"חדר" המאתיים תשעים ושבעה בהיכל היום-יום.
יום שני כ' אלול ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, ניצבים-וילך, שני, עם פירוש רש"י.
תהילים, כ' בחודש, אומרים מפרק צ"ז עד פרק ק"ג כולל; ושלושת הפרקים הנוספים בחודש אלול הם נ"ח, נ"ט ו-ס'.
תניא, ביום הזה מסיימים את אגרת ט"ז. השיעור היומי מתחיל בעמוד 248 במילים "והנה זהו", ומסתיים בסיום האגרת במילים "לב ונפש".
מקורו של הפתגם היומי הקצר בחלקו האחרון של מאמר חסידות של הרבי הריי"צ, דיבור-המתחיל "בהעלותך את הנרות", בשנת ת"ש. במאמר מבואר מה שאנו מבקשים מהקדוש-ברוך-הוא "ברחמיך הרבים רחם עלינו" — שאין אנו אומרים סתם "רחם עלינו", אלא מדגישים שהרחמים יהיו "מרחמיך", שכן רק אתה יודע לרחם עלינו, ואילו אנו בעצמנו איננו מבינים את הרחמנות שעלינו.
הוא מסביר זאת בדרך משל: אם ניקח בן מלך שהורגל לחיים ברמה ובאיכות גבוהה מאוד, וכעת מכניסים אותו למאסר — הרי מאחר שהורגל לרוממות כזו ועתה הוא נתון בכלא, הרחמנות עליו גדולה יותר מאשר על אדם שמלכתחילה היה באיכות חיים נמוכה.
ומהו הנמשל? הנשמה. הנשמה, שמעלתה העצמית גבוהה מאוד, היתה ברוממות עליונה — בעולם האצילות, בתכלית הביטול לאלוקות — וירדה למטה; הורידה הקדוש-ברוך-הוא לתוך גוף, לתוך נפש טבעית, לתוך עולם חשוך. וכאן, בעולם הזה, לא זו בלבד שאינה רואה אלוקות כפי שראתה בהיותה בעולמות העליונים, אלא היא רואה רק ישות, עביות וגסות העולם, ואין היא יכולה להיות מסורה למה שעליה להיות מסורה. ויתרה מזו, הנפש השנייה מטרידה אותה בטרדות רבות. מצב זה הוא רחמנות גדולה מאוד על הנשמה, ולכן אומרים "ברחמיך הרבים": איננו מבינים כל כך את גודל הרחמנות על נשמתנו, שכן איננו מבינים כל כך את מעלת הנשמה; אך אתה, הקדוש-ברוך-הוא, יודע את מעלת הנשמה, ולכן מבין גם את גודל הירידה — על כן רחם עלינו.
ומדוע איננו מבינים זאת? כאן בא הפתגם, שהוא הקטע היחיד הכתוב ביידיש במאמר שמקורו בלשון הקודש, ובו מסביר הרבי הריי"צ מדוע איננו מבינים. וכך הוא אומר: "מי שנחות וגס אינו חש בגסותו ונחיתותו העצמית" — אדם שהוא עצמו נחות ומגושם אינו יכול לשים לב ולהרגיש בהגשמה ובנחיתות של עצמו, מפני שהוא עצמו נתון במצב נחות. מי שיכול להרגיש את ההגשמה והנחיתות של הזולת הוא דווקא מי שנמצא מחוץ לעניין ואינו חלק מן הבעיה. וזהו המשל למצב הנשמה בגוף, שאין היא מבינה ומרגישה באמת את הצער והרחמנות שעליה; רק הקדוש-ברוך-הוא ברחמיו הרבים יכול לרחם עלינו.