אנחנו בשיעור החמישים של שלשלת היחס, תולדות חייו של הרבי בחלק העשירי. הגענו לשנת תש"ב. כבר למדנו שהרבי הרייצ ייסד בתש"א חברה שנקראת "מחנה ישראל". פה מסופר שבתש"ב הרבי הרייצ מינה את החתן, דהיינו את הרבי, להיות יושב ראש החברה הזו. נקרא את הלשון: תש"ב מתמנה על ידי כבוד קדושת אדמו"ר חותנו, דהיינו הרבי התמנה על ידי הרייצ, ליושב ראש ועד הפועל של "מחנה ישראל". אז הרבי היה היושב ראש של הארגון הזה.
באותה שנה הרבי הרייצ ייסד עוד שני ארגונים, שקיימים עד היום: ארגון נוסף שנקרא "מרכז ענייני חינוך", וארגון שלישי "הוצאת ספרים קה"ת". על שלושת הארגונים הללו מינה הרבי הרייצ את הרבי להיות יושב ראש ועד הפועל שמתפעל את כל זה. כבר דיברנו על זה בקיצור בתולדות של הרבי הקודם.
אבל מה היה התפקיד של "מחנה ישראל", של "מרכז ענייני חינוך" ושל "הוצאת ספרים קה"ת"? ב"מחנה ישראל" היו מחלקות שונות שהכותרת שלהן הייתה הפצת יהדות אצל אנשים מבוגרים. זה כלל חברת לימוד משניות, לימוד משניות בעל פה, כל שישה סדרי משנה, לומר ברחוב סדרי משנה; חברת אמירת תהילים, קבוצות של אמירת תהילים, וגם אמירת תהילים בקבר דוד המלך, שהרבי הרייצ ייסד את העניין של אמירת תהילים; והפצת הקריאה המפורסמת של הרבי הרייצ: לאלתר לתשובה, לאלתר לגאולה. עניין "מחנה ישראל" היה להפיץ את זה בכל צורה ובכל דרך: לעשות מסיבות שבת, לעודד את ההורים שישלחו את הילדים למוסדות חינוך כשרים, ונוסדו סניפים רבים במקומות רבים. זה היה בגדול העניין של "מחנה ישראל".
בתחילת ההקמה של הארגון היה משהו מעניין לגבי החברים במחנה ישראל, זה היה משהו סודי. החברים אפילו לא ידעו חבר מחבר. כשהתקבלת להיות חבר במחנה ישראל קיבלת אישור, מכתב מיוחד. ולא היה בזה גם צורך לשלם מס ועד או מס חבר. המס שהיה צריך לשלם היה להתעסק בעבודה הרוחנית שמחנה ישראל דורש.
מרכז ענייני חינוך, כשמו כן הוא. ההתעסקות שלו הייתה לייסד בתי ספר, ולארגן לימוד בבתי הספר העממיים הלא יהודיים, שהיו בהם הרבה תלמידים יהודיים. לארגן שיעורי לימוד הדת, שנקראו אחר כך בראשי התיבות המפורסמים שלה"ה, שזה שיעורי לימוד הדת בבתי ספר עממיים. זאת אומרת, מרכז ענייני חינוך התעסק בעיקר עם נוער. עוד עיקר ההתעסקות שלו היה להוציא לאור ירחון לילדים, באנגלית וביידיש, ואחר כך גם בלשון הקודש. אנחנו מכירים שיחות לנוער, ספרי לימוד לילדים, כמו למשל סדרת ספרים שקוראים להם ספרנו, ללמד ילדים בכל מיני גילאים, לתת להם כלים איך ללמוד, לקרוא, איך ללמוד על תולדות ימי ישראל וכדומה, ולהפיץ ספרות יהודית בכלל בבתי ספר. הרבה פרטים מצטברים סביב הכותרת "מרכז לענייני חינוך".
והדבר השלישי, הוצאת ספרים קה"ת. כמובן, הוצאה לאור של ספרי נגלה, ספרי חסידות, וספרים שהתחברו על ידי כל אחד מרבותינו נשיאי חב"ד. עוד מעט נגיע לקטע הבא. היום יש כבר חיבור בין שני ארגונים יחד, אבל בתחילה הוצאת ספרים קה"ת לא עסקה בעריכת עניינים של חב"ד או נגלה או חסידות, אלא בהוצאת ספרים. זה לא היה ארגון של עריכת ספרים, אלא להדפיס ולהוציא לאור ספרים. קה"ת נקרא בשם "קרני הוד תורה", ובא לרמז על שנת לידתו של האדמו"ר הזקן, שנולד בשנת תק"ה. אלו שלושת הארגונים שהרבי הרייצ מינה את הרבי להיות היושב ראש שלהם.
