אנחנו בשיעור החמישים של שלשלת היחס, בתולדות חייו של הרבי - חלק עשירי. הגענו לשנת תש"ב.
כבר למדנו שבשנת תש"א ייסד הרבי הריי"צ חברה בשם "מחנה ישראל", וכאן מסופר שבתש"ב מינה את חתנו - הרבי - לעמוד בראשה. וזו הלשון: "תש"ב - נתמנה על ידי כ"ק אדמו"ר חותנו בתור יושב ראש ועד הפועל "מחנה ישראל", מרכז לעניני חינוך", ו"הוצאת ספרים קה"ת"".
באותה שנה ייסד הרבי הריי"צ עוד שני ארגונים, הקיימים עד היום: "מרכז לענייני חינוך" ו"הוצאת ספרים קה"ת". על שלושת הארגונים הללו מינה הרבי הריי"צ את הרבי ליושב ראש ועד הפועל המפעיל את כל זה, כפי שכבר דובר בקצרה בתולדות הרבי הקודם. ומה היה תפקידו של כל אחד מהם?
"מחנה ישראל":
בארגון זה היו מחלקות שונות, שכותרתן הפצת היהדות בקרב מבוגרים:
חברת לימוד משניות - לימוד כל שישה סדרי משנה בעל פה, ואמירת סדרי משנה ברחוב.
חברת אמירת תהילים - קבוצות של אמירת תהילים, וכן אמירת תהילים בקבר דוד המלך, שאת עניינה ייסד הרבי הריי"צ.
הפצת הקריאה המפורסמת של הרבי הריי"צ - "לאלתר לתשובה, לאלתר לגאולה".
עניינו של "מחנה ישראל" היה להפיץ זאת בכל צורה ובכל דרך: לערוך מסיבות שבת, לעודד את ההורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך כשרים, ואף נוסדו סניפים רבים במקומות רבים. זה היה בגדול עניינו של "מחנה ישראל".
בתחילת הקמתו של הארגון היה דבר מעניין בנוגע לחבריו: החברוּת הייתה סודית, ואף החברים לא ידעו זה על זה. המתקבל כחבר ב"מחנה ישראל" קיבל אישור, מכתב מיוחד, ולא היה צורך לשלם מס ועד או מס חבר; המס שהיה עליו לשלם היה ההתעסקות בעבודה הרוחנית ש"מחנה ישראל" דורש.
"מרכז לענייני חינוך": כשמו כן הוא. עיסוקו היה בייסוד בתי ספר ובארגון לימודים בבתי הספר העממיים הלא-יהודיים, שלמדו בהם תלמידים יהודים רבים - ארגון שיעורי לימוד הדת, הידועים לאחר מכן בראשי התיבות המפורסמים של"ה, שיעורי לימוד הדת בבתי ספר עממיים. כלומר, "מרכז לענייני חינוך" התעסק בעיקר עם הנוער. עיקר נוסף בעיסוקו היה הוצאה לאור של ירחון לילדים, באנגלית ובאידיש, ולאחר מכן גם בלשון הקודש; שיחות לנוער וספרי לימוד לילדים, כגון סדרת הספרים "ספרנו", ללמד ילדים בכל הגילים ולתת להם כלים כיצד ללמוד ולקרוא, כיצד ללמוד את תולדות ימי ישראל וכדומה, וכן הפצת ספרות יהודית בבתי הספר בכלל. פרטים רבים מצטברים סביב הכותרת "מרכז לענייני חינוך".
"הוצאת ספרים קה"ת": עניינה הוצאה לאור של ספרי נגלה וספרי חסידות, ושל הספרים שחוברו על ידי כל אחד מרבותינו נשיאי חב"ד. כיום כבר קיים חיבור בין שני הארגונים יחד, כפי שנראה בקטע הבא, אך בתחילה לא עסקה "הוצאת ספרים קה"ת" בעריכת עניינים של חב"ד או נגלה וחסידות, אלא בהדפסת הספרים ובהוצאתם לאור בלבד - לא ארגון של עריכת ספרים, אלא של הדפסה והוצאה לאור. השם "קה"ת" הוא ראשי תיבות "קרני הוד תורה", ובא לרמז על שנת לידתו של אדמו"ר הזקן, שנולד בשנת תק"ה.
אלו שלושת הארגונים שעליהם מינה הרבי הריי"צ את הרבי לשמש יושב ראש.
