אנו בשיעור ארבעים וארבעה בשלשלת היחס, בתולדות חייו של הרבי, בחלק הרביעי. הגענו לשנת תרפ"ח. מה שכתוב בשלשלת היחס, תרפ"ח, בחודש תשרי שהה ביקטרינוסלב. נפרט קצת יותר. באותה שנה, האמת שבתחילת חודש תשרי, דהיינו בימים הנוראים, ראש השנה ויום כיפור, הרבי היה בלנינגרד אצל חמיו לעתיד, הרבי הרי"צ. אבל בחצי השני של החודש, דהיינו בסוכות ושמחת תורה, הרבי נסע ליקטרינוסלב.
מי היה ביקטרינוסלב? ההורים שלו. ההורים היו ביקטרינוסלב, אז הרבי נסע אליהם. זה היה לקראת הפרידה שלו מההורים, כי הרבי עמד לפני היציאה מרוסיה, ואלו היו החגים האחרונים שהרבי היה עם ההורים שלו. הרבנית חנה, אמא של הרבי, מתארת שבאותה שמחת תורה הרבי היה רענן ועליז בצורה בלתי רגילה. הוא שימח את כל הנוכחים בבית הכנסת ובבית, בצורה מאוד מאוד מיוחדת. וזה כתוב כאן בקיצור, שהיה ביקטרינוסלב באותו חודש תשרי.
ההמשך כתוב ככה: "באיסרו חג הסוכות, נוסע בלוויית אמו הרבנית נשמתה עדן, לקורסק, ומשם ללנינגרד". נמשיך לפרט קצת. כמו שאמרנו שבשמחת תורה הרבי היה אצל ההורים שלו, ביקטרינוסלב. אחרי שמחת תורה, בכ"ד תשרי, הרבי נפרד מאבא שלו, מרבי לוי יצחק, ונסע עם אמא שלו, הרבנית חנה, ללנינגרד.
את הנסיעה הזו ברכבת סיפרה אמו של הרבי ביומנה. באותה הזדמנות היא אומרת, שהרכבת הייתה עמוסה בפועלים גויים מאוד מאוד פשוטים, ובאותו זמן השנאה לדת וליהודים הייתה מאוד מאוד חזקה. הגיע זמן תפילת שחרית, והיא רואה את הרבי, את הבן שלה, מוציא את התפילין, נעמד להתפלל, ולפי תיאורה נפל עליה פחד עצום, שמא הם יכו אותו, שמא יהיה כאן פוגרום כרגע. ופתאום ראתה פלא רב, שכל חייה הדבר הזה נשאר אצלה פלא. נעמדו הנוסעים סביב הרבי כמו חומת מגן, ועד שהרבי לא סיים את התפילה בנחת הם עמדו סביבו, ואף אחד לא יכל לגשת לרבי. כל חייה זה נשאר לה פלא פלאים איך הדבר הזה קרה, באותה נסיעה ברכבת.
ידוע שהרבי הרי"צ עזב את רוסיה כבר אז, בכ"ט תשרי, עם כל המשפחה שלו, בדרך ללטביה, לריגה. הרבי לא הצטרף עם הרבי הרי"צ ממש ביחד, למרות שאת אישור היציאה הרבי הרי"צ דאג שיהיה לרבי אישור יציאה מרוסיה. זה לא היה כל כך פשוט. הרבי הרי"צ התעקש, כי רצה שכל המשפחה שלו תצא מרוסיה.
מסופר שהוא היה צריך להסביר למה הוא רוצה שכל המשפחה תצא איתו: אמו, הרבנית שלו, הבנות שלו והחתן שלו. וכשראו את השם של הרבי, שעדיין לא היה חתן של הרבי הרי"צ, שאלו אותו: "מה הוא קשור אליך?" אז אמר: "הוא מיועד להיות החתן של הבת שלי". אמרו לו: "תמצא חתן אחר מחוץ לרוסיה". אמר להם: "חתן כזה אני לא אמצא בשום מקום בעולם". אז נתנו לרבי אישור לצאת, אבל בפועל הרבי לא יצא ביחד עם הרבי הרי"צ.
הרבי הרי"צ יצא כבר בשבת בראשית, והרבי עוד היה ברוסיה, בעיר קורסק, כמו שמוזכר כאן. ומשם נסע הרבי ביחד עם אמו ללנינגרד. הרבי יצא מרוסיה בכ"ט תשרי, ערב ראש חודש חשוון. המטרה של הרבי הייתה להגיע לאותו מקום של הרבי הרי"צ, לריגה, ללטביה. ואמו של הרבי סיפרה שהרבה מאוד חסידים באו ללוות ולהיפרד מהרבי לפני שעזב את רוסיה.
ממשיך הלאה כאן בשלשלת היחס: "וביום א' פרשת בראשית עושה דרכו לריגה, שם משמש כמזכירו הפרטי של כבוד קדושת חותנו". הרי המזכירים של הרבי הרי"צ עדיין נשארו ברוסיה. מי היו המזכירים של הרבי הרי"צ? היו כמה: רבי חיים ליברמן, רבי חנין ארוזוב, ובזמן מסוים הרב בנציון שם טוב, וחדשה פייגין. הם כולם נשארו ברוסיה. הרבי נסע לריגה, ולא היה לו אף מזכיר איתו. אז הרבי נרתם לעזור ולנהל את ההתכתבויות של חמיו וכל העניינים. יש מכתבים שכתובים בכתב יד של הרבי, עם החתימה של הרבי הרי"צ. הוא ממש היה המזכיר של הרבי הרי"צ באותה תקופה.
הדבר הבא שמסופר כאן: "בחודש מרחשוון משתתף באסיפת ועד לחיזוק התורה והדת, שנתייסדה על ידי חותנו ברוסיה, והעבירה לריגה". מה הכוונה? היה ועד, שמטרתו הייתה לעזור ליהודי רוסיה. הרבי היה שותף עם הוועד הזה כשעדיין היה ברוסיה. כשיצא מרוסיה, הוועד הזה הוקם בריגה, בראשותו של הרבי הרי"צ, והייתה אסיפה מאוד חשובה שבה השתתפו לא הרבה, אבל אנשים מאוד מאוד חשובים.
אחד מהם, שהרבי מציין באחת השיחות שהשתתף באותה אסיפה, היה הגאון הידוע מרוגאצ'וב. הוא גם השתתף באותה אסיפה, וכל מה שדנו בה זה מה אפשר לעשות, ואיך אפשר לעשות, כדי לעזור ליהודים שנשארו ברוסיה. הרבי סיפר, באחת השיחות, שבפועל ביקשו מהגאון מרוגאצ'וב לקחת חלק פעיל וממשי, וזה הוא לא הסכים, כי לא רצה שזה ייקח ממנו את היכולת ללמוד. אבל באופן חד פעמי הוא השתתף באסיפה.
הדבר הבא שמוזכר כאן: "לפני חג הפסח נוסע לברלין". מסופר שבחודש ניסן של אותה שנה, תרפ"ח, הרבי יצא מריגה, ודרכו הייתה לברלין שבגרמניה. הרבי היה בברלין בכמה שנים הבאות, בערך ארבע שנים. וכאן מצוין שבאמצע אותה שנה ועד סופה, הוא פגש את חמיו, הרבי הקודם, למרות שהרבי כבר נסע לברלין.
מה שמסופר כאן בסיום, בקטע האחרון, ש"בחודשי הקיץ נוסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו". מסופר שהרבי הרי"צ והמשפחה שלו נסעו בקיץ, בתמוז, לעיר נופש שקראו לה בולדורי, במקום שנקרא יורמאלה, שם הרבי הרי"צ עם המשפחה שלו היו כמה שבועות, והרבי נסע מברלין לשם, במהלך הקיץ, להיות ביחד עם חמיו. שם הייתה גם הכלה שלו, הבת של הרבי הרי"צ. זה סיום התיאור של תרפ"ח.
נתחיל רק את ההתחלה של תרפ"ט, ממש את המילים הראשונות, עד ההכנות לחתונה של הרבי, שכידוע הייתה בתרפ"ט. נקרא רק את ההתחלה. תרפ"ט: "בחודש תשרי נוסע לריגא". כמו שראינו קודם, הרבי היה הרבה בברלין, בגרמניה, אבל בתשרי תרפ"ט נסע לריגא כדי להיות עם הרבי הרי"צ.
מסופר דבר מעניין, שבמוצאי ראש השנה, החסיד רבי אליהו חיים אלטהויז ניגש לרבי הרי"צ ואמר לו: "אני רוצה לאחל לך מזל טוב". מזל טוב על מה? זכית היום בחסיד נוסף, חסיד חדש. הכוונה הייתה לרבי. הוא ראה באיזו התחברות מיוחדת הרבי היה באותה ראש השנה, ראה את הביטול של הרבי וכל כך התפעל, ואמר לרבי הרי"צ: "זכית בחסיד חדש". נעצור כאן, ובפעם הבאה נתחיל את ההכנות שקשורות לחתונה של הרבי. תודה רבה.