"חדר" המאתיים שמונים ושבעה בהיכל היום-יום.
יום שישי י' אלול ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, תצא, שישי, עם פירוש רש"י.
תהילים, י' בחודש, מפרק נ"ה עד פרק נ"ט כולל. ומצד שלושת הפרקים שמוסיפים בחודש אלול, אומרים ביום הזה פרקים כ"ח, כ"ט ו-ל'.
תניא, ביום הזה מסיימים את אגרת י"ב. השיעור מתחיל בעמוד 236 במילים "וזהו שכתוב והיה", עד סיום האגרת במילים "כל חטאתם".
מקורו של הפתגם היומי במכתב שכתב הרבי הריי"צ בכ"ד סיוון תרצ"ז, המופנה למשפיע ישיבת התמימים באוטבוצק, הרב ברוך פרידמן. מה היה תוכן העניין? המשפיע כתב לרבי הריי"צ שיש תמימים בישיבה הרוצים מאוד להיכנס אליו ליחידות, והרבי אינו מקבלם, ועל כן נפלה רוחם.
מדוע אין הרבי הריי"צ מקבלם? מסביר לו הרבי, שיחידות אינה רק עצם העניין הפשוט של כניסה לרבי לשתי דקות — זה הצד הטכני בלבד; ליחידות יש בעיקר תוכן פנימי, ואצל תמימים אלו חסר התוכן הפנימי. אומר הרבי הריי"צ שהדבר חסר או משום שמדריכיהם אינם מכוונים אותם די הצורך, או משום שמצידם אינם מעוניינים בכך כל כך, או ששתי הסיבות נכונות; אך בפועל חסרה להם הגישה, ולכן אי אפשר לקבלם ליחידות.
ואז הוא מסביר לו מהי יחידות ומהו תוכנה הפנימי. וזה הפתגם היומי: "גדולי זקני חסידי רבנו הזקן" — החסידים הגדולים של אדמו"ר הזקן — היו אומרים שיחידות פירושה, מבחינת פירושה המילולי של המילה, שלושה דברים: "בירור, קביעה, יחוד". שלוש משמעויות למילה "יחידות".
מה ה"מקור ג' הפירושים אלו" למילה "יחידות"? "הוא בדברי חז"ל", מוצאים דוגמאות לשלושת הפירושים. הדוגמה הראשונה ב"שקלים פרק ו' משנה ב'". מה כתוב שם? המשנה מספרת: מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק בבית המקדש וראה שהרצפה משונה מחברותיה — פתאום ראה מרצפת אחת שנראית שונה, שאינה באותו מפלס עם השאר. בא ואמר לחברו, לכהן אחר, "בוא וראה, כאן נראה משהו לא ישר"; ולא הספיק לגמור את הדבר, אומרת המשנה, לא הספיק להוציא את המילה מפיו, עד שיצאה נשמתו — ומת.
המשנה אומרת שמכך הבינו וידעו — ובלשון המשנה: "ידעו ביחוד ששם הארון נגנז". ידעו שהסיבה לכך שהמרצפת אינה ישרה היא משום שבמקום ההוא נגנז ארון הקודש, ולא רצו שהדבר יתגלה — ולכן מיד מת הכהן. ומהו פירוש "ידעו ביחוד"? המילה "ייחוד" מזכירה לנו "יחידות". והברטנורא מסביר "ביחוד" — בבירור, ידעו באופן ברור. הרי זה מקור לפירוש הראשון, שיחידות פירושה "ברור".
מהו הפירוש השני? ב"יבמות סב, א". הגמרא אומרת ששלושה דברים עשה משה רבנו מדעת עצמו והסכים הקדוש-ברוך-הוא לעשות — כלומר, כיוון לעשות את מה שהקדוש-ברוך-הוא רוצה. ומהם שלושת הדברים? שפרש מאשתו, ששבר את הלוחות, ושהוסיף יום אחד בהכנות למתן תורה.
הגמרא מסבירה מניין ידע משה רבנו לקבוע שעליו לפרוש מאשתו כליל. אומרת הגמרא שמשה רבנו עשה קל וחומר: אם ישראל, שקיבלו גילוי אלוקי רק בזמן חד-פעמי במתן תורה, ומראש קבע להם הקדוש-ברוך-הוא להיות מוכנים ליום ההוא, וידעו מראש להתכונן, ובכלל ההכנות אמר להם "אל תגשו אל אשה" — אם היהודים היו צריכים לפרוש רק לקראת מעמד חד-פעמי, אומר משה רבנו: "אני שמיוחד לדבור בכל שעה ושעה ולא קבע לי זמן" שאין לי זמן קבוע מראש, שכן הדיבור עשוי לבוא בהפתעה, על אחת כמה וכמה שעליי להיות מופרש מן האישה. ומה רואים כאן מן המילה "מיוחד"? "קבוע" — שמשה רבנו קבוע תמיד בדיבור האלוקי. זהו הפירוש השני למילה "יחידות".
הפירוש השלישי ב"בראשית רבה פרק כ'". שם עם ישראל אומר לקדוש-ברוך-הוא, שאפילו כשאנו תשושים וחלשים, אנו מקווים לתשועתו של הקדוש-ברוך-הוא "ומיחדים שמו בכל יום" — היינו ייחוד ה', אחדות ה'. והלשון "מייחדים" הוא כמו "יחידות". כאן רואים ש"יחידות" פירושה "מאוחד" . אלו שלושת הפירושים למילה "יחידות": ברור, קבוע ומיוחד.
ומהי הכוונה בזה כפשוטו? מי שנכנס ליחידות לרבי, צריכה היחידות לעבור את שלושת הפירושים, וכפי שהוא מפרט: "זאת אומרת כי עניין היחידות הוא לברר את מצבו" — קודם כל לברר מהו מצבך; זה הפירוש הראשון, שיחידות היא בירור. הפירוש השני: "ולקבוע אופן עבודתו בסור מרע ולקרב את המידות הטובות" — לקבוע לך סדר חיים וסדר עבודה, שהאדם יסור מן הדברים הלא-טובים ויתקרב למידות הטובות.
וזה הפירוש השלישי: "ולהתקשר בהתאחדות גמורה ולמסור עצמו, להתמסר עם כל הרצונות" — שהאדם צריך להתאחד ולהתקשר לרבי, לרצות לבצע את כל ההוראות שהרבי אומר לו, להתבטל לגמרי להדרכותיו ולהתמסר אליו; היינו, להניח בצד את כל רצונותיו העצמיים. אם כן, יחידות צריכה להביא אותך לבירור, לקביעה ולהתאחדות — שלושת הפירושים. ולכן אמר הרבי הריי"צ, שכל עוד אין אצל התמימים הכנה זו — שיֵדעו מהי יחידות ומהי משמעותה — אין הוא רוצה לקבלם ליחידות.