טוב, אנו בשיעור ארבעים ואחד בשלשלת היחס. היום נתחיל את תולדות חייו של הרבי, השביעי, וכל השביעי חביבים. בכותרת מופיע השם של הרבי: אור כבוד קדושת אדמו"ר מרנא ורבנא. השם של הרבי, כידוע הוא על שם הרבי הצמח צדק.
נתחיל מההתחלה. הדבר הראשון שמופיע: נולד י"א ניסן תרל"ב בעיר מיקולייב שבאוקראינה. האבא של הרבי, הרב המקובל הגאון רבי לוי יצחק, התחתן עם הרבנית חנה, אימא של הרבי, בי"א סיוון תר"ס. בערך שנתיים אחרי החתונה נולד הבן הבכור, הרבי, וזה היה בעקבות ברכה של הרבי הרש"ב. הרבי הרש"ב נתן לו ברכה שבעזרת השם יתעלה, וביום שישי י"א ניסן נולד הרבי.
הרבנית חנה, אימא של הרבי, סיפרה פעם לאחד החסידים, רבי בער יוני, שמיום לידת הבן הבכור, אבא של הרבי, רבי לוי יצחק, נתן לה הוראה שבכל פעם שהילד מתעורר היא תיטול לו ידיים לפני שמניקה אותו, והדגישה שאצל הילדים האחרים לא הייתה הוראה כזאת, רק אצל הבן הבכור. היא אומרת שכנראה זו הייתה הוראה של הרבי הרש"ב, כי ידוע שכשהרבי נולד היו כמה וכמה מברקים, הוראות שהרבי נתן איך להתנהג עם התינוק.
מי שרוצה לראות בפרטיות את כל תולדות חייו של הרבי, יש ספרים שמומלץ ללמוד אותם. למשל על העשרים ושבע שנים הראשונות יצא ספר שיש בו למעלה משש מאות עמודים, שנקרא "שנים ראשונות", עם מסמכים, צילומים ותיעוד מאוד מפורט. אנחנו נלך לפי הפירוט שיש בשלשלת היחס, שעבר גם את ההגהה של הרבי.
הפרט הבא שמופיע כאן הוא כשהרבי הגיע לגיל שבע, תרס"ט. נקרא כמה שורות: מעתיק מושבו ביחד עם משפחתו לעיר יקטרינוסלב, שזה בדנייפרופטרובסק. המשפחה של הרבי, ההורים והילדים, בחורף של תרס"ט, כשהרבי היה בגיל שבע, עזבו את ניקולייב והועברו ליקטרינוסלב.
מה הייתה סיבת המעבר? הרב של יקטרינוסלב נפטר. קראו לו הרב דב זאב קוזבניקוב. והרבי הרש"ב מאוד רצה שרבי לוי יצחק ימלא את מקומו. הוא שלח מכתבים לקהילה, ולעודד את רבי לוי יצחק בעצמו, ולכן הוא עבר דירה להיות הרב של יקטרינוסלב.
הרבי פעם דיבר על העיר יקטרינוסלב שגדל בה, והתבטא שהעיר הזו נחשבת לעיר הבירה של כל אוקראינה, בעיקר העיר הראשית בכל מה שקשור לענייני יהדות.
כפי שמסופר, רבי לוי יצחק ביקש מהשוחט שהיה בעיר, החסיד רבי שניאור זלמן וילנקין, שיהיה המלמד לבנים שלו, לרבי ולשני האחים. במשך כארבע וחצי שנים הרבי והאחים שלו למדו אצל הרב שניאור זלמן וילנקין. הרבה פעמים בהתוועדות התוועד עליו ואמר: הוא לימד אותי חומש, רש"י, גמרא. הרבי אמר אפילו ביטוי: הוא העמיד אותי על הרגליים. הוא היה יהודי נעלה, הרב וילנקין. אלו היו הלימודים של הרבי באותן שנים, כילד, מגיל שבע, במשך ארבע וחצי שנים.
הקטע הבא שמפרט כאן: במשך כמה שנים היה הסדר שכמה שבועות בסיום חודשי הקיץ שהה אצל אם זקנתו, הרבנית מרת רחל, השם יקום דמה. הרבנית רחל הייתה הבת של הרב של דוברינקה, רבי יצחק קושניץ, והיא הייתה הסבתא של הרבי. הרבי במשך כמה שנים היה נוסע להיות אצל הסבתא. איפה הסבתא גרה? עדיין בניקולייב, הם נשארו שם לגור.
בפועל הרבנית רחל נרצחה על ידי הנאצים, יימח שמם, בכ"ד תשרי בשנת תש"ב, עם הרבה יהודים, יהודי ניקולייב. באחד הימים שהרבי אומר קדיש, היה תמיד אומר קדיש ביום הזה, כי זה היום שרצחו את הסבתא, הרבנית רחל.
הרבי אומר שהוא נסע והיה אצלה. בסוגריים הוסיף: "היה דר אצל הרב הגאון" וכו', שבעלה, הסבא של הרבי, רבי מאיר שלמה, זכרו לברכה, ינובסקי. מאיר שלמה ינובסקי, אחרי שהתחתן עם הרבנית רחל, היה מאלה שקוראים להם "היושבים" בלובביץ'.
