בשיעור הארבעים וחמישה לשלשלת היחס, אנו בסיפור תולדות הרבי, החלק החמישי. התחלנו את שנת תרפ"ט, את המשפט הראשון. היום נספר על כל מה שהיה קשור סביב החתונה של הרבי, שמתחיל פה בשלשלת היחס מג' כסלו.
בכלל, אנו יודעים שקשרי השידוכים של הרבי והרבנית כבר דובר עליהם בערך ארבע-חמש שנים לפני תאריך החתונה, לפני כסלו תרפ"ט. אבל קשרי התנאים בפועל לא היו עד תחילת כסלו, ממש סמוך לחתונה, בתרפ"ט. כאן כתוב בשלשלת היחס שזה היה ג' כסלו, אבל בפועל צריך לתקן, זה היה בו' כסלו.
קשרי התנאים של הרבי היו במעמד די מצומצם, כמו שהרבי פעם דיבר על כך, ואמר שהיו אפילו פחות ממניין משתתפים. והעדים שהיו בקשרי התנאים היו החסיד רבי מרדכי חפץ, והחסיד רב חשה פייגין. הם היו שני העדים שהיו בקשרי התנאים.
כמו שאמרנו, השידוך של הרבי התחיל כבר כמה שנים קודם לכן, אבל לא קבעו תאריך חתונה הרבה זמן. למה זה נמשך כל כך הרבה זמן? קודם כל חיכו לצאת מרוסיה, וגם אחרי שיצאו מרוסיה עדיין היו בעיות כלכליות, לא היה פשוט כסף לחתונה. חיכו עד שיהיו אפשרויות, ואחרי שכבר ממש היו מוכנים, עדיין חיכו, אולי היה סיכוי שהממשלה הרוסית תיתן להורים של הרבי, לרב לוי יצחק ולרבנית חנה, אישור לצאת מרוסיה לחתונה. בפועל, בסוף לא נתנו להם אישור, והחתונה הייתה וההורים של הרבי לא היו בחתונה.
בואו נקרא מבפנים, מה כתוב כאן? "ג' בכסלו בא בקשורי תנאים עם הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא". כשזה הודפס, זה כבר היה אחרי הסתלקות הרבנית, עליה השלום, זכותה תגן עלינו.
הפרט הבא, י"ב כסלו, שהיה יום ראשון בשבוע. כתוב כאן: "נוסע ביחד עם חותנו ומשפחתו לוורשה". באותו יום בי"ב כסלו, הרבי הריי"צ והמשפחה שלו ביחד עם החתן, דהיינו ביחד עם הרבי, נסעו ברכבת מריגה לוורשה, כי החתונה בפועל התקיימה בוורשה. וכפי שמתארים, אלפי יהודים באו לתחנת הרכבת בריגה כדי להיפרד מהרבי הריי"צ והרבי, החתן והמשפחה, שנסעו לחתונה.
"ביום י"ד כסלו נשא את בת כבוד קדושת אדמו"ר מהוריי"צ, הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא", עליה השלום, זכרונה לברכה. החתונה הייתה ביום שלישי בשבוע, י"ד כסלו.
יש הרבה מאוד פרטים מרתקים ומעניינים סביב החתונה. יש יומן מרתק שכתב החסיד רבי אליהו חיים אלטהויז, שהיה גם השומר הצמוד עם החתן, עם הרבי, כל הימים לפני החתונה. הוא מתאר בסגנון ציורי ביומן שלו את כל מה שהיה סביב החתונה ובחתונה. מאוד מרתק לקרוא את היומן שלו. לא נקרא את כולו, אלא רק ממש נקודות קטנות.
קודם כל הזכרנו שההורים של הרבי לא היו בחתונה, הם היו ביקטרינוסלב. ויש תיאור שלם שהרבנית חנה מתארת איך הם חגגו את החתונה ביקטרינוסלב, בזמן שהרבי התחתן בוורשה, ואיך באו לשם כל האנשים מהסביבה. יש תיאור מרתק בעניין הזה.
רק נקודה אחת מעניינת: הרבה מאוד אנשים מהעולם שלחו מברקי מזל טוב להורים של הרבי ביום של החתונה. בעיקרון, יש חוקים בדואר ברוסיה, במיוחד אז, והחוקים והנהלים היו מאוד מוגבלים. היו למשל הגבלות של שעות, מתי אפשר לקבל מברקים. הייתה הגבלה שלא יכולים לקבל מברקים בלשון הקודש, רק בשפה זרה, כל מיני הגבלות. אבל באותו יום, י"ד כסלו, היה שינוי מעניין, שקודם כל פקידי הדואר עבדו בשירות מיוחד מעבר לרגיל, והיה אישור חריג שאפשר באותו יום לקבל מברקים בלשון הקודש, והתקבלה הוראה שביום הזה המברקים לא עוברים צנזורה אלא מועברים ישירות. זה משהו לא לפי הטבע, אבל זה היה ביום הזה, לכבוד יום החתונה של הרבי, התקבלו כל המברקים להורים של הרבי בלנינגרד.
אציין גם כמה פרטים טכניים אבל מעניינים סביב החתונה. חודש לפני החתונה, כשכבר היה ידוע שההורים של הרבי לא יגיעו לחתונה, הרי בכל חתונה יש את השושבינין, המובילים מצד החתן ומצד הכלה, ומצד הכלה היו הרבי הריי"צ והרבנית. אבל מי היה השושבינין מצד החתן, מצד הרבי, שההורים שלו לא היו? חודש לפני, הרבי הריי"צ ביקש מהדוד והדודה שלו, דהיינו הבת של הרבי מהר"ש והחתן של הבת של הרבי מהר"ש, שהיא אחות של אבא שלו, אחות של הרב רש"ב. קראו להם הרבנית חיה מושקא והרב משה הכהן אורנשטיין. הוא ביקש מהם שהם יהיו השושבינין של הרבי, מהצד של הרבי.
ובאותו יום עצמו של החתונה בוורשה, יש שם תיאור ביומן של הרב אלטהויז שהזכרתי קודם, שהושיבו את החתן, הרבי, מול השולחן. הרבי לא רצה, כי נמצא פה הרבי הריי"צ, אבל למרות רצונו, הושיבו את הרבי מול השולחן. לימינו ישב הרבי הריי"צ, ולשמאלו ישב חותנו של הרבי הריי"צ, שקראו לו הרב אברהם שניאורסון, שהוא הסבא של הרבנית חיה מושקא. הוא ישב בצד שמאל של החתן, וסביב השולחן היו אורחים רבים, אדמו"רים שונים שהיו בוורשה בפולין באותן שנים.
מציינים ביומנים נקודה מעניינת, וזה מצוין בכמה מקומות, שהרבי הריי"צ ישב עם שטריימל בחתונה. מה הייחודיות בציון הזה? במאמר מוסגר, הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ הלכו עם שטריימל רק בשבתות וחגים, ורק כשהיו בלובאוויטש ממש. בכל פעם שנסעו מלובאוויטש החוצה, גם בשבתות וחגים לא היו הולכים עם שטריימל. ומרגע שעזבו את לובאוויטש בכלל, הרי הרבי הרש"ב עזב את לובאוויטש כבר בתרע"ו ועבר לרוסטוב, מאז לא הלך עם שטריימל בכלל, וגם הרבי הריי"צ מאז קבלת הנשיאות לא הלך עם שטריימל.
ביום החתונה של הרבי, הרבי הריי"צ חזר לשטריימל. זה היה שטריימל של הרבי מהר"ש, ביום החתונה של הרבי לקח הרבי הריי"צ שטריימל. מאז חזר הרבי הריי"צ לשטריימל, עד י"ב תמוז, בכל שבת וחג הרבי הריי"צ היה הולך עם שטריימל, וזה התחיל ביום החתונה. יש תיאור מעניין שהרבי הריי"צ מספר, שאבא שלו הגיע אליו אחרי הסתלקות, להגיד לו שיש כוח מיוחד ומזל טוב מיוחד על השטריימל שהתחיל ללכת מאז החתונה של הרבי.
מסדר הקידושין בחתונה היה הרבי הריי"צ. את הכתובה בחופה הקריא האדמו"ר מראדזין. העדים בכתובה, עם הכתובה היה סיפור: העדים בכתובה המקורית היו החסיד רבי אלי' שמוטקין והחסיד רבי מנחם מענדל קופרשטוך. אבל אחר כך היה סיפור עם הכתובה שהלכה לאיבוד. הכתובה הלכה לאיבוד מהחתונה של הרבי, ולכן אחרי זמן היה צריך לכתוב כתובה חדשה, שזה נקרא כתובה דארכסא, כשאדם מאבד כתובה, עושים כתובה מיוחדת, יש שם נוסח מיוחד על תמורת הכתובה שהלכה לאיבוד. ואז כמובן היו עדים חדשים בכתובה החדשה. העדים החדשים היו הרב חשה פייגין, שהזכרנו קודם, שהיה גם העד בקשרי התנאים, ורבי מרדכי מלטוב, שהזכרנו שכתב את היומן, הוא היה העד בכתובה השנייה של הרבי.
נמשיך לקרוא עוד כמה שורות כאן. "ביום החתונה נפגש", הכוונה לרבי, הרבי נפגש "עם הרב הגאון רבי מנחם זמבא, ה' יקום דמו". רבי מנחם זמבא היה יהודי מחשובי חסידי גור, מגדולי התורה הכי מפורסמים באותו דור. הוא היה המנהיג של יהדות פולין לפני השואה. הוא היה בחתונה של הרבי, והרבי נפגש איתו, "ועם הרב הגאון רבי מאיר שפירא ז"ל". רבי מאיר שפירא היה ראש הישיבה והמייסד של ישיבת חכמי לובלין, וידוע גם כמייסד של תקנת הדף היומי. גם הוא היה בחתונה של הרבי, ועוד כמה מגדולי ישראל.
פה זה תיאור די מקוצר מהחתונה של הרבי. כמו שאמרתי, אפשר לקרוא את היומן ולראות הרבה פרטים מעניינים. נקרא עוד שתיים-שלוש שורות כאן. "ביום חמישי, ט"ז כסלו", שזה באמצע שבע ברכות, "חוזרים לריגה". שבע ברכות היה בוורשה, בי"ד-ט"ו, שזה היה יום שלישי ורביעי. ביום חמישי כבר חזרו לריגה, והמשך שבע ברכות היה בריגה.
"אחר חתונתו", אחרי החתונה של הרבי, "מטיל עליו כבוד קדושת אדמו"ר חותנו", הרבי הריי"צ הטיל על הרבי, "להתוועד מפעם לפעם" עם חסידים, בשבת קודש מברכים החודש, ביום ההילולא, בימים מיוחדים, שהרבי התוועד עם החסידים, "ולהשמיע בפניהם מדברותיו בהתעוררות ליראת שמים ועבודת השם בדרך החסידות".
עוד סמכויות שהרבי הריי"צ נתן לרבי כבר מיד אחרי החתונה, "מפנה כבוד קדושת אדמו"ר חותנו אליו שואלים בענייני הלכה, קבלה וחסידות". מי שהיו שואלים שאלות, הרבי הריי"צ היה מפנה אליו שהוא יענה. "הוא מטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל". אלו מהחתונה. לאט לאט הרבי הריי"צ הכניס את הרבי לעבודת הכלל שקשורה להנהגת החסידים.