TheWholeTorah.aiBeta
היום־יום

ט״ז חשון

לרכישת הספרלמאמר המקורי
האזנה לשיעור0:00 / 0:00

"חדר" השלוש מאות חמישים ושניים בהיכל היום-יום.

יום ראשון ט"ז בחשוון ה'תש"ד.

שיעורים: חומש, חיי שרה, פרשה ראשונה עם פירוש רש"י.

תהילים, ט"ז בחודש, אומרים מפרק ע"ט עד פרק פ"ב.

תניא, מתחילים ביום הזה אגרת חדשה, אגרת כ"ח, מהמילה "למה". השיעור מסתיים במילים "מהתם מנהגם".

הפתגם הנוכחי הוא ממכתב שכתב הרבי הריי"צ בב' דחנוכה שנת תש"א. תלמיד ישיבה כתב לרבי וביקש עצה: יש לו מחשבות זרות ורעות, והדבר כואב לו מאוד, ובלשונו — ממש עושה אותו חולה. הוא ביקש שהרבי ייתן לו עצה כיצד מתמודדים עם מחשבות זרות.

אומר לו הרבי הריי"צ: "המחשבה היא לבוש ומשרת את השכל והמדות". שכן המחשבה היא אחד משלושת הלבושים — מחשבה, דיבור ומעשה — והמחשבה משרתת את השכל והמידות.

אך יש כאן נקודה שאומר שם הרבי הריי"צ: יש הבדל בין דבר חי גשמי לבין כוח רוחני. דבר חי גשמי, כשהוא פועל — פועל, וכשהוא נח — נח כגולם ואינו עושה דבר. אך דבר רוחני אין בו מצב של מנוחה שבו אינו עושה דבר; הוא פועל כל הזמן, והשאלה היא רק במה הוא פועל.

ונראה כיצד מלביש זאת הרבי הריי"צ במחשבה. הוא אומר: מכיוון שהמחשבה משרתת את השכל, הרי "בשעה אשר אין לה שירות בשכל ובמדות" — כשאין לאדם חשיבה מתוכננת, שאינו מתעמק כעת בעניין שכלי או מתבונן ברגש מסוים, אלא אינו עסוק בכלום — אין הכוונה שהמחשבה נסגרת ואינה עובדת; אין זה נכון.

"גם אז פועלת פעולתה לחשוב ולצייר" — המחשבה היא כוח רוחני שאינו פוסק, והיא חושבת כל הזמן. אלא שמכיוון שאינך ממקד אותה במחשבה שכלית או רגשית מתוכננת, מה היא פועלת אז? "לא לבד שאינה תוכנית" — לא זו בלבד שאין בה תוכן — אלא היא גם "פרועה לשמצה", רצה במחשבות חסרות עניין, ואדרבה, בדברים אסורים וגרועים, פרועה לגמרי.

בהמשך אומר לו הרבי גם את העצה. מהי העצה? הסיבה הגורמת למחשבות זרות או רעות היא כשהראש ריק; כשאין בראש דברים שהאדם יודע, רצות המחשבות לכל מיני כיוונים. אך כשהשכל עסוק במשהו, יש למחשבה מה לשרת, ואין מקום למחשבות של שטות והבל שאין בהן ממש. לכן העצה היא שימלא האדם את ראשו בתוכן.

לפי המכתב, פונה הרבי הריי"צ לאותו תלמיד ואומר לו, שתלמיד ירא-שמים צריך להיזהר עם מי להתחבר, ולא רק עם מי להתחבר אלא אף עם מי להיפגש. שכן אם נפגש הוא עם כאלה שחסרה להם יראת-שמים, הוא מושפע מהם ונגרר אחריהם; ולכן הדבר ישמור עליו ויגן עליו יותר, שלא יהיו לו כל מיני רעיונות שאין להם קשר למה שיהודי צריך לחשוב עליו.

ט״ז חשון · ספר היום־יום · חשון