"חדר" המאתיים ותשעים בהיכל היום-יום.
יום שני י"ג אלול ה'תרצ"ג.
שיעורים: חומש, תבוא, שני, עם פירוש רש"י.
תהילים, י"ג בחודש, אומרים פרקים ס"ט, ע' וע"א, ואת שלושת הפרקים הנוספים בחודש אלול — ל"ז, ל"ח ו-ל"ט.
תניא, ביום הזה מסיימים את אגרת י"ד באגרת הקודש. השיעור מתחיל בעמוד 240 במילים "ובכל שנה", ומסתיים בסיום האגרת במילים "ודי למבין".
מקורו של הפתגם היומי הקצר במכתב שכתב הרבי הריי"צ בה' תמוז תרצ"ה. ממכתב זה כבר קראנו בפתגם של י"א אלול, לפני יומיים, שם תיארנו את ביקורו הראשון של החסיד רבי חנוך הענדל אצל הצמח צדק. כאן מובאת נקודה שרבי חנוך הענדל מסכם — מה שמתרחש אצל חסיד לאחר שביקר אצל הרבי ביחידות.
כמתואר במכתב, היה זה בשנת תר"ג. באותה שנה נכנס רבי חנוך הענדל ליחידות אצל הצמח צדק ביום שישי ערב שבת פרשת כי תצא, י"ג אלול. תאריך זה — י"ג אלול — הוא תאריך ה"היום-יום" של היום, שבו נכנס ליחידות אצל הצמח צדק.
הוא הגיע בה' אלול, ובמכתב מצטט הרבי את דבריו, שאמר על עצמו שהתקיים בו הפסוק "וביום השמיני ימול בשר ערלתו". שכן, אם נעשה חשבון: הוא הגיע בה' אלול, ואם נספור ימים שלמים מו' אלול והלאה — ו', ז', ח', ט', י', י"א, י"ב ו-י"ג — הגענו ליום השמיני, הוא היום שבו נכנס ליחידות, ועליו אמר את הפסוק "ימול בשר ערלתו". מדוע? נעיין בפתגם ונבין.
"החסיד ר' הענדל סיפר: ידוע היה לכל החסידים אשר ביחידות הראשונה" — כשנכנסים לרבי ביחידות בפעם הראשונה — "היתה העברת הערלה". ביחידות הראשונה ירדה הערלה. מהי "הערלה"? נעיין בהמשך המשפט — שכן אין הוא מסביר במפורש מהי, אך נלמד זאת מהשלמת דבריו.
באידיש הוא אומר: "מה-שרק-לא-יהיה - מערלת הלב נפטרים מיד". מהי ערלת הלב? כמובא בהרבה מקומות בחסידות, יש הפרעה האוטמת את הלב ואינה נותנת לו להתעורר בשום עניין רוחני, אלוקי ועבודת ה'. ברגע שנכנסים לרבי ליחידות, יורדת הפרעה זו, אטימות זו. כמובן, נדרשת עבודת האדם כדי לעשות את המוטל עליו ולהתקדם בעבודת ה', אך מן ההפרעה הזו, מן הערלה הזו, נפטרים ביחידות הראשונה אצל הרבי. זהו הפתגם שסיפר רבי חנוך הענדל.