אנו בשיעור החמישים וארבעה בשלשלת היחס של רבותינו נשיאינו, בחלק הארבעה עשר, תולדות חייו של הרבי. היום נלמד על שנת תשי"ב.
כתוב ככה: תשי"ב מעורר שתלמידי הישיבה וגם אברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי כנסיות. בחודש טבת, בו' טבת, נכנסו ליחידות לרבי מה שנקרא "ועד המסדר חזרת ד"ח", ועד שסידר שתלמידים יחזרו חסידות בבתי כנסת. הרבי אמר להם שהוא רואה בדיווח של אלה שהלכו, שחסרים שמות של הרבה תלמידים שלא מופיעים בדיווח. הרבי אומר שיאמרו לתלמידים המתרשלים, שזה לא בסדר, אלא כולם חייבים ללכת לבתי כנסת בשבת ולחזור חסידות. וזה לא רק לטובתם של היהודים שיקשיבו וישמעו רעיונות של חסידות, אלא גם לטובתם של התלמידים עצמם.
הרבי אומר: ומה אם אין מספיק בתי כנסת בשכונה לכל התלמידים, שיחזרו בעצם עניין זה שכל תלמיד ייקח תשעה תלמידים ויחזור לפניהם משהו. אבל אין מצב לוותר על הדבר הזה. זה היה דיבור ביחידות בו' טבת, אחר כך בכ"ד טבת בהתוועדות ברבים הרבי שוב עורר על כך, ובפורים של אותה שנה שוב עורר על כך. הרבי דיבר שלא רק הבחורים התמימים בישיבה, אלא גם האברכים הנשואים צריכים לקחת חלק בזה. מאוד הכניס שכל אחד יראה חובה שהוא חייב ללכת בשבת ולהפיץ חסידות בבתי הכנסת.
הפרט הבא שכתוב על השנה הזו: "כן מעורר שהתלמידים וגם אברכים יקבלו סמיכה, ושבנוסף לקבלת סמיכה ירכשו ידיעות בריבוי סוגיות בש"ס ופוסקים". באותה שנה, בהתוועדות של כ"ד טבת, הרבי עורר שתלמידים צריכים ללמוד על מנת שיקבלו הסמכה להוראה, הסמכה לרבנות. הרבי אומר שגם בעלי הבתים הנשואים יהיו בקיאים בהלכה. הרבי אמר שהאברכים הנשואים, גם אם בפועל לא יקבלו את התעודה, אבל אם ילמדו ברמה כזו שהם ראויים לקבל תעודה, אז הם בסדר. אבל הבחורים צריכים באמת ללמוד עד שיקבלו תעודה של הסמכה לרבנות. הרבי דיבר על כך שוב בקיץ, בג' תמוז. שוב עורר על העניין הרבה מאוד, שצריך להשקיע בעניין הזה, שכל אחד יהיה בסופו של דבר כמו רב אצלו בבית, לאו דווקא שיידע לפסוק, אבל שלפחות ידע מה נחשב לשאלה.
הפרט הבא ממחיש בפועל התייסדות מוסד א.ט.ו. א.ט.ו הוא ראשי תיבות: איגוד תלמידי הישיבות. זה היה בהתוועדות של י' שבט, והרבי אמר שבתש"א, כשהוא עוד לא היה פה בארצות הברית, אבל הרבי הקודם כבר היה, הרבי הקודם הגיע באדר תש"א, ביקש שיקימו ארגון שמאגד את כל תלמידי הישיבות, שיהיה להם איגוד מיוחד ביחד ועם מטרות משותפות וכולי. היום הוא אומר שמפני כמה סיבות הדבר לא יצא לפועל. זו הייתה הכרזה של הרבי הקודם שזה יהיה, אבל בפועל לא התארגן. אז בהתוועדות של י' שבט של תשי"ב, הרבי הציע שעכשיו הגיע הזמן להפעיל את זה. הרבי נכנס לפרטי פרטים, מיהם חברי האיגוד, איך זה מתארגן, איך יהיה דמי חבר, ובמה יתעסקו, ממש תוכנית מפורטת להקים את הדבר הזה, והיום זה כבר קיים בכל הישיבות, יש ארגון שמארגן את כולם. זה ראשי תיבות א.ט.ו, איגוד תלמידי הישיבות.
