אנו באמצע שלשלת היחס, בשיעור השלושים ושמונה, בחלק השמיני של תולדותיו של הרבי הריי"צ. הגענו לתרש"ד. כתוב בשלשלת היחס כך: "תרש"ד מייסד חברת ניחוח". "ניחוח" הם ראשי תיבות, כמו שמופיע בסוגריים, "ניגוני חסידי חב"ד". לאסוף ולהוציא לאור את ניגוני חב"ד. זה היה בחודש תמוז של תרש"ד, י"א תמוז ליתר דיוק.
הרבי הריי"צ כתב לחסיד שקראו לו רבי שמואל זלמנוב, שהיה מנגן נפלא עם כישרון מוזיקלי מאוד מאוד מיוחד. במכתב הוא כותב לו כך: "אני ממנה אותך לייסד חברת ניגוני חסידי חב"ד, ניחוח". המטרה היא לאסוף את ניגוני חב"ד הישנים, לנקות אותם מהשגיאות, להסתייע בתלמידים הקשישים של ישיבת התמימים של רבי מלובביץ', ואחרי זה לכתוב את הנגינות בתווים על ידי מומחה, ולהקים ועד של מבקרים, ובסופו של דבר להוציא את זה לדפוס בצורה מסודרת.
חברי הוועד עבדו בצורה מאומצת, והגיעו למאה שבעים וחמישה ניגונים, שעמלו מאוד קשה לכתוב את תווי הנגינה וכולי. במשך השנים הרבי גם מאוד עודד, ויצאו תקליטים, אחר כך באמצעים אחרים, שזה נקרא "מקהלת ניחוח", מקהלת ניגוני חסידי חב"ד. כאמור, מי שייסד את זה הוא הרבי הריי"צ בתרש"ד.
הפרט הבא על אותה שנה: התחלת הוצאה לאור "קובץ לובביץ'". מה הפירוש של השורה הזו? כמו שסיפרנו כבר לפני כן, בתרצ"ה יצא בפולין ביטאון, שלקח יותר זמן בין אחד לשני. קראו לו "התמים", וכבר דיברנו על זה. מעין המשך להתמים יצא ביטאון חב"די ביידיש, לעומת התמים שהיה בלשון הקודש. קראו לו "קובץ לובביץ'", והוא יצא בין השנים תש"ד עד תש"ו. יצאו אז בשנים האלה סך הכול אחת עשרה גיליונות. אז זה הפסיק, והתחדש עוד הפעם בתשט"ו, ויצאו לאור עוד ארבעה גיליונות, עד תשי"ז.
מה הייתה המטרה של הקובץ הזה? לתאר את האירועים שמתרחשים בבית חיינו אצל הרבי, להביא את ההוראות האקטואליות של הרבי ולפרסם אותן, לדווח מה קורה במוסדות של הרבי, ולהביא חדשות ממה שקורה בין החסידים. זו הייתה המטרה של הקובץ הזה, שהרבי הריי"צ ייסד בתש"ד.
הדבר הבא שמופיע כאן על אותה שנה: "מייסד חברת 'ביקור חולים'". מה זו חברת 'ביקור חולים'? בתש"ד, בחודש אב, הציע הרבי הריי"צ לפתוח מוסד שייקרא "ביקור חולים". מה המטרה של המוסד? דבר ראשון, לבקר את החולים שבין החסידים, אנשים שנמצאים במצב שהם חולים, צריך לבקר ולעודד אותם. בנפרד, לקחת קבוצה של דוברי השפה המקומית, דוברי אנגלית, שיבקרו את הפצועים מהחיילים ויעודדו אותם, יביאו להם חומר קריאה, ויְשַׂמְחוּ אותם. והרבי ביקש לקבל תוכנית עבודה, תקציב, מה שדרוש, ושיחשבו על שם מתאים למוסד. במשך הזמן הוקמו סניפים בעוד ערים בארצות הברית. בזה סיימנו את תש"ד.
עכשיו נקרא מה כתוב בתש"ה, מה הרבי הריי"צ ייסד. דבר ראשון, על תש"ה כתוב: "מייסד לשכת עזרה לפליטים וסידורם עם מחלקה בפריז". הרבי הריי"צ הקים לשכה אחרי סיום מלחמת העולם. המטרה של הלשכה הייתה לעזור לניצולי המלחמה, אלה ששרדו את השואה והיו באירופה ובכל המקומות, לעזור להם, לשלוח להם כסף ועזרה. בראש הלשכה עמד הרב שמואל זלמנוב. בצרפת, בפריז, היה סניף מרכזי ללשכה הזו, ובמשך שנים המשיכו את הלשכה הזו בפריז, והיא נקראה בחוגי החסידים "הלישקה", והיה לה עוד הרבה שנים תפקיד.
