TheWholeTorah.aiBeta

תולדות חייו של הרבי - שנת תשי"ב

לימוד בחברותאלרכישת הספר
האזנה לשיעור0:00 / 0:00

אנו בשיעור החמישים וארבעה בשלשלת היחס של רבותינו נשיאינו, בחלק הארבעה עשר - תולדות חייו של הרבי. היום נלמד על שנת תשי"ב.

"תשי"ב - מעורר שתלמידי הישיבה וגם אברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי כנסיות" בו' טבת נכנס ליחידות אל הרבי "ועד המסדר חזרת דא"ח" - הוועד שסידר שתלמידים יחזרו דברי חסידות בבתי כנסת. הרבי אמר להם שהוא רואה בדיווח של אלה שיצאו, כי חסרים שמותיהם של תלמידים רבים שאינם מופיעים בו. על כן יאמרו לתלמידים המתרשלים שאין הדבר כשורה, אלא כולם חייבים לצאת בשבת אל בתי הכנסת ולחזור חסידות; ואין זה רק לטובתם של היהודים השומעים רעיונות של חסידות, אלא גם לטובתם של התלמידים עצמם.

ואם אין די בתי כנסת בשכונה עבור כל התלמידים - אמר הרבי - יחזרו בעצם העניין הזה: כל תלמיד ייקח תשעה תלמידים ויחזור לפניהם; אך אין מצב לוותר על הדבר. דברים אלו נאמרו ביחידות בו' טבת, ולאחר מכן שב הרבי ועורר על כך בהתוועדות ברבים בכ"ד טבת, ושוב בפורים של אותה שנה. הרבי דיבר על כך שלא רק הבחורים התמימים שבישיבה, אלא גם האברכים הנשואים צריכים ליטול חלק בדבר, והכניס מאוד בלב כל אחד שיראה זאת כחובה - לצאת בשבת ולהפיץ חסידות בבתי הכנסת.

"כן מעורר שהתלמידים וגם אברכים יקבלו "סמיכה", ושבנוסף לקבלת סמיכה ירכשו ידיעות בריבוי סוגיות בש"ס ופוסקים". בהתוועדות כ"ד טבת של אותה שנה עורר הרבי שהתלמידים צריכים ללמוד על מנת לקבל הסמכה להוראה, הסמכה לרבנות, וכן שגם בעלי הבתים הנשואים יהיו בקיאים בהלכה. באברכים הנשואים אמר הרבי, שאף אם בפועל לא יקבלו את התעודה, די בכך שילמדו ברמה שהם ראויים לקבלה; אך הבחורים צריכים ללמוד עד שיקבלו בפועל תעודת הסמכה לרבנות. שוב דיבר על כך הרבי בקיץ, בג' תמוז, ועורר הרבה על העניין - שיש להשקיע בו, עד שכל אחד יהיה בסופו של דבר כמו רב בביתו; לאו דווקא שיידע לפסוק, אלא שלכל הפחות יידע מה נחשב שאלה.

"ממחיש בפועל התייסדות מוסד "את"ה" (איגוד תלמידי הישיבות)". בהתוועדות י' שבט אמר הרבי, שבשנת תש"א - כשהרבי עצמו עדיין לא היה בארצות הברית, אך הרבי הקודם כבר הגיע לכאן באדר תש"א - ביקש הרבי הקודם שיוקם ארגון המאגד את כל תלמידי הישיבות, שיהיה להם איגוד מיוחד ומטרות משותפות; אלא שמכמה סיבות לא יצא הדבר אל הפועל. ההכרזה היתה, אך בפועל לא התארגן הדבר. בהתוועדות י' שבט תשי"ב הציע הרבי שהגיעה העת להפעילו, ונכנס לפרטי פרטים - מי הם חברי האיגוד, כיצד הוא מתארגן, מהם דמי החבר ובמה יעסקו - ממש תוכנית מפורטת להקמת הדבר. כיום כבר קיים הוא בכל הישיבות, ארגון המאגד את כולם.

"מכריז שחינוך תינוקות של בית רבן היא העצה היחידה לבטל כל הגזירות" דבר שהרבי חזר עליו הרבה פעמים במשך השנים. הרבי הביא את הפסוק בתהילים "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם" - שאפילו עוללים ויונקים, כשלומדים עמם ומרגילים אותם בדברי תורה, יש בכוח הדבר לבטל ולהשבית את כל האויבים המתנקמים. בקיץ תשל"ג, לפני מלחמת יום כיפור, עורר הרבי על העניין בחוזק רב, וכשפרצה המלחמה, שלושה ימים לאחר מכן אמר הרבי בהתוועדות על כל מה שדיבר ועורר באותו קיץ: "ניבא ולא ידע מה ניבא". שוב אותה נקודה - שחינוך הילדים יש בכוחו להשבית את כל העניינים ואת כל הגזירות.

"מתחיל לבאר משנה אחת בפרקי אבות בשבתות שבין פסח ועצרת" דבר זה היה רגיל במשך כל השנים בהתוועדויות שהתוועד הרבי בתקופה זו, ולאחר מכן נמשך הדבר בסמיכות לאורך כל הקיץ ועד ראש השנה: בכל התוועדות שבשבת דיבר הרבי על פרק פרקי האבות של אותה שבת, וביאר משנה מסוימת. הדבר החל בתשי"ב. באותה שנה היו לאחר הפסח שתי שבתות בלבד: בשבת מברכים חודש אייר דיבר הרבי על ההקדמה לפרקי אבות, "כל ישראל", ועל המשנה הראשונה; ובפעם הבאה, בשבת מברכים חודש סיוון, כשכבר למדו את הפרק השישי, ביאר הרבי בפרק השישי של פרקי אבות. באותה שנה היה הדבר פעמיים בלבד, אך אז החל העניין שהרבי מתעכב לבאר עניינים שבפרקי אבות.

"מייסד "צעירי אגודת חב"ד" באה"ק ת"ו. מייסד אגודת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש ת"ו" את ארגון צא"ח, צעירי אגודת חב"ד, ייסד הרבי. ובאשר לאגודת נשי ובנות חב"ד - הרעיון לייסדה נכתב על ידי הרבי כבר שנה קודם לכן, בקיץ תשי"א, ואז עורר על העניין; אך בפועל הוקם הארגון בקיץ תשי"ב, ומופיע כבר מכתב שהרבי שולח לארגון נשי חב"ד, ובו פירוט ממש של תוכנית העבודה - כיצד עליהן לפעול.

"מייסד "רשת אהלי יוסף יצחק - ליובאוויטש" בארץ הקודש ובאוסטרליא" ארגון המאגד בתי ספר, הקיים עד היום הזה גם בארץ וגם באוסטרליה, והרבי הקימו בתשי"ב. גם כאן כתב הרבי את הרעיון שנה קודם לכן, בקיץ תשי"א, אך האישור בפועל ממשרד החינוך - שחב"ד תוכל להקים רשת כזרם בפני עצמו - ניתן בתשי"ב.

מעניין הסיפור שאירע בזה: מי שהתעסק באופן רשמי בהקמתה, הרב זושא וילמובסקי, נפגש עם שר החינוך דאז, והלה אמר לו שאין הדבר אפשרי ואינו יכול לתת לכך אישור. באמצע הפגישה קיבל שר החינוך שיחת טלפון פנימית, שראש הממשלה דאז קורא לו לבוא אליו במהירות, ובאמצע הפגישה עזב. הרב וילמובסקי לא חשב הרבה - שהרי מי שמנהל את העולם הוא הרבי - יצא אל המזכירה ואמר לה: "שר החינוך אמר שתיתני אישור, ואנו הולכים קדימה". והיא מסרה בפשטות את האישור, וכך יצא העסק לדרך...

"מייסד מגבית צדקת "קרן אהלי יוסף יצחק", עבור תמיכת המוסדות הנקראים בשם זה". הדבר האחרון הנזכר בשנה זו. הרבי ייסד קרן מגבית שמטרתה תמיכה במוסדות הנקראים בשם זה - כל המוסדות הנקראים על שם הרבי, אהלי יוסף יצחק, כגון רשת בתי הספר וכדומה - שתהיה קרן מיוחדת שתעניק להם תמיכה וסיוע לעמוד בהוצאותיהם הגדולות.