מה זה "היושבים"? זה היה כינוי לחסידים שבאו אחרי נישואין לשבת בלובביץ', למדו שם נגלה ולמדו שם חסידות, והיו שם, כמו שאומרים, מקומם כל היום. ורבי שלמה נשאר שם עד ההסתלקות של הרבי מהר"ש. וזה מה שהוא מציין כאן: "מהיושבים בלובביץ', אצל אדמו"ר מהר"ש". הוא היה קבוע שם, "היושבים" בלובביץ'.
ואחרי שהרבי מהר"ש הסתלק, היה אב בית דין בניקולייב. הוא היה גר בניקולייב, הרב מאיר שלמה, ובניקולייב היה רב, הרב אברהם דוד לבוט. אברהם דוד לבוט היה הסבא של הרב מאיר שלמה, ואחרי שהסבא נפטר, הייתה צוואה שימנו את הנכד שלו, רבי מאיר שלמה, להיות אב בית דין, הרב של ניקולייב. וכפי שמופיע כאן, שהוא היה אחרי זה "ממלא מקום אביו זקנו", ממלא מקום של סבא שלו, הרב, ראש אב בית דין, "הרב אברהם דוד לבוט".
הרב אברהם דוד לבוט היה בעל חוש עצום. בנוסף, היה תלמיד חכם עצום, והיה לו חוש עצום בנגינה. יש ניגון שהרבי לימד בשמחת תורה בתש"ח, זה ניגון של הסבא, הרב אברהם דוד לבוט, ניגון "רחמנא" שאנו מנגנים, שהרבי לימד אותו, אחד הניגונים שלו.
הרבי מביא כאן על גדולתו של סבא רבא שלו, רב אברהם דוד לבוט, ואת הספרים שחיבר. איזה ספרים הרבי מזכיר כאן? "קו נקי" וספר "בית אהרן והוספות", ועוד. ניתן סקירה על הספרים שחיבר, ובזה נסיים היום.
"קו נקי", מה זה? ספר שעסק בהלכות גיטין. הוא היה רב בעיר, והיה לו עיסוק בתחום הזה, אז הוא עשה ספר בהלכות גיטין, וקרא לו "קו נקי". בהקדמה הוא כותב למה קרא לזה "קו נקי"? כי "קו נקי" בגימטרייה מאתיים שישים ושתיים, והשם שלו, אברהם דוד, זה גם מאתיים שישים ושתיים. לכן כרך את שמו בשם הספר.
הספר הבא שהוא מזכיר כאן הוא ספר "בית אהרן והוספות". מה זה "בית אהרן והוספות"? ספר בית אהרן יצא לאור בשנת ת"ן, הרבה שנים לפני זה. "בית אהרן" הוא ספר מאוד מעניין, אחד מהגדולים. הספר מכיל חמישה חלקים בבקיאות עצומה בכל התורה.
ממה בנוי הספר? יש חלק שנקרא "בית אהרן", המודפס גם בהרבה חומשים, בצד יש "בית אהרן", "תולדות אהרן". מה זה "תולדות אהרן"? מראה מקומות לכל הפסוקים בתנ"ך שמבוארים בגמרא. זה חלק אחד מהחיבור. אחר כך יש עוד כמה חלקים שהם מראה מקומות למדרשים, לזוהר, לירושלמי, לילקוט שמעוני וכולי. זה ספר שיצא לאור הרבה שנים לפני זה.
הרב לבוט לקח את הספר הזה והוציא אותו מחדש, "בית אהרן והוספות". הוא קודם כול התאים את כל המראה מקומות לספרים שהודפסו מחדש, כי כשהעמודים השתנו, עדכן את כל המראה מקומות, והוסיף עוד חלקים בהם. למשל, הוא הוסיף ספר שנקרא "מצוות ה'". מה זה "מצוות ה'"? כל פסוקי התורה שיש בהם איזושהי מצווה מתרי"ג מצוות, הוא עשה רשימה שבכל פסוק נדע לאיזו מצווה זה שייך, ועוד מראה מקומות לספרי חסידות וכולי. את הספר הוא ההדיר והוסיף הרבה מאוד על הספר המקורי.
אלו שני הספרים שהרבי מציין כאן: קו נקי וספר בית אהרן והוספות, והוא כותב "ועוד" ולא מפרט, אבל יש לו עוד חיבורים. למשל יש ספר מאוד מפורסם שלו שנקרא "שער הכולל", על סידור אדמו"ר הזקן, להסביר את כל הנקודות בסידור. זה אחד מהספרים המפורסמים של הרב לבוט. יש ספר שנקרא "נתיב החיים", ספר הלכתי. הוא הוציא מחדש את הסידור תורה אור מורכב ומסודר. יש פסקי פרי מגדים, הערות לשולחן ערוך, ועוד הרבה ספרים נוספים שהרב לבוט חיבר.
והרב לבוט היה סבא רבא של הרבי, שהרבי מזכיר אותו פה בסוגריים, שאצל הנכד שלו, הרבי מאיר שלמה, הרבי היה נמצא כמה שבועות בסיום חודשי הקיץ, כשהרבי היה ילד, מגיל שבע עד בר מצווה, פחות או יותר באותן שנים.