהי בחסידות כדי להבין את פתגמי הספר, שהם עניינים יסודיים מאוד לכל אחד ואחד.
"בתור הקדמה ללוח זה, באה רשימת ראשי פרקים מתולדות בית רבנו" - בהקדמה מובא מכל אחד מן האדמו"רים פירוט ימי חייו, משפחתו וספריו, בזה אחר זה, לפני כל הפתגמים. ומניין בא כל החומר הזה? "על פי הידיעות הנמצאות ביומנו של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר שליט"א וברשימותיו". ובסיום חותם הרבי את שמו.
ולמטה מופיעה הערה כללית לספר "הערה: בכל מקום שנכתב בלוח":
"אאמו"ר ואאזמו"ר" - אדוני אבי מורי ורבי, "הכוונה לאביו" של הרבי הקודם, "כבוד קדושת אדמו"ר מוהרש"ב נשמתו עדן".
"אאזמו"ר" - אדוני אבי זקני מורי ורבי, הכוונה "ולזקנו, כבוד קדושת אדמו"ר מוהר"ש נשמתו עדן של כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א" - הכוונה לכבוד קדושת אדמו"ר מוהריי"צ.
עד כאן המעין-הקדמה.
הפתיח שבעמוד הבא:
בעמוד הבא מובא ציטוט של שלוש-ארבע שורות ממכתב של הרבי הקודם, במקור ביידיש וכאן בתרגום ללשון הקודש, שבו בחר הרבי לפתוח את הספר - עוד לפני ההקדמה שתבוא לאחר מכן.
מעט רקע: מכתב זה כתב הרבי הקודם בי"א תמוז תש"ב, בעיצומה של מלחמת העולם, בטרם נודעו ממדיה המדויקים של הטרגדיה וכמה יהודים נרצחו בשואה. הרבי הריי"צ כבר היה אז בארצות הברית, והמכתב מופנה לאספה של "יונג איזראל" - "ישראל הצעיר" - ארגון של יהודים.
המכתב ארוך יחסית, והרבי נטל ממנו כמה משפטים בלבד, ואף לא ברצף - חלק מכאן צירף לחלק הבא, והביאם כאן ב"היום-יום". וזו לשון הדברים בתרגום: "בזמן הנוכחי של הרת עולם" - העולם שרוי במצב של בלבול, זמן מלחמה; ו"הרת" הוא גם מלשון היריון, וידוע שהגאולה נקראת לידה, והגלות שלפניה היא כתקופת ההיריון. "כשכל העולם מזדעזע מחבלי משיח" - חבלי משיח דומים לחבלי לידה שלפני הלידה. "כשהשם יתברך הצית את כתלי הגלות" - הקדוש-ברוך-הוא כבר החל לשרוף את כתלי הגלות לקראת הגאולה.
במכתב המקורי בא כאן קטע שלם נוסף: האויב כבר מתקרב לארץ ישראל - שכן אז חשבו, חלילה, שיצליח להתקרב גם לארץ - והרבי מתאר שזהו זמן שבו נמצאים תחת מלך קשה, קשה כהמן, וזמן שבו עשרות אלפי יהודים נטבחים באכזריות. הממדים עדיין לא היו ידועים, ולכן נכתב "עשרות אלפים", ואנו יודעים לאחר מכן שהיה זה במיליונים.
ומה נדרש בתקופה זו? הרבי מצטט מהמשך המכתב: "זו המשימה על כל יהודי, גבר או אישה, מבוגר או צעיר, להעמיד לעצמו את השאלה" - לשאול את עצמו; ואז בא משפט באותיות מודגשות: "מה עשיתי ומה אני יכול לעשות כדי להקל את חבלי משיח ולזכות לגאולה השלמה על ידי משיח צדקנו?"
שאלה זו הציב הרבי כשאלה נצחית, ולאו דווקא בהקשר למלחמה הספציפית שבגללה נכתב המכתב במקור. גם לאחר שתסתיים המלחמה, ה"הרת עולם" נמשכת, ועלינו לדעת שחבלי משיח נמשכים עד להתגלות משיח. שאלה זו צריכה להישאל על ידי כל אחד ואחד בכל עת - מה עשיתי כדי להקל על חבלי משיח ולזכות לגאולה השלמה - והיא שאלה שצריכה לעודד. עם שאלה זו אנו נשארים, וזוהי הפתיחה.
בשיעור הבא, בעזרת השם, נתקדם ללמוד את המבוא לפתגמים, ולאחר מכן יבוא ההיכל על שלוש מאות שמונים ושלושה חדריו, שנזכה ללמוד אותם בעזרת השם.