"חדר" השמונים וארבעה בהיכל היום-יום.
יום שישי, י"ד אדר א', פורים קטן, ה'תש"ג.
בכותרת שלפני השיעורים כותב הרבי: "אין אומרים תחנון" — שכן פורים קטן הוא אחד מהימים שבהם אין אומרים תחנון.
שיעורים: חומש, תצווה, שישי, עם פירוש רש"י. תהילים, י"ד בחודש, מפרק ע"ב עד פרק ע"ו ועד בכלל. תניא, בחלקו המתקדם והכמעט-אחרון של פרק כ"ט, מהמילים "וגם מי" עד דף ל"ז, ומסתיים במילה "ומעשה".
הפתגם היומי קצר מאוד, ומתייחס לעריכת ספר ליקוטי תורה על ידי אדמו"ר הצמח צדק. ידוע שאדמו"רי חב"ד היו רושמים בעצמם את המאמרים שאמרו ברבים, אך לא כולם: אדמו"ר הזקן והרבי [הריי"צ] לא רשמו את מאמריהם, ואילו כל שאר האדמו"רים — מהאדמו"ר האמצעי ועד הרבי הריי"צ — כן רשמו את מאמריהם.
אדמו"ר הזקן היה הראשון, והוא לא רשם בעצמו את מאמריו. את מאמריו רשמה קבוצת חסידים שהיו בתפקיד זה. למשל, אחיו של אדמו"ר הזקן, המכונה המהרי"ל — הרב הקדוש רבי יהודה לייב — היה אחד מכותבי המאמרים המפורסמים. גם בניו של אדמו"ר הזקן, ובראשם האדמו"ר האמצעי, ובמיוחד הבן הרב הקדוש רבי מוישה, וכן חסידים נוספים כרבי פנחס רייזס ואחרים — היו רושמים את המאמרים.
בפתגם הנוכחי מתייחסים לסדר שבו ערך הרבי הצמח צדק את ספר ליקוטי תורה מתוך כלל מאמרי אדמו"ר הזקן. וזו לשון הפתגם: "האזמו"ר סיפר לאמו"ר". "האזמו"ר" הוא ראשי תיבות "אדוני אבי זקני מורי ורבי", והכוונה כאן — שזוהי אמירה שמספר הרבי מהר"ש לבנו הרבי הרש"ב; שכן "זקני" מבחינת הרבי הריי"צ [מוסר האמירה] הוא הרבי מהר"ש. "סיפר לאמו"ר" — סיפר ל"אדוני אבי מורי ורבי", הוא הרבי הרש"ב.
ומה סיפר לו? אמר לו ביידיש: "די מאמרים וואָס זיינען געדרוקט אין ליקוטי תורה" — המאמרים שהודפסו בספר ליקוטי תורה, "האָט דער טאטע" — אבא, והכוונה לצמח צדק, "אויסגעקליבן" — בחר אותם, "פון צוויי טויזנט מאמרים" — מתוך אלפיים מאמרים של אדמו"ר הזקן. כלומר, הצמח צדק בחר מתוך אלפיים מאמרים את המאמרים שהכניס לליקוטי תורה.
יש התייחסויות של הרבי בשיחותיו למספר זה — אלפיים מאמרים. לדוגמה, בשיחה שאמר הרבי בשבת מברכים אדר ב' שנת תשכ"ה, התייחס הרבי לדיוק שהצמח צדק בחר מתוך אלפיים מאמרים דווקא, לא פחות ולא יותר. מהו המספר אלפיים? הרבי קישרו למאמר חז"ל הידוע "אלפיים שנה קדמה תורה לעולם". בחסידות מבואר ש"אלפיים שנה" אין הכוונה לזמן, אלא לאלפיים מדרגות שונות זו מזו — "שנה" מלשון שינוי — אלפיים מדרגות שונות זו מזו, שקדמו לעולם.
ומהו הרמז בענייננו? שמתוך אלפיים המאמרים בחר אדמו"ר הצמח צדק את מאמרי ליקוטי תורה, דהיינו נטל את כל אלפיים המדרגות שיש בחסידות וריכזן בתוך ליקוטי תורה. נמצא שבמאמרים שבליקוטי תורה כלולים כל הנושאים וכל המאמרים שבחסידות; כל פנימיות התורה נמצאת כאן — לקח מתוך כל האלפיים והכניסן לכאן.
ולכן, אומר הרבי, כשמשתדלים לסיים בכל שנה וללמוד את כל מאמרי ליקוטי תורה, הרי זה מקדם את ההבטחה על ביאת המשיח — "כשיפוצו מעיינותיך החוצה", משיח בא — שכן ליקוטי תורה כולל בעצם את כל החסידות, את הכול. כך אמר הרבי באותה שיחה. ומעניין ששנים לאחר מכן, בליל שמחת תורה של שנת תשמ"ח, התוודה הרבי ואמר שצריך לעיין: האם "אלפיים" הוא מדויק ממש — לא אלף תשע מאות תשעים ותשע ולא אלפיים ואחד — או שמא הכוונה פשוט לבחירה מתוך ריבוי עצום, ולאו דווקא למספר מכוון. כך אמר הרבי, שצריך לעיין, בתשמ"ח.
ומעניין לעניין: בספר "לשמע אוזן" של הרב דוכמן, המספר כל מיני זיכרונות וסיפורים מדויקים ומעניינים, מובא שאחרי שהודפס הליקוטי תורה אמר הצמח צדק למישהו: "את הטוב ביותר מהסבא בחרתי והכנסתי לכאן". והרב הבין שאלו החלקים המשובחים ביותר מכל תורתו של אדמו"ר הזקן — הכול נמצא בתוך ספר ליקוטי תורה.