שיעור ארבעים ואחד בשלשלת היחס. היום נפתח בתולדות חייו של הרבי - השביעי, וכל השביעין חביבין. בכותרת מופיע שמו: "הוד כבוד קדושת אדמו"ר מרנא ורבנא"; ושמו של הרבי, כידוע, על שם הרבי הצמח צדק.
"נולד י"א ניסן תרס"ב בעיר ניקולייעב שבאוקראיינא". אביו, הרב המקובל הגאון רבי לוי יצחק, נשא את הרבנית חנה, אמו של הרבי, בי"א סיוון תר"ס, וכשנתיים לאחר החתונה נולד הבן הבכור - הרבי - בעקבות ברכתו של הרבי הרש"ב, שברכו כי בעזרת השם יתעלה. ביום שישי, י"א ניסן, נולד הרבי.
הרבנית חנה סיפרה פעם לאחד החסידים, ר' בערל יוניק, שמיום היוולדו של הבן הבכור הורה לה בעלה רבי לוי יצחק, שבכל פעם שהילד מתעורר תיטול את ידיו קודם שתניקהו. והדגישה, שאצל שאר הילדים לא היתה הוראה כזו, אלא אצל הבן הבכור בלבד; ומשערת היא שהיתה זו הוראתו של הרבי הרש"ב, שכן ידוע כי בעת לידת הרבי נשלחו כמה וכמה מברקים ובהם הוראות כיצד לנהוג בתינוק.
המבקש לעמוד על פרטי תולדות חייו של הרבי, מומלץ שילמד את הספרים שנתחברו בנושא. על עשרים ושבע השנים הראשונות יצא לאור ספר בן למעלה משש מאות עמודים, "שנים ראשונות", הכולל מסמכים, צילומים ותיעוד מפורט מאוד. אנו נלך לפי הפירוט שבשלשלת היחס, שעבר אף את הגהת הרבי.
הפרט הבא: בהיות הרבי בן שבע, בשנת "תרס"ט - מעתיק מושבו ביחד עם משפחתו לעיר יקטרינוסלב (דניפראפעטראווסק)". בחורף תרס"ט עזבו הרבי ומשפחתו, ההורים והילדים, את ניקולייב ועברו ליקטרינוסלב.
ומה היתה סיבת המעבר? רבה של יקטרינוסלב, הרב דב זאב קוזניקוב, נפטר, והרבי הרש"ב רצה מאוד שרבי לוי יצחק ימלא את מקומו. הוא שלח מכתבים לקהילה, ואף עודד את רבי לוי יצחק עצמו, ומשום כך עבר דירתו לכהן כרבה של יקטרינוסלב.
פעם דיבר הרבי על העיר יקטרינוסלב שגדל בה, והתבטא שהיא נחשבת לעיר הבירה של אוקראינה כולה, ובעיקר לעיר הראשית בכל הנוגע לענייני יהדות.
כמסופר, ביקש רבי לוי יצחק מן השוחט שבעיר, החסיד רבי שניאור זלמן וילנקין, שישמש מלמד לבניו - לרבי ולשני אחיו. כארבע שנים וחצי למדו הרבי ואחיו אצל רבי שניאור זלמן וילנקין, ופעמים רבות התוועד עליו הרבי בהתוועדויות ואמר: הוא לימד אותי חומש, רש"י וגמרא, ואף התבטא - "הוא העמיד אותי על הרגליים". יהודי נעלה היה הרב וילנקין. אלו היו לימודיו של הרבי באותן שנים, כילד, מגיל שבע ובמשך ארבע שנים וחצי.
הקטע הבא מפרט: "כמה שבועות – כמה שנים – בסיום חדשי הקיץ – שהה אצל אמו-זקנתו הרבנית מרת רחל הי"ד. . וטיפלה בו וכו'". הרבנית רחל היתה בתו של רבה של דוברינקה, רבי יצחק קושניץ, והיא סבתו של הרבי. במשך כמה שנים היה הרבי נוסע לשהות אצלה - בניקולייב, שבה נשארו לגור.
הרבנית רחל נרצחה בידי הנאצים ימח שמם בכ"ד תשרי תש"ב, יחד עם יהודים רבים מיהודי ניקולייב, וביום זה היה הרבי אומר קדיש תמיד, שכן זהו היום שבו נרצחה הסבתא, הרבנית רחל.
