אנו בשיעור הארבעים ושישה בשלשלת היחס, תולדות חייו של הרבי, בחלק השישי. עצרנו לקראת הסיום של שנת תרפ"ט, הגענו לקטע המתחיל במילים "בחודש שבט". מה מתואר כאן? "בחודש שבט חוזר עם הרבנית לברלין". קראנו וסיפרנו שחתונת הרבי הייתה בחודש כסלו, י"ד כסלו, ובערך כשמונה שבועות אחרי החתונה, ביום שני י' שבט, הרבי והרבנית עזבו את ריגה ונסעו לברלין, שם הם אמורים לגור ברוב שלוש השנים הבאות.
נמשיך הלאה. הפעם בחודש שבט חוזר עם הרבנית לברלין, שם שוהה עד חורף תרצ"ג. יש לנו פה מתרפ"ט עד חורף תרצ"ג. בקיץ של תרפ"ט, ידוע שהרבי הריי"צ נסע לביקור בארץ, ואחר כך נסע לארצות הברית. המסע של הרבי הריי"צ התחיל בברלין, הוא נסע קודם כול לבקר את הרבי והרבנית בברלין, ומשם המשיך לארץ, ואחר כך היה כמעט שנה שלמה בארצות הברית וחזר חזרה לפולין.
הקטע האחרון פה: "כמה פעמים במשך שנים אלו", במשך השנים שהרבי היה עם הרבנית בברלין, "נוסעים לפגוש את כבוד קדושת אדמו"ר מו"ר וחותנו בריגה". במשך השנים שהרבי היה בברלין, הוא נסע מפעם לפעם לריגה כדי לפגוש את הרבי הריי"צ.
ועל עוד נסיעה מתואר כאן: "וכן, בחתונת בתו", החתונה של הבת הצעירה של הרבי הקודם, הרבנית שיינא. בעלה היה הרב החסיד רבי מנחם מנדל הכהן אורנשטיין, השם יקום דמו, והם התחתנו ב-י' סיוון תרצ"ב בפולין, בעיר לדבה נרוב. כמו שכתוב כאן, השם יקום דמו, הם נרצחו על ידי הנאצים בשואה. גם הבת של הרבי הקודם עם בעלה, ולא היה להם ילדים, נרצחו בשואה. אבל כאן מתואר שהרבי כמובן נסע להשתתף בחתונה של גיסתו בפולין. זו נסיעה רביעית.
הדבר הבא שיש פה בשלשלת היחס, הגענו לתרצ"ב. על תרצ ותרצ"א אין כאן תיאור. בתרצ"ב מסופר כאן, נוסע בשליחות כבוד קדושת חותנו. הרבי נסע בשליחות הרבי הקודם, לבקר את הרב הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, שהיה הרב של וילנא ומגדולי התורה בליטא באותן שנים. הרבי הריי"צ שלח עם הרבי מכתב לרב חיים עוזר שיחתום עליו, שישתתף בקול קורא מסוים.
יש סיפור מעניין, שכשהרבי הגיע לרב חיים עוזר בשליחות חמיו, המתין שיכניסו אותו לחדר של רבי חיים עוזר, ובינתיים, כשהיה בהמתנה, נודע לאלה שהיו שם שהאברך הממתין הוא החתן של הרבי מליובאוויטש. זה היה בישיבה, והתקבצו חלק מהתלמידים והתחילו לדבר עם הרבי בענייני לימוד. הרבי ישב ושתק ולא הגיב ולא התייחס לכלום. ואז התחילו תגובות בין האנשים שם, "חסידים לא יודעים ללמוד", זה החתן של הרבי מליובאוויטש, אבל ללמוד הם לא יודעים, כי הוא לא הגיב שום דבר.
בינתיים עבר הזמן והגיעה האפשרות שהרבי יוכל להיכנס לרבי חיים עוזר. הרבי נכנס אליו, ומסר את השליחות שהיה לו בשם הרבי הקודם. אחרי שסיים, יצא. כשיצא, פנה הרבי לאלה שהיו שם ואמר "מי שיש לו שאלה עכשיו יכול להציג, עכשיו אנחנו יכולים לדבר". וכמובן התחילו לשאול, ולאט לאט התקבצו עוד, וכולם היו מאוד המומים מהבקיאות ומהעמקות ששמעו מהרבי.
בינתיים הגיעה שמועה פנימה לרבי חיים עוזר שהאברך הזה הוא למדן עצום. רבי חיים עוזר יצא, ושואל את הרבי "למה קודם לא דיברת וגרמת להם לדבר לשון הרע על חסידים? גרמת להם להגיד שהחסידים לא יודעים ללמוד. שאלנו אותך קודם ולא ענית, למה רק עכשיו אתה משתתף ועונה להם?" אז הרבי ענה לרבי חיים עוזר, ש"לפני שמסרתי את השליחות של הרבי, לא רציתי לעסוק בשום דבר. הייתי ממוקד בשליחות", ולא רצה אפילו לענות לאף אחד כלום. אחרי שסיים את השליחות, היה מוכן לענות. זה מה שהרבי ענה לרבי חיים עוזר.
הדבר הבא שמופיע פה, נפגש עם הרב הגאון רב ברוך בר ליבוביץ'. זה באותה שנה, תרצ"ב, ב-י"ג תמוז. הגאון רב ברוך בר ליבוביץ' היה ראש ישיבת קמניץ, ומחבר הספרים ברכת שמואל. הוא בא לבקר את הרבי הריי"צ. הרבי הריי"צ אז היה בעיירת נופש בשם דרוסקניק, ובאותו זמן היה בחדר נח, ואמרו לו שהגיע הרב ברוך בר לבקר. הרבי הריי"צ אמר שעד שהוא יהיה מוכן לצאת, בינתיים שהרבי ידבר איתו.
הרבי שוחח איתו, ונכח שם החסיד רבי שמואל זלמנוב, שסיפר שבפגישה הזו עפו באוויר מראי מקומות בבלי וירושלמי. היה שם ביניהם דיון הלכתי ותורני מאוד מאוד עמוק, והוא מאוד התפעל מהרבי. זה היה הרב ברוך בר ליבוביץ'.
הדבר הבא שיש לנו פה, על תרצ"ג. מה מסופר על תרצ"ג? נפגש עם הרב הצדיק רבי חיים אלעזר ממוקאץ', בעל מנחת אלעזר. הרבי הריי"צ היה במעיינות מרפא, והרבי התלווה לרבי הריי"צ, ושם נפגש עם האדמו"ר ממוקאץ', הגאון רבי חיים אלעזר שפירא, ידוע ומפורסם, בעל מנחת אלעזר. היו לו לפני השואה אלפי חסידים, אדם מאוד מאוד מפורסם. הרבי היה איתו בקשר במשך השנים בהרבה משא ומתן בעניינים הלכתיים, והרבה פעמים התפלפל איתו בשיחות, בליקוטי שיחות, בהרבה מקומות. אז הרבי נפגש איתו, והיו ביניהם דיונים ודיבורים הלכתיים.
עם מי עוד הרבי נפגש? עם הרב הגאון רבי שמעון שקופ, שהיה ראש ישיבת גרודנה ומחבר הספר שער היושר. גם הוא בא לבקר את הרבי הריי"צ, ורבי שמואל זלמנוב מספר על הפגישה הזו, שהרבי נפגש עם רבי שמעון שקופ, גם כן בדיונים הלכתיים ותורניים.
החלק הסופי כאן, על השנה הזאת תרצ"ג, בשלהי החורף, נאלץ לעקור את מושבו לפריז. הרבי עזב את ברלין, את גרמניה, ועבר לפריז. מה קרה? באותה תקופה המפלגה הנאצית עלתה לשלטון בגרמניה, והתחילו הרבה רדיפות נגד יהודים. אז הרבי והרבנית עזבו את ברלין ועברו להתיישב בצרפת, בפריז, שם גרו קרוב לשמונה שנים, בעקבות עליית המפלגה הנאצית.
אציין שבתקופה זו שימש הרבי כמזכירו הפרטי של כבוד קדושת חותנו. באותן שנים הרבי היה כותב מכתבים עבור חמיו על דברים שביקש. הוא שימש כמזכיר שלו, למרות שלא היה לידו פיזית, כי היה בצרפת, בפריז, אבל עשה עבורו הרבה פעולות ועניינים כמזכיר.