אנו בשיעור הארבעים ושבעה בשלשלת היחס לתולדות חייו של הרבי, בחלק השביעי. היום נקרא את שנות תרצ"ה ותרצ"ו.
שנת "תרצ"ה" המשפט הראשון: "לחדש תשרי נוסע לכבוד קדושת חותנו בווארשא". את הדברים סיפר הרבי בעצמו בהתוועדות שבת בראשית תשי"ז, כמודפס בתורת מנחם. הרבי מספר שם, שבשנה זו, תרצ"ה, שהה הרבי הריי"צ בחודש תשרי בוורשה, ושגם לו הזדמן להיות כל אותו חודש אצל חמיו בוורשה. הרבי אף מפרט כמה מנהגים שראה באותה הזדמנות אצל הרבי הריי"צ, מסביר אותם ומתייחס אליהם.
ההמשך: "בשלהי חודש מרחשון נוסע בשליחות כבוד קדושת חותנו לנחם את האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר - בעל ה"אמרי אמת"". באותה שנה, בכ' מרחשוון תרצ"ה, הסתלק בנו של האדמו"ר מגור, רבי יצחק, בנו של רבי אברהם מרדכי אלטר, ואז שלח הרבי הריי"צ את הרבי בשליחותו לנחם את האדמו"ר מגור. הרבי בעצמו סיפר פעם, שניסה להתחמק משליחות זו - שכן בדרך כלל לא היה משתתף בשיחות רבנים ולא היה מבליט את עצמו בהזדמנויות מעין אלו - אך לא הייתה ברירה, והוא ביצע את השליחות ונסע לשם.
הפרט הבא: "נוסע לפערטעלדסדארף (אצל וויען [וינה]) לבקר את כבוד קדושת חותנו". באותה שנה, בחודש כסלו, נסע הרבי הריי"צ לבדיקות רפואיות בווינה, והרופאים קבעו שעליו לשהות במנוחה בעיר מרפא סמוכה לווינה. ומניין העדות על כך? באותו זמן בדיוק יצא מרוסיה החסיד ר' רפאל כהן, אביו של ר' יואל כהן, שהיה בדרכו לארץ ישראל. הוא אמר שתחילה ברצונו לפגוש את הרבי הריי"צ ולהיכנס אליו ליחידות, ומששמע שהרבי הריי"צ שוהה בווינה, נסע לשם ומשם המשיך לארץ. הוא נסע לאותה עיירה, ומתאר ביומנו כיצד פגש שם את הרבי, וכיצד קיבל אותו הרבי ודאג לו. מן התיאור המפורט שם אנו יודעים שהרבי ביקר את חמיו באותו זמן ובאותו מקום.
הדבר הבא: "בתקופה זו עוסק בסידור אגרות קודש של כ"ק חותנו לדפוס". באותה תקופה החלו להתפרסם אגרות קודש של הרבי הריי"צ, שהרבי ערך אותן. עדיין לא היו אלו ספרים, אלא קונטרסים דקים. למעשה, לפני המלחמה הספיקו להדפיס קובץ אחד בלבד, שנקרא "קובץ מכתבים א'", בנושא אמירת תהילים - בסוף ספר תהילים מופיע קובץ מכתבים של הרבי הריי"צ. זהו הקובץ הראשון שהכין הרבי, והוא נדפס עוד לפני המלחמה; אך בפועל היו מוכנים לדפוס קבצים נוספים בנושאים נוספים, ומי שהתעסק בהם היה הרבי.
הדבר האחרון המוזכר על שנת תרצ"ה: "מתעסק בעריכת קובצי "התמים"". כבר סיפרנו על כך בתולדות חייו של הרבי הקודם - קובץ "התמים" החל להופיע בוורשה בתרצ"ה, וכמוציא לאור הרשמי שימש איגוד תלמידי הישיבות, 'את"ה'. עד המלחמה יצאו שמונה חוברות. העורך הראשי היה הרב זלמנוב, והוא מספר שבאותה תקופה לא היה הרבי בוורשה אלא בפריז, וכל חוברת שהוכנה נשלחה לפריז לפני הדפסתה, לקבלת אישורו של הרבי. רק לאחר שהרבי תיקן ואישר את הכול, חזרה החוברת לוורשה ונדפסה. כלומר, האישור האחרון להדפסת החוברות והספרים עבר דרך הרבי. בזה סיימנו את התיאור של תרצ"ה.