נראה גם את השנה שלאחר מכן, "תש"ג - נתמנה בתור עורך ראשי ד"ספרי' - אוצר החסידים - ליובאוויטש'" - וזהו כבר תחום נוסף. כמעט על כל ספר רואים היום כתוב למעלה "ספריית אוצר החסידים ליובאוויטש", ולצדו סמל קה"ת.
ומהי ספריית "אוצר החסידים - ליובאוויטש"? זהו ארגון העוסק גם בעריכת ספרים ולא רק בהדפסתם, ובעיקר בספרים שחוברו על ידי רבותינו נשיאינו ותלמידיהם - ספרי חסידות או ספרי נגלה, כגון הצמח צדק וכדומה, של רבותינו נשיאינו. בתש"ג מינה הרבי הריי"צ את הרבי לעורך הראשי שלה.
"ומני אז מו"ל ספרים קונטרסים וחוברות בהוספת הגהותיו והערותיו וכו'" מאז מינויו כעורך ראשי הוציא הרבי לאור ספרים רבים: שו"ת הצמח צדק, שאותו הוציא לאור והאדירו במפתח ובמראי מקומות וכדומה; קונטרסים שונים, יצירותיו ומאמריו של הרבי הקודם; ספר התולדות של הרבי מהר"ש; וכן חוברות שונות, כגון לוח כיס שיצא לאור בתש"ג, וה"ילקוט יומי" שיצא בתש"ד. שכן, כאמור, מדובר בספרייה - ארגון של עריכה. את כל אלה הוציא לאור בהוספת הגהותיו והערותיו: הגיה, העיר וציין מראי מקומות בשולי הגיליון, ובאותן מילים קטנות שבשולי הגיליון גנוז אוצר עצום של גאונות עצומה. זה היה המינוי שקיבל.
הדבר הנוסף: "מדפיס הקובץ "היום יום" שסודר על ידו" - זהו הקובץ "היום-יום" שאנו נמצאים כעת בפתיחתו. הרבי הדפיס אותו בתש"ג לפי הוראת הרבי הקודם. כל ההיסטוריה סביב הרעיון להוציא את הספר, ומדוע נצרך הרבי לכך ומה מיוחדותו - נלמד בהמשך, בעזרת השם, בהקדמה ל"היום-יום", שבה מופיעים כל הפרטים.
תש"ד - "קובץ ליובאוויטש":
הדבר הבא, שבו נסיים היום: "תש"ד - מתחיל לפרסם ב"קובץ ליובאוויטש" תשובות וביאורים שלו, להשיב לשואליו בעניני הלכה ודרוש, קבלה וחסידות". ומהו "קובץ ליובאוויטש"? למדנו בתולדות הרבי הקודם, שבפולין יצאה לאור חוברת בשם "התמים", שממנה יצאו לאור בסך הכול, כמדומני, שמונה חוברות. מטרתה הייתה יצירת תקשורת בין כל החסידים, אנ"ש והתמימים, והובאו בה כל מיני דברים מתולדות, מן הנעשה, חדשות מחיי החסידים, ראיונות ושיחות של הרבי וכדומה. אולם "התמים" הופסק בזמן המלחמה.
לאחר מכן הוקם בארצות הברית דבר דומה - "קובץ ליובאוויטש" - שאף מטרתו הייתה ליצור חיבור בין אנ"ש לתמימים מכל הישיבות. לא יצאו ממנו חוברות רבות; בסך הכול, במשך השנים, יצאו חמש עשרה חוברות כאלה. הן יצאו לאור בשתי תקופות: בתחילה בשנים תש"ד-תש"ה, ולאחר מכן הייתה הפסקה, ונדמה לי שבתשט"ז היה עוד המשך של מעט חוברות, ואחר כך פסק הדבר.
הרבי היה האחראי על "קובץ ליובאוויטש", ובו היו מדורים שונים. למשל, מדור בשם "מבית רבנו", שאליו אפשר היה לשלוח כל שאלה למערכת, והוא יראה ויענה ויסביר. הצטברו שם דברים נפלאים ביותר, וכיום הודפס הכול הן כחוברת בפני עצמה, הנקראת "תשובות וביאורים", והן באגרות קודש, חלקים א' וב', מפוזר לפי התאריכים. יש שם דברים מדהימים ונפלאים ממש, שכבר אז זכו וניכרה דרכם מעט מגדלותו - כפי שמובא כאן בקיצור: להשיב על שאלות בענייני הלכה ופרד"ס, קבלה וחסידות. תחומים רבים ומדהימים, שהכול הופיע באותו "קובץ ליובאוויטש".