בעזרת השם נתחיל סדרת שיעורים על הספר היום-יום, הספר הראשון, שהרבי הוציא לאור. נעשה קודם כול שיעור או שניים הקדמה, קצת רקע על ההתחלה של הרעיון לכתוב את הספר הזה, ומה צורת המבנה של הספר. לאחר מכן, לאט לאט נתחיל מההקדמה לספר, מהפתגם הראשון, ובעזרת השם נלמד את כל הספר כולו.
כל הרעיון של כתיבת הספר הזה התחיל בשנת ת"ש, השנה שבה הרבי הריי"צ הגיע לארצות הברית. הרבי הריי"צ, הרבי הקודם, הגיע לארצות הברית בחודש אדר שנת ת"ש, ומיד בחודש שלאחר מכן, בחודש ניסן, בהתוועדות שהתוועד עם חסידים באחרון של פסח. אנסה לצטט קטע קטן מתוך דברים שאמר ברבים באחרון של פסח. במקור זה כתוב ביידיש, ואתרגם את זה ישר ללשון הקודש.
הוא כותב ככה: "באמת היה צריך לאסוף את כל המנהגים של כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים, זכותם יגן עלינו, ולקבוע ספר מנהגים שיהיה שייך ומתאים לחיי היום-יום", שיהיה סוג של חוק לחסידי חב"ד עם מנהגי חב"ד, ושיכלול גם פתגמים מסוימים וגם סיפורים קצרצרים.
בקטע הבא ממשיך: "ליקוט כזה מסודר יכול לעשות רק אדם פנימי עמוק, אדם שמסודר ביסודיות, אדם שיש לו דעת רחבה ועמוקה. ואני מעמיד על כך שברוך השם בשעה טובה, אני יודע שיש לי ברוך השם הצלחה אלוקית, שהקדוש ברוך הוא העניק לי, שכל דבר שאני סובר שהוא טוב לטובת הרבים, לתורה, ליראת שמים, לפרנסה של יהודים, של חסידים, הקדוש ברוך הוא עוזר שבמוקדם או במאוחר, על ידי כמה סיבות שונות, הדבר שאני חשבתי כדבר חשוב מתקיים. וכך גם תקוותי שהליקוט המסודר הזה בוודאות בעזרת השם סוף כל סוף יצא מהכוח אל הפועל לשמחת לבבי ולתועלת אנשי שלומנו, השם עליהם יחיו". זו שיחה שאמר הרבי הקודם באחרון של פסח בשנת ת"ש.
כעבור כמעט שלוש שנים כתב הרבי הריי"צ מכתב לרבי, בכ' כסלו תש"ג. נקרא את המכתב. הוא כותב לו: "חתני יקירי גזע תרשישים, הרב הגאון ותיק וחסיד, איש ירא אלוקים, מורנו הרב", ואז הוא מזכיר את שמו של הרבי שליט"א, "שלום וברכה. על יסוד איגרת הקודש של הוד כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי", דהיינו על יסוד מכתב של אבא שלו, מכתב של הרבי הרש"ב, ואז הוא מביא את הכינויים המתאימים על אבא שלו, שכבר היה אחרי ההסתלקות.
המכתב מדובר אודות חג החגים י"ט כסלו. מה כותב הרבי הרש"ב? שהיום הזה, י"ט כסלו, הוא ראש השנה לתורת החסידות חב"ד. יש לשים לב, את המכתב כותב הרבי הקודם בכ' כסלו, והוא אומר שהיום הקודם, שהיה אתמול, י"ט כסלו, הוא ראש השנה לתורת חסידות חב"ד. ומכאן הוא מבקש במכתב הזה מחתנו, מהרבי: "הנני לבקשו אשר יועיל לסדר לוח השנה, מתחיל מי"ט כסלו זה עד י"ט כסלו הבא עלינו". הוא מבקש שיהיה לוח מי"ט כסלו ל-י"ט כסלו.
הדבר שאנו לומדים פה, במכתב שנכתב יום אחרי, בכ' כסלו: הספר יצא לאור בפועל כעבור כמה חודשים, לקראת סוף אדר או ניסן, אבל הוא יצא לאור עם תאריך י"ט כסלו. זה מלמדנו שאמנם הספר בנוי לפי תאריכים, אבל הוא ספר יסודי שלומדים אותו בכל זמן ובכל תאריך.
והוא מבקש ממנו איך הספר יהיה בנוי. מה היעדים של הספר הזה? הוא אומר: "ויבואו בו בייחוד", בצורה ממוקדת. מה יהיה בספר? הוא מחלק את זה לשלושה. אל"ף, שיעורי לימוד בחוק יומי, שיופיע בספר הזה כל יום את שיעורי הלימוד הקבועים לכל חסיד, "השווים לכל נפש, חוץ מזה דכל חד וחד לפום שיעורא דיליה". זאת אומרת, בנוסף לשיעורים האישיים שיש לכל אחד ואחד, שיהיו שם בספר שיעורי לימוד כלליים קבועים בחוק יומי ששווים לכל נפש.
ומה הם השיעורים השווים לכל נפש? שלושה דברים: אל"ף - חומש עם פירוש רש"י, דהיינו ללמוד כל יום את השיעור היומי בחומש. בי"ת - תהילים אחר תפילת שחרית, כמו שנחלק לימי החודש. וגימ"ל - שיעורי לימוד תניא, "כפי אשר חילקתיו לימי שנה זו". הרבי הריי"צ חילק לתש"ג את התניא לפי לימוד יומי, ואת זה הוא ביקש שהרבי יכניס ללוח הזה. זה מה שנקרא החת"ת: חומש, תהילים, תניא. זה תחום אחד.
