בעזרת השם נפתח סדרת שיעורים על הספר "היום-יום" - הספר הראשון שהוציא הרבי לאור. תחילה נקדיש שיעור או שניים להקדמה: רקע על ראשית הרעיון לכתיבת הספר ועל מבנהו; ולאחר מכן נתחיל מן ההקדמה לספר ומן הפתגם הראשון, ובעזרת השם נלמד את הספר כולו.
ראשית הרעיון - התוועדות אחרון של פסח ת"ש:
הרעיון של כתיבת הספר החל בשנת ת"ש, השנה שבה הגיע הרבי הריי"צ לארצות הברית בחודש אדר. מיד בחודש שלאחר מכן, בחודש ניסן, בהתוועדות של אחרון של פסח, אמר הרבי הקודם ברבים דברים שנצטט מהם קטע קצר (המקור באידיש, ולהלן בתרגום ללשון הקודש):
"באמת היה צריך לאסוף את כל המנהגים של כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים, זכותם יגן עלינו, ולקבוע ספר מנהגים שיהיה שייך ומתאים לחיי היום-יום" ומוסיף שספר זה יהיה סוג של חוק לחסידי חב"ד ובו מנהגי חב"ד, שיכלול גם פתגמים מסוימים וגם סיפורים קצרצרים.
ובקטע הבא ממשיך: "ליקוט כזה מסודר יכול לעשות רק אדם פנימי עמוק, אדם שמסודר ביסודיות, אדם שיש לו דעת רחבה ועמוקה. ואני מעמיד על כך שברוך השם בשעה טובה, אני יודע שיש לי ברוך השם הצלחה אלוקית, שהקדוש ברוך הוא העניק לי, שכל דבר שאני סובר שהוא טוב לטובת הרבים, לתורה, ליראת שמים, לפרנסה של יהודים, של חסידים, הקדוש ברוך הוא עוזר שבמוקדם או במאוחר, על ידי כמה סיבות שונות, הדבר שאני חשבתי כדבר חשוב מתקיים. וכך גם תקוותי שהליקוט המסודר הזה בוודאות בעזרת השם סוף כל סוף יצא מהכוח אל הפועל לשמחת לבבי ולתועלת אנשי שלומנו, השם עליהם יחיו". עד כאן השיחה שאמר הרבי הקודם באחרון של פסח שנת ת"ש.
המכתב לרבי - כ' כסלו תש"ג:
כעבור כמעט שלוש שנים כתב הרבי הריי"צ מכתב לרבי, בכ' כסלו תש"ג, וזה לשונו: "חתני יקירי גזע תרשישים, הרב הגאון ותיק וחסיד, איש ירא אלוקים, מורנו הרב" - ובהמשך מזכיר את שמו של הרבי "שלום וברכה. על יסוד אגרת הקודש של הוד כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי", דהיינו על יסוד מכתבו של אביו, הרבי הרש"ב, בצירוף הכינויים המתאימים לו לאחר ההסתלקות.
המכתב עוסק בחג החגים י"ט כסלו. הרבי הרש"ב כותב שיום זה הוא ראש השנה לתורת החסידות חב"ד. ויש לשים לב: הרבי הקודם כותב את מכתבו בכ' כסלו, ואומר שהיום הקודם, י"ט כסלו, הוא ראש השנה לתורת חסידות חב"ד. ומכאן בקשתו מחתנו, מן הרבי: "הנני לבקשו אשר יואיל לסדר לוח השנה, מתחיל מי"ט כסלו זה עד י"ט כסלו הבא עלינו".
הספר יצא לאור בפועל כעבור כמה חודשים, לקראת סוף אדר או ניסן, אך יצא לאור עם תאריך י"ט כסלו. ומכאן אנו למדים, שאף שהספר בנוי לפי תאריכים, הרי הוא ספר יסודי שלומדים אותו בכל זמן ובכל תאריך.
שלושת יעדי הספר:
במכתבו מפרט הרבי הריי"צ כיצד ייבנה הספר ומה יבוא בו - "ויבואו בו ביחוד", בצורה ממוקדת - ומחלק זאת לשלושה:
שיעורי לימוד: "שיעורי לימוד בחוק יומי השווים לכל נפש, חוץ מזה דכל חד וחד לפום שיעורא דיליה" - כלומר, נוסף על השיעורים האישיים שיש לכל אחד ואחד, יופיעו בספר שיעורי לימוד כלליים קבועים בחוק יומי, השווים לכל נפש. ואלו הם:
חומש עם פירוש רש"י - לימוד השיעור היומי בחומש בכל יום.
תהילים אחר תפילת שחרית, כמו שנחלק לימי החודש.
שיעורי לימוד תניא, "כפי אשר חילקתיו לימי שנה זו" - הרבי הריי"צ חילק את התניא לשנת תש"ג ללימוד יומי, וביקש שהרבי יכניס זאת ללוח. זהו הנקרא חת"ת: חומש, תהילים, תניא.
מנהגי חסידי חב"ד: עדיין לא היה ספר מרוכז של מנהגי החסידים, ולכן ביקש שייכנסו בספר זה מנהגי חסידי חב"ד.
ליקוטי פתגמים מתורת החסידות ודרכי החסידים: עניינים קצרים לכל יום מימות השנה - פתגמים מן החסידות ומדרכי החסידים, דברים קצרים לכל יום.
ומסיים "והשם יתברך יעזור לו ויצליח בגשמיות וברוחניות".
שם הספר:
את שם הספר קבע הרבי הקודם, המסיים את מכתבו: "את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום-יום: לוח אור זרוע לחסידי חב"ד". וכך אכן מופיע בעמוד הראשון של הספר - כינויו של הספר הוא בדיוק כפי שקרא לו הרבי הריי"צ, "לוח אור זרוע לחסידי חב"ד". ומסיים כפי שנהג הרבי הריי"צ לסיים תמיד באותן שנים: "לאלתר לתשובה, לאלתר לגאולה. חותנו דורש שלומו, מוקירו ומכבדו ומברכו בגשמיות וברוחניות".
לאחר שיצא הספר לאור:
לאחר שיצא הספר לאור לקראת חודש ניסן, נדפס באגרות קודש של הרבי הקודם מכתב שכתב ליהודי בשם הרב אלכסנדר כהן, מכ"ח ניסן תש"ג. אף מכתב זה באידיש, ונביא ממנו קטע אחד בתרגום ללשון הקודש:
"בוודאי קיבלת את הספר 'היום-יום'. זה ספר בפורמט קטן, ספרון בפורמט קטן, כמו שחסיד צריך להיות קטן בעצמו. אבל הספר גדוש בפנינים, באבני חן מהמעיין הגדול והטוב ביותר. זה, ברוך השם, משהו, אור החיים בכיוון חסידי בעל השפעה אמיתית, חזקה. השם יתברך, בלי עין הרע, חנן את חתני הרב הגאון רבי [שמו של הרבי], שיוכל להעמיד כזה היכל חסידי יסודי עם שלוש מאות שמונים ושלושה חדרים, שיום יום יביע אומר, כל יום אומר משהו. זה היום-יום האמיתי, כל יום הוא יום".
ובאותו מכתב מתייחס הרבי הריי"צ גם לפתגם היומי: המכתב נכתב בכ"ח ניסן, והוא מצטט לנמען את הכתוב בפתגם של אותו יום ומתייחס לתוכנו.
יחסו של הרבי לספר:
הרבי בעצמו, באותה שנה, תש"ג, כמה חודשים לאחר מכן - וכמובן בחיי הרבי הקודם - כותב מכתב למישהו, ובאמצע המכתב הוא כותב לו: "פלא אצלי שעוד לא הזמנת את הקבצים היום-יום". הוא מציין עוד קובץ מסוים שיצא לאחרונה, שעורר בעולם החסידי שמחה גדולה ואושר רב, ואומר: כנראה לא הזמנת זאת, כי עוד לא עמדת על האור הגדול שיש כאן, ולכן הריני שולח לך חמישה עותקים, ובוודאי תראה בעניין. וגם בסיום המכתב, כשמדבר הרבי בעניין אהבת ישראל, הוא אומר מיד: "תראה היום-יום של ט"ו כסלו, מה אמר על זה אדמו"ר הזקן". רואים שהרבי ממש חי את הספר.
ובשיחה משנת תשכ"ט מציין הרבי, שכל פתגם ופתגם בספר "היום-יום" היה למראה עיניו של הרבי הקודם - איזה פתגם יתאים לאיזה יום. נמצא שזהו ספר שיש בו עד אין סוף. בשיעורים הבאים, וכן בשיעור ההקדמה הנוסף שניתן בעזרת השם, נראה עד כמה מכיל ספר זה - נוסף על הפשט, שאותו יש ללמוד ולהבין - גם תחומים של רמזים וסודות ודברים נפלאים ביותר.
רמז בשם הספר:
נסיים בנקודה מעניינת אחת: דברים שהרבי לא אמרם, אלא שחסידים חשבו עליהם, ובעקיפין קיבלו גם אישור מן הרבי, שכן רמזים רבים אישר הרבי. אחד הרמזים המעניינים: כפי שראינו, מי שקבע את שם הספר היה אדמו"ר הריי"צ, והספר נקרא "היום-יום". במילים "היום-יום" נרמזים ראשי התיבות של שמו של אדמו"ר הריי"צ וגם ראשי התיבות של שמו של הרבי - אותיות היו"ד שב"היום-יום" היא ראשי תיבות של הרבי הריי"צ, והסיום באותיות מ"ם הוא ראשי התיבות של שמו של הרבי. נמצא שגם בשם הספר מרומזים הרבי הריי"צ והרבי. ויש בזה רמזים נוספים.
בעזרת השם, מחר נמשיך בהקדמה נוספת, ולאחר מכן נתחיל לאט לאט לטייל בהיכל הנפלא הזה, על שלוש מאות שמונים ושלושה חדריו, שהציב הרבי לפנינו. בעזרת השם.