"תרצ"ו - נוסע כמה פעמים לכבוד קדושת חותנו באטוואצק". באותו זמן עבר הרבי הריי"צ לאטבוצק, וגם ישיבת תומכי תמימים עברה לשם, והרבי היה נוסע לבקר את חמיו באטבוצק. התמימים שהיו אז מספרים, שהיו מבקשים מהרבי להתוועד עמם ולבחון אותם בלימודים. באחד המקומות מסופר, שהרבי הריי"צ רצה למנות את הרבי למנהל הישיבה; בפועל הדבר לא יצא לפועל, אך הרבי היה מעורה מאוד בענייני הישיבה.
פרט נוסף הכתוב כאן: "נתמנה ליו"ר הכבוד של "קופת בחורים" (דישיבות תו"ת)". "קופת בחורים" היא קופה הקיימת בישיבות עד היום הזה, והוקמה עוד עם ייסודה של ישיבת תומכי תמימים בזמן הרבי הרש"ב. מטרתה לסייע לבחורים שאינם מקבלים תמיכה כלכלית מן הישיבה, ונזקקים למעילים, לחליפות ולצרכים נוספים, בהיותם רחוקים מן הבית. לתפקיד יושב ראש הכבוד של קופה זו מונה הרבי באותו זמן.
הדבר הבא המתואר כאן: "נפגש עם הרב הגאון רבי שבתאי הכהן, ראפאפורט – בעל "שפתי כהנים"". אחד התלמידים שהיה באטווצק, הרב העשל רייזמן, העיד על מפגש זה. הוא מספר, שבאחד הימים, בשעת הפסקה בלימודים, כשהבחורים היו בחצר, הגיע לישיבה הגאון המפורסם רבי שבתאי הכהן, רפופורט, מבני משפחת אדמו"רי גור, ושם בחוץ פגש את הרבי. הוא פתח עמו בדו-שיח תורני - והמעיד מתאר בדיוק באיזה נושא ובאיזו סוגיה דיברו - ובמשך שעתיים למדו כך בדיבור, כל אחד ורגלו על הכיסא, והתלמידים עמדו סביבם בהתפעלות עצומה מן הנושאים שעלו שם. לסיום השיחה, לפני שעזב הגאון את המקום, אמר: "גדלות כזו אצל אברך צעיר כזה, מימיי לא ראיתי".
הדבר האחרון המופיע כאן: "מבקר את האדמו"ר רבי אהרון מבעלזא". הביקור לא היה בבעלז; האדמו"ר מבעלז נסע לעיירת מרפא להתרפא שם, והרבי רצה לבקרו ולהכירו. הרבי בא לשם באופן אלמוני, מבלי לגלות מיהו, ורצה רק לראות את דמותו של הצדיק. בהשגחה פרטית נכח שם באותו זמן יהודי מחברון, רבי חיים שניאורסון, שהכיר את הרבי; הוא בא מהארץ, היה שד"ר, אסף כספים מן הקהילה בחברון ונסע לאירופה, והזדמן לאותו מקום. הוא ראה את הרבי והרבי ראה אותו, והרבי ביקש ממנו שלא יספר דבר, כדי שלא יזהו אותו.
ומסופר, שכאשר ניגש הרבי לאדמו"ר רבי אהרן מבעלז לתת לו שלום עליכם, החזיק האדמו"ר מבעלז את ידו של הרבי זמן רב, ואמר: "א ווארעמע האנט" - יד חמה, יד חמה. לאחר מכן גילה לו רבי חיים שניאורסון ואמר: זהו חתנו של הליובאוויטשער רבי; והאדמו"ר מבעלז נהנה מאוד מכך.
כדאי להשלים, שהרבי בעצמו תיאר פעם ביחידות לאדמו"ר הנוכחי מבעלז את פגישתו עם הרבי מבעלז, והתבטא: "ראיתי צורה ללא חומר" - יהודי שראה עליו רוחניות בלא גוף ובלא גשמיות, כל כולו איש רוחני. כך התבטא הרבי על ביקורו אצל האדמו"ר מבעלז.