TheWholeTorah.aiBeta

תולדות הרבי הריי"צ - תש"ד ותש"ה

לימוד בחברותאלרכישת הספר
האזנה לשיעור0:00 / 0:00

אנו באמצע שלשלת היחס, בשיעור השלושים ושמונה, בחלק השמיני של תולדות הרבי הריי"צ. הגענו לשנת תש"ד.

בשלשלת היחס כתוב: "תש"ד מייסד חברת ניחוח" - ראשי תיבות, כמופיע בסוגריים: "ניגוני חסידי חב"ד - לאוסף והוצאה לאור נגוני חב"ד". הדבר היה בחודש תמוז תש"ד, בי"א תמוז ליתר דיוק.

הרבי הריי"צ כתב לחסיד רבי שמואל זלמנוב, שהיה מנגן נפלא בעל כישרון מוזיקלי מיוחד במינו, ומינה אותו לייסד את חברת "ניגוני חסידי חב"ד - ניחוח". ואלו מטרותיה:

  • לאסוף את ניגוני חב"ד הישנים.

  • לנקותם מן השגיאות, בהסתייעות בתלמידים הקשישים של ישיבת התמימים דליובאוויטש.

  • לכתוב את הנגינות בתווים על ידי מומחה.

  • להקים ועד של מבקרים.

  • להוציא את הדברים לדפוס בצורה מסודרת.

חברי הוועד עבדו בצורה מאומצת, והגיעו למאה שבעים וחמישה ניגונים, שעמלו רבות בכתיבת תווי הנגינה שלהם. במשך השנים עודד הרבי מאוד את העניין, ויצאו לאור תקליטים, ולאחר מכן באמצעים אחרים, תחת השם "מקהלת ניחוח" - מקהלת ניגוני חסידי חב"ד. וכאמור, מייסדה היה הרבי הריי"צ בתש"ד.

הפרט הבא באותה שנה: "התחלת הוצאה לאור "קובץ ליובאוויטש". כפי שסופר כבר קודם לכן, בתרצ"ה יצא לאור בפולין ביטאון בשם "התמים", שהופיע בהפרשי זמן ניכרים בין גיליון לגיליון. מעין המשך לו יצא ביטאון חב"די באידיש - לעומת "התמים" שהיה בלשון הקודש - ושמו "קובץ ליובאוויטש". הוא יצא בין השנים תש"ד עד תש"ו, ובשנים אלו יצאו לאור אחד עשר גיליונות. לאחר מכן פסקה הופעתו, והתחדשה בתשט"ו, ויצאו לאור עוד ארבעה גיליונות, עד תשי"ז.

ומה הייתה מטרתו של הקובץ?

  • לתאר את האירועים המתרחשים בבית חיינו אצל הרבי.

  • להביא ולפרסם את הוראותיו האקטואליות של הרבי.

  • לדווח על הנעשה במוסדותיו של הרבי.

  • להביא חדשות מן הנעשה בין החסידים.

הדבר הבא המופיע באותה שנה: "מייסד חברת 'ביקור חולים'". בחודש אב תש"ד הציע הרבי הריי"צ לפתוח מוסד שייקרא "ביקור חולים", ואלו מטרותיו: ראשית, לבקר את החולים שבין החסידים ולעודדם; ובנוסף, לקחת קבוצה של דוברי השפה המקומית, דוברי אנגלית, שיבקרו את החיילים הפצועים, יעודדו אותם, יביאו להם חומר קריאה וישמחו אותם. הרבי ביקש לקבל תוכנית עבודה, תקציב וכל הדרוש, וכן שיחשבו על שם מתאים למוסד. במשך הזמן הוקמו סניפים בערים נוספות בארצות הברית. בזה סיימנו את שנת תש"ד.

על שנת "תש"ה" כתוב תחילה: "מייסד לשכת עזרה לפליטים וסידורם, עם מחלקה בפאריז". לאחר סיום מלחמת העולם הקים הרבי הריי"צ לשכה שמטרתה לעזור לניצולי המלחמה, אלו ששרדו את השואה ונמצאו באירופה ובכל המקומות - לסייע להם ולשלוח להם כסף ועזרה. בראש הלשכה עמד הרב שמואל זלמנוב. בפריז שבצרפת היה סניף מרכזי ללשכה זו, ובמשך שנים המשיכה פעילותה שם; בחוגי החסידים היא נקראה "הלישכה", ותפקיד היה לה עוד שנים רבות.

הפרט הבא בתש"ה: "מייסד חברת "עדינו"". אחד מגיבורי דוד המלך המופיעים בתנ"ך נקרא "עדינו העצני", והגמרא במסכת מועד קטן אומרת ששם זה בא לתאר את ייחודיותו של האדם. במה הדבר התבטא? כשהיה עוסק בתורה - היה "עדינו", "מעדן עצמו כתולעת", ורש"י מסביר שהיה כופף את עצמו, ידיו ורגליו לארץ, ויושב ולומד כתולעת; וכשהיה יוