אנו בשיעור הארבעים וארבעה בשלשלת היחס, בתולדות חייו של הרבי, בחלק הרביעי. הגענו לשנת תרפ"ח.
בשלשלת היחס נאמר "תרפ"ח - בחודש תשרי שהה ביקטרינוסלב". ונפרט מעט. בתחילת חודש תשרי, בימים הנוראים - ראש השנה ויום הכיפורים - שהה הרבי בלנינגרד אצל חמיו לעתיד, הרבי הריי"צ; ואילו במחצית השנייה של החודש, בסוכות ובשמחת תורה, נסע הרבי ליקטרינוסלב, אל הוריו.
ביקור זה היה לקראת הפרידה מן ההורים, שכן הרבי עמד לצאת את רוסיה, ואלו היו החגים האחרונים ששהה עם הוריו. הרבנית חנה, אמו של הרבי, מתארת שבאותה שמחת תורה היה הרבי רענן ועליז בצורה בלתי רגילה, ושימח את כל הנוכחים בבית הכנסת ובבית באופן מיוחד במינו.
ההמשך: "באסרו חג הסוכות נוסע (בלויית אמו הרבנית נ"ע) לקורסק ומשם ללנינגרד". כאמור, בשמחת תורה שהה הרבי אצל הוריו ביקטרינוסלב, ולאחר שמחת תורה, בכ"ד תשרי, נפרד מאביו רבי לוי יצחק ונסע עם אמו הרבנית חנה ללנינגרד.
את הנסיעה הזו ברכבת סיפרה אמו של הרבי ביומנה. הרכבת היתה עמוסה בפועלים גויים פשוטים מאוד, ובאותה תקופה היתה השנאה לדת וליהודים חזקה ביותר. הגיע זמן תפילת שחרית, והיא רואה את בנה מוציא את התפילין ונעמד להתפלל. לפי תיאורה, נפל עליה פחד עצום, שמא יכוהו ושמא יתחולל שם פוגרום. ואז ראתה פלא רב, שנשאר בעיניה פלא כל ימי חייה: הנוסעים נעמדו סביב הרבי כחומת מגן, ועד שלא סיים את תפילתו בנחת עמדו סביבו, ואיש לא יכול היה לגשת אליו. כל חייה נותר בעיניה פלא פלאים כיצד אירע הדבר באותה נסיעה ברכבת.
ידוע שהרבי הריי"צ עזב את רוסיה כבר אז, בכ"ט תשרי, עם כל בני משפחתו, בדרכו ללטביה, לריגה. הרבי לא יצא יחד עמו ממש, אף שהרבי הריי"צ דאג שיהיה גם לרבי אישור יציאה מרוסיה. הדבר לא היה פשוט כלל, והרבי הריי"צ התעקש על כך, משום שרצה שכל משפחתו תצא מרוסיה.
מסופר שנדרש להסביר מדוע הוא מבקש שכל המשפחה תצא עמו: אמו, הרבנית, בנותיו וחתנו. וכשראו את שמו של הרבי, שעדיין לא היה חתנו, שאלוהו: "מה הוא קשור אליך?". השיב: "הוא מיועד להיות החתן של בתי". אמרו לו: "תמצא חתן אחר מחוץ לרוסיה". אמר להם: "חתן כזה לא אמצא בשום מקום בעולם". ואכן ניתן לרבי אישור לצאת, אך בפועל לא יצא יחד עם הרבי הריי"צ.
הרבי הריי"צ יצא כבר בשבת בראשית, ואילו הרבי היה עדיין ברוסיה, בעיר קורסק, כמוזכר כאן, ומשם נסע יחד עם אמו ללנינגרד. הרבי יצא מרוסיה בכ"ט תשרי, ערב ראש חודש חשוון, ומגמת פניו היתה להגיע למקום שהותו של הרבי הריי"צ - לריגה שבלטביה. אמו של הרבי סיפרה שחסידים רבים באו ללוותו ולהיפרד ממנו לפני שעזב את רוסיה.