נראה גם את השנה שלאחר מכן, תש"ג. מה מתמנה בתש"ג? מתמנה לעורך ראשי בספריית אוצר החסידים ליובאוויטש. זה כבר עוד תחום. היום כמעט על כל ספר אנחנו רואים כתוב למעלה ספריית "אוצר החסידים ליובאוויטש", ויש את הסמל של קה"ת אוצר התורה. מה זה ספריית אוצר החסידים ליובאוויטש? קודם כל זה ארגון שעוסק גם בעריכת ספרים, לא רק בהדפסתם, אלא בעריכת ספרים, ובעיקר בספרים שהתחברו על ידי רבותינו נשיאינו או התלמידים שלהם. ספרי חסידות או ספרי נגלה, כמו טל שמים למחצבתו וכדומה, של רבותינו נשיאינו, זה נקרא הספרייה של אוצר החסידים ליובאוויטש. בתש"ג הרבי הרייצ מינה את הרבי להיות העורך הראשי שלו.
ומאז שהרבי התמנה להיות העורך הראשי, מוציא לאור ספרים. למשל, יצא לאור שו"ת הצמח צדק, והוציא לאור והאדיר אותו עם מפתח ומראה מקומות וכדומה. קונטרסים יצאו, כל מיני קונטרסים, יצירות של הרבי הקודם, מאמרים של הרבי הקודם, או למשל ספר התולדות של הרבי מהר"ש שהרבי הוציא, קונטרסים שונים או חוברות, כמו למשל בתש"ג יצא לאור לוח כיס, ובתש"ד יצא הילקוט יומי. כל מיני חוברות שהרבי ערך, כי כאמור זה ספרייה, ארגון ועריכה. הרבי הוציא כל מיני ספרים, קונטרסים וחוברות, בהוספת הגהותיו והערותיו. הוא הגיה, העיר, ציין מראה מקומות בשולי הגיליון. יש אוצר עצום של גאונות עצומה במילים הקטנות שנמצאות בשולי הגיליון. זה היה המינוי שהרבי מינה.
הדבר הנוסף, מדפיס את הקובץ "היום-יום" שסודר על ידו. זה הקובץ "היום-יום" שאנחנו כבר נמצאים בפתיחה של הספר. בהמשך יש את כל הפרטים, שנלמד בעזרת השם באריכות. הרבי הדפיס את זה בתש"ג לפי הוראה של הרבי הקודם. כל ההיסטוריה סביב הרעיון להוציא את הספר, ולמה נצרך הרבי ומה המיוחד של זה, נלמד בהמשך, בהקדמה ליום-יום.
הדבר הבא, שעם זה נסיים היום, תש"ד. בתש"ד מתחיל לפרסם בקובץ ליובאוויטש תשובות וביאורים שלו. מה זה קובץ ליובאוויטש? למדנו בתולדות הרבי הקודם, שהייתה בפולין חוברת שקראו לה "התמים", שיצאו לאור ממנה שמונה חוברות כמדומני בסך הכל. המטרה שלה הייתה תקשורת בין כל החסידים, אנ"ש והתמימים. הביאו כל מיני דברים מתולדות, מה שקורה, חדשות אצל החסידים, ראיונות ושיחות של הרבי וכדומה. אבל "התמים" הופסק בזמן המלחמה.
אחר כך בארצות הברית הוקם משהו דומה, "קובץ ליובאוויטש", שגם מטרתו הייתה ליצור חיבור בין אנ"ש לתמימים מכל הישיבות. לא יצאו הרבה חוברות, בסך הכל במשך השנים יצאו חמש עשרה חוברות כאלה. זה יצא לאור בשתי תקופות: מה שהיה בהתחלה בשנים תש"ד-תש"ה, ואחר כך הייתה הפסקה, ונדמה לי שבתרט"ז היה עוד המשך של עוד קצת, ואחר כך זה הפסיק.
הרבי היה האחראי על "קובץ ליובאוויטש", ובו היו מדורים שונים. למשל, היה מדור שנקרא "מבית רבנו", שאליו אפשר לשלוח כל שאלה למערכת, יראה ויענה ויסביר. הצטברו דברים נפלאים ביותר. היום הכל הודפס גם כחוברת בפני עצמה, שנקראת "תשובות וביאורים", וגם נמצא בתוך אגרות קודש, חלק א' ו-ב', מפוזר לפי התאריכים. יש שם דברים ממש מדהימים ונפלאים, שכבר אז התחילו לזכות שיינכר קצת מהגדלות שלו דרך זה, כמו שהוא מביא כאן בקיצור, להשיב בשאלות בענייני הלכה ופרד"ס, קבלה וחסידות. תחומים רבים ומדהימים, הכל הופיע שם בקובץ הזה שנקרא "קובץ ליובאוויטש".