התחום שני: מנהגי חסידי חב"ד, שהרב יכניס בספר הזה את המנהגים של חסידי חב"ד. עדיין לא היה ספר מנהגים של חסידים בצורה מרוכזת, אז פה בספר הזה הרבי רוצה שייכנסו המנהגים של חסידי חב"ד.
גימ"ל, מה הנקודה השלישית בספר? ליקוטי פתגמים מתורת החסידות ודרכי החסידים, עניינים קצרים לכל יום מימות השנה. זאת אומרת, הוא רוצה שייכנסו שם פתגמים מחסידות, מדרכי חסידים, דברים קצרים לכל יום. "והשם יתברך יעזור לו ויצליח בגשמיות וברוחניות".
מי שקבע איך הספר ייקרא, זה הרבי הקודם. הוא מסיים את המכתב באמרו: "את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום-יום: לוח אור זרוע לחסידי חב"ד". זה גם מה שכתוב בעמוד הראשון של הספר. הכינוי של הספר הוא בדיוק איך שהרבי הריי"צ קרא לו, "לוח אור זרוע לחסידי חב"ד", זה מופיע בהתחלה. "ה' עליהם יחיו". הוא סיים את המכתב כפי שהרבי הריי"צ בשנים ההן היה מסיים תמיד: "לאלתר לתשובה, לאלתר לגאולה". "חותנו דורש שלומו, מוקירו ומכבדו ומברכו בגשמיות וברוחניות". זה המכתב שכתב לרבי.
במכתב שכתב אחרי שהספר כבר יצא לאור לקראת חודש ניסן. נדפס באגרות קודש של הרבי הקודם מכתב שכתב ליהודי בשם הרב אלכסנדר כהן. נקרא קטע אחד מתוך המכתב, גם זה ביידיש, ונתרגם אותו ישר ללשון הקודש. המכתב מכ"ח ניסן תש"ג.
הוא כותב: "בוודאי קיבלת את הספר 'היום-יום'", ומתאר את הספר: "זה ספר בפורמט קטן, ספרון בפורמט קטן, כמו שחסיד צריך להיות קטן בעצמו. אבל הספר גדוש בפנינים, באבני חן מהמעיין הגדול והטוב ביותר. זה, ברוך השם, משהו, אור החיים בכיוון חסידי בעל השפעה אמיתית, חזקה. השם יתברך, בלי עין הרע, חנן את חתני הרב הגאון רבי", והוא מציין את שמו של הרבי שליט"א, "שיוכל להעמיד כזה היכל חסידי יסודי עם שלוש מאות שמונים ושלושה חדרים, שיום יום יביע אומר, כל יום אומר משהו. זה היום-יום האמיתי, כל יום הוא יום".
ואז הוא מתייחס באותו מכתב לפתגם המופיע. המכתב נכתב בכ"ח ניסן, אז הרבי הריי"צ כותב לו: "היום כ"ח ניסן. מה כתוב בפתגם על היום-יום?" הוא מצטט לו מה כתוב, ומתייחס לתוכן של מה שיש באותו יום.
הרבי בעצמו, באותה שנה, תש"ג, כמה חודשים אחרי שהמכתב יצא, כותב מכתב למישהו מסוים, זה היה כמובן בחיי הרבי הקודם, ובאמצע המכתב הוא כותב לו: "פלא אצלי שעוד לא הזמנת את הקבצים היום-יום". והוא מציין עוד קובץ מסוים שיצא לאחרונה, שעורר בעולם החסידי שמחה גדולה ואושר רב. הרבי אומר: "כנראה שלא הזמנת את זה, כי עוד לא העמדת על האור הגדול שיש כאן, אז אני שולח לך חמישה עותקים, ובוודאי תראה בעניין הזה". וגם בסיום, הרבי מסיים בעניין של אהבת ישראל, ומיד אומר: "תראה היום-יום של ט"ו כסלו, מה אמר על זה אדמו"ר הזקן". רואים שהרבי ממש חי את זה.
ויש ביטוי שמופיע בשיחה של הרבי בתשכ"ט, שהרבי מציין ואומר שכל פתגם ופתגם בספר היום-יום היה למראה עיניו של הרבי הקודם, כל פתגם לאיזה יום הוא יתאים. זאת אומרת, זה ספר שיש בו עד אין סוף. נראה בעזרת השם בשיעורים, כפי שגם ניתן עוד שיעור הקדמה בעזרת השם, עד כמה באמת הספר הזה מכיל, בנוסף לפשט שלו, שצריך ללמוד ולהבין את הפשט שלו, גם עוד תחומים של רמזים וסודות, דברים נפלאים ביותר שיש בספר הזה.
נסיים בנקודה אחת מעניינת. דברים שהרבי לא אמר אותם, אבל חסידים חשבו עליהם, ובעקיפין זה קיבל גם אישור של הרבי, יש הרבה רמזים שהרבי אישר אותם. אחד הרמזים המעניינים, כפי שראינו, שמי שקבע את השם של הספר זה אדמו"ר הריי"צ. הספר נקרא "היום-יום". אם מסתכלים על המילים "היום-יום", רואים שהוא ברמז כולל גם ראשי תיבות של השם של אדמו"ר הריי"צ, וגם ראשי תיבות של השם של הרבי. כי היו"ד שיש ב"היום-יום" היא ראשי תיבות של הרבי הריי"צ, ומה שמסתיים במ"ם מ"ם, זה השם של הרבי. רואים, שגם בשם של הספר מרומזים גם הרבי הריי"צ וגם הרבי. יש בזה עוד רמזים נוספים.
בעזרת השם, מחר נמשיך עוד הקדמה נוספת, ואז נתחיל לאט לאט לטייל בהיכל הנפלא הזה עם השלוש מאות שמונים ושלושה חדרים, שהרבי הציב לפנינו. בעזרת השם.