הפרט הבא בתש"ה: מייסד חברת "עדינו". מה זו חברת "עדינו"? אחד מהגיבורים של דוד המלך שמופיע בתנ"ך נקרא עדינו העצני. הגמרא במסכת מועד קטן אומרת, שהשם הזה "עדינו העצני" בא לתאר את הייחודיות של האדם. במה זה התבטא? כתוב בגמרא ככה: כשהיה עוסק בתורה, היה עדינו. מה זה עדינו? היה מעדן עצמו כתולעת, זה לשון הגמרא. רש"י מסביר שהיה כופף את עצמו, ידיו ורגליו לארץ, ויושב ולומד כמו תולעת. אז כשהיה לומד היה עדינו. כשהיה יוצא למלחמה, היה העצני, מקשה את עצמו כעץ, והיה מצליח להפיל מאות אנשים בבת אחת. זו דמותו של האדם.
הרבי הריי"צ הקים, כמו שאומר כאן, חברה שתיקרא חברת "עדינו". מה זו חברת "עדינו"? יש מכתב שהרבי הריי"צ כותב בתש"ה בט"ו טבת. הוא פונה לאברכים המצוינים העוסקים בתורה, אלה שעמלים בתורה, ואומר להם: "אני רוצה להקים חברת עדינו". מה מטרת חברת עדינו? שמזמן לזמן תהיה התכנסות של התלמידי חכמים, כל האברכים ותלמידי הישיבות, ידברו ביניהם דברי תורה, יתוועדו ביניהם בסעודות מצווה, וידפיסו בחוברות את חידושי התורה מטעם הנהלת עדינו. מי שנבחר להיות היושב ראש של הנהלת עדינו נקרא הרב מרדכי מנטליק, שהיה אחר כך ראש הישיבה. מעניין, חברת עדינו, ככה קראו לזה.
דבר נוסף, של"א. מה זה של"א? מה ראשי התיבות? זה מופיע בסוגריים: שיעורי לימוד הדת בבתי ספר העממיים. מה זה הארגון הזה? היה ארגון שקראו לו של"א, ובמשך השנים היו לו שינויים בשמות ובתוכן העבודה. אבל בכללות, מה הייתה המטרה? בארצות הברית, בחוקה האמריקאית עד ת"ש היה חוק שאסור ללמד דת בבתי הספר הממלכתיים. בשנת ת"ש, חוקק חוק חדש ששינה את המצב. לא שהכניס לימודי דת בתוך בתי הספר, אלא נתן חופש, אפשרות לשעה שבועית כל יום רביעי, שכל הילדים שההורים שלהם רוצים שילמדו דת, יוכלו להוציא אותם מבית הספר, ויהיו להם שיעורי דת. הייתה תקופה שהנוצרים ניצלו את זה מאוד.
ופה הרבי הריי"צ ייסד את חברת של"א, חברת שיעורי לימודי הדת, שייקחו תלמידי ישיבות ויארגנו אותם שיהיו בבתי הספר העממיים, הממלכתיים, וילמדו דת את הילדים היהודיים. הרב יעקב יהודה אכט, שעמד בראש הארגון במשך הרבה שנים, עשה הרבה פעולות בשביל להחדיר יהדות אצל ילדים שהם לא מבתים דתיים, אבל הם יהודים, וההורים שלהם רוצים שתהיה להם טעימה קצת של יהדות. זה היה שיעורי לימודי הדת.
הדבר האחרון פה, בשנה הזו, בתש"ה, "מסדר עבודה להטבת מצבם הרוחני של האיכרים היהודים ובעלי היישוב באמריקה". היו באמריקה הרבה יהודים פשוטים, שקוראים להם איכרים, שעסקו בעבודת קרקע או עבודה פשוטה, אבל המצב הרוחני שלהם היה מאוד קשה. אנשים לא ידעו כלום מיהדות. אז הרבי הריי"צ ייסד תוכנית עבודה איך אפשר להגיע לכל אותם יהודים שנמצאים בעיירות הרחוקות, יהודים מאוד מאוד פשוטים, להחדיר בהם את היסודות של היהדות, ולקשר אותם לתורה ומצוות במידה ששייך ליהודים האלה. זה היה התיאור פה על השנים שקראנו היום, תרש"ד ותרש"ה, ביסודו של הרבי הריי"צ.