ממשיכה שלשלת היחס: "וביום א' פרשת בראשית עושה את דרכו לריגא, שם משמש כמזכירו הפרטי של כבוד קדושת חותנו". מזכיריו של הרבי הריי"צ נשארו עדיין ברוסיה - הרב חיים ליברמן, הרב אלחנן מרוזוב, ובזמן מסוים גם הרב בנציון שם טוב ור' חאטשע פייגין - ובריגה לא היה עמו אף מזכיר. לפיכך נרתם הרבי לעזור ולנהל את ההתכתבויות של חמיו ואת כל העניינים. ישנם מכתבים הכתובים בכתב ידו של הרבי, עם חתימתו של הרבי הריי"צ; ממש שימש כמזכירו באותה תקופה.
הדבר הבא המסופר כאן: "בחודש מרחשוון משתתף באסיפת "ועד לחיזוק התורה והדת" (שנתייסדה על ידי חותנו ברוסיא והעבירה לריגא". היה זה ועד שמטרתו לעזור ליהודי רוסיה, והרבי היה שותף בו עוד בהיותו ברוסיה. לאחר היציאה מרוסיה הוקם הוועד בריגה, בראשותו של הרבי הריי"צ, ונערכה אסיפה חשובה מאוד, שהשתתפו בה מעטים - אך אנשים חשובים ביותר.
אחד מהם, שהרבי מציין באחת השיחות כי השתתף באותה אסיפה, היה הגאון הידוע מרוגצ'וב. כל הדיון באסיפה נסב על השאלה מה אפשר לעשות וכיצד, כדי לעזור ליהודים שנשארו ברוסיה. הרבי סיפר באחת השיחות, שבפועל ביקשו מהגאון מרוגצ'וב ליטול חלק פעיל וממשי, אך הוא לא הסכים, מפני שלא רצה שהדבר ייטול ממנו את היכולת ללמוד; אך באופן חד-פעמי השתתף באסיפה.
הנסיעה לברלין:
"לפני חג הפסח נוסע לברלין". בחודש ניסן של אותה שנה, תרפ"ח, יצא הרבי מריגה ופנה לברלין שבגרמניה, ושם שהה בשנים הבאות - כארבע שנים. וכאן מצוין שבאמצע אותה שנה ועד סופה נפגש עם חמיו, הרבי הקודם, אף שכבר עבר לברלין.
בקטע האחרון מסופר, ש"בחדשי הקיץ נוסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו". הרבי הריי"צ ובני משפחתו נסעו בקיץ, בחודש תמוז, לעיר הנופש בולדורי שבמקום הנקרא יורמאלה, ושהו שם כמה שבועות; והרבי נסע לשם מברלין במהלך הקיץ, להיות יחד עם חמיו. שם היתה גם כלתו, בתו של הרבי הריי"צ. בזה מסתיים תיאור שנת תרפ"ח.
נפתח את שנת "תרפ"ט" במילים הראשונות בלבד, עד ההכנות לחתונת הרבי שהיתה, כידוע, בתרפ"ט. תרפ"ט: "לחדש תשרי נוסע לריגא". כפי שראינו, הרבי שהה רבות בברלין שבגרמניה, אך בתשרי תרפ"ט נסע לריגא כדי להיות עם הרבי הריי"צ.
מסופר דבר מעניין, שבמוצאי ראש השנה ניגש החסיד רבי אליהו חיים אלטהויז אל הרבי הריי"צ ואמר לו: "אני רוצה לאחל לך מזל טוב". מזל טוב על מה? "זכית היום בחסיד נוסף", חסיד חדש - והכוונה היתה לרבי. הוא ראה באיזו התקשרות מיוחדת היה הרבי באותו ראש השנה, וראה את ביטולו, והתפעל כל כך עד שאמר לרבי הריי"צ: "זכית בחסיד חדש".
נעצור כאן, ובפעם הבאה נתחיל בהכנות הקשורות לחתונת הרבי.