הפרט הבא שמוזכר כאן: מכריז שחינוך תינוקות של בית רבן היא העצה היחידה לבטל כל הגזירות. דבר שהרבי חזר עליו במשך השנים הרבה פעמים. הרבי הביא את הפסוק בתהילים "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם". כלומר, שאפילו עוללים ויונקים, כשלומדים איתם ומרגילים אותם בדברי תורה, יש לזה כוח לבטל ולהשבית את כל האויבים המתנקמים. בקיץ של תשל"ג, לפני מלחמת יום כיפור, הרבי עורר על העניין מאוד מאוד חזק, והיה שם ביטוי מעניין: כשפרצה מלחמת יום כיפור, שלושה ימים אחרי זה, הרבי בהתוועדות אמר שכל מה שדיבר בקיץ ועורר על זה כל כך, ניבא ולא ידע מה ניבא. כך הרבי אמר על עצמו. זאת אומרת שוב, את הנקודה הזו שחינוך ילדים יש לו כוח להשבית את כל העניינים ואת כל הגזירות.
הדבר הבא שמופיע כאן: "ומתחיל לבאר משנה אחת בפרקי אבות בשבתות שבין פסח לעצרת". הדבר הזה היה רגיל במשך כל השנים בהתוועדויות שהרבי היה מתוועד בתקופה הזו, ואחר כך זה נמשך עד תכוף כל הקיץ וראש השנה. כל פעם שהייתה התוועדות בשבת, הרבי דיבר על הפרק של פרקי אבות של אותה שבת, וביאר איזושהי משנה מסוימת. זה התחיל בתשי"ב. באותה שנה, אחרי הפסח היו בסך הכול שתי שבתות. הייתה שבת מברכים של חודש אייר, אז הרבי דיבר על ההקדמה לפרקי אבות, על "כל ישראל", על המשנה הראשונה. אחרי זה, הפעם הבאה הייתה שבת מברכים חודש סיוון, ואז כבר למדו את הפרק השישי, אז הרבי למד והורה על הפרק השישי של פרקי אבות. באותה שנה היה בסך הכול פעמיים, אבל אז התחיל העניין הזה שהרבי מתעכב להסביר עניינים שקשורים לפרקי אבות.
הפרט הבא זה מייסד צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, תיבנה ותיכונן. את הארגון הזה של צ"ח, צעירי אגודת חב"ד, הרבי כיוון. הדבר הבא זה מייסד אגודת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש, תיבנה ותיכונן. הרעיון לייסד אגודה של נשים ובנות, הרבי כתב עליו כבר שנה לפני כן, בקיץ תשי"א, ועורר על העניין. אבל בפועל, בקיץ תשי"ב, הוקם הארגון, ומופיע כבר מכתב שהרבי שולח לארגון של נשי חב"ד, ונותן להן ממש פירוט של תוכנית העבודה, איך הן צריכות לעבוד. זה היה בתשי"ב.
הדבר הבא זה מייסד רשת פועלי יוסף יצחק להב"ה בארץ הקודש ובאוסטרליה. ארגון שמאגד בתי ספר, וקיים עד היום הזה, גם בארץ וגם באוסטרליה. הרבי הקים את זה בתשי"ב. גם פה, הרבי כתב את הרעיון שנה לפני זה, בקיץ תשי"א, אבל האישור בפועל ממשרד החינוך, שחב"ד תוכל להקים רשת עם זרם בפני עצמו, היה בתשי"ב. היה בזה גם סיפור מעניין, שבאופן רשמי מי שהתעסק עם ההקמה של זה, הרב זושא וילמובסקי, נפגש עם שר החינוך אז, ושר החינוך אמר לו שאי אפשר, הוא לא יכול לתת לזה אישור. ובאמצע הפגישה עם שר החינוך, קיבל שר החינוך טלפון פנימי, שראש הממשלה של אז קורא לו מהר אליו, ובאמצע הפגישה עזב. הרבי אמר שכן, לא חשב על זה. הוא אמר שמי שמנהל את העולם זה הרבי. הוא יצא החוצה למזכירה ואמר: "שר החינוך אמר שתיתני אישור ואנחנו הולכים קדימה". והיא בפשטות מסרה את האישור, וככה העסק רץ לדרך.
הדבר האחרון שנזכר בשנה הזו, מייסד מגבית "צדקת קרן" אוהלי יוסף יצחק. הרבי ייסד קרן מגבית שמטרתה תמיכת מוסדות הנקראים בשם זה. כל המוסדות שנקראים על שם הרבי, אהלי יוסף יצחק, כמו רשת הבתי ספר וכדומה, שתהיה קרן מיוחדת שתיתן להם תמיכה ועזרה לעמוד בהוצאות הגדולות של המשרד שלהם.