בסוגריים מוסיף הרבי על בעלה, סבו של הרבי, רבי מאיר שלמה ינובסקי זכרו לברכה: " (הי' דר אצל הרה"ג וכו' וכו' ר' מאיר שלמה ז"ל ינובסקי מה"יושבים" בליובאוויטש אצל אדמו"ר מהר"ש".
ומהם "היושבים"? כינוי לחסידים שבאו לאחר נישואיהם לשבת בליובאוויטש, ולמדו שם נגלה וחסידות, ומקומם היה שם כל היום. רבי מאיר שלמה נשאר שם עד הסתלקות אדמו"ר מהר"ש, וכפי שמציין הרבי כאן.
לאחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש כיהן רבי מאיר שלמה כאב בית דין בניקולייב. בניקולייב שימש ברבנות הרב אברהם דוד לאוואוט, שהיה זקנו של רבי מאיר שלמה, ולאחר פטירתו נותרה צוואה שימנו את נכדו, רבי מאיר שלמה, לאב בית דין ולרבה של ניקולייב. וכמופיע כאן, שהיה "ואח"כ אב"ד בניקוליעב, ממלא- מקום אבי-זקנו הראב"ד הרא"ד לאוואוט".
הרב אברהם דוד לאוואוט (לבוט) היה תלמיד חכם עצום, ואף בעל חוש עצום בנגינה. הניגון "רחמנא" שאנו מנגנים, שלימדו הרבי בשמחת תורה תש"ח, הוא אחד מניגוניו של הרב אברהם דוד לאוואוט.
כאן מביא הרבי מגדולתו של סבא-רבא שלו, הרב אברהם דוד לאוואוט, ואת הספרים שחיבר: "מחבר ספר קב נקי וספר בית אהרן והוספות. ועוד)". נסקור את הספרים שחיבר, ובזה נסיים היום.
"קב נקי": ספר בהלכות גיטין. הרב לאוואוט כיהן כרב בעיר ועסק בתחום זה, וחיבר ספר בהלכות גיטין וקראו "קב נקי". בהקדמה הוא מבאר את טעם השם: "קב נקי" עולה בגימטרייה מאתיים שישים ושתיים, וכמניין הזה עולה שמו - אברהם דוד; ובכך כרך את שמו בשם הספר.
"בית אהרן והוספות": ספר "בית אהרן" יצא לאור בשנת ת"נ, שנים רבות קודם לכן, והוא ספר מעניין מאוד ומן הגדולים שבספרים, המכיל חמישה חלקים בבקיאות עצומה בכל התורה.
וממה בנוי הספר? יש חלק הנקרא "בית אהרן", המודפס גם בחומשים רבים, ולצדו "תולדות אהרן". ומהו "תולדות אהרן"? מראי מקומות לכל הפסוקים בתנ"ך המבוארים בגמרא - זהו חלק אחד מן החיבור. לאחר מכן באים עוד כמה חלקים, ובהם מראי מקומות למדרשים, לזוהר, לירושלמי, לילקוט שמעוני וכו'.
הרב לאוואוט נטל ספר זה והוציאו מחדש בשם "בית אהרן והוספות". תחילה התאים את כל מראי המקומות לספרים שנדפסו מחדש, שכן העמודים השתנו, ועדכן את כולם; ולאחר מכן הוסיף בו חלקים נוספים. למשל, הוסיף ספר הנקרא "מצוות ה'" - רשימה של כל פסוקי התורה שיש בהם מצווה מתרי"ג המצוות, שממנה נדע בכל פסוק לאיזו מצווה הוא שייך; וכן מראי מקומות לספרי חסידות וכו'. את הספר ההדיר והוסיף עליו הרבה מאוד על גבי המקור.
אלו שני הספרים שמציין הרבי כאן - "קב נקי" ו"בית אהרן והוספות" - וכותב "ועוד" בלא לפרט; אך חיבורים נוספים רבים לו:
"שער הכולל" - ספר מפורסם מאוד על סידור אדמו"ר הזקן, המבאר את כל הנקודות שבסידור.
"נתיב החיים" - ספר הלכתי.
סידור "תורה אור" - שהוציאו מחדש, ערוך ומסודר.
פסקי פרי מגדים, הערות לשולחן ערוך - ועוד ספרים רבים שחיבר הרב לאוואוט .
הרב אברהם דוד לאוואוט היה סבא-רבא של הרבי, והרבי מזכירו כאן בסוגריים - שאצל נכדו, רבי מאיר שלמה, שהה הרבי כמה שבועות בסיום חודשי הקיץ, בהיותו ילד, מגיל שבע ועד לבר מצווה בערך, פחות או יותר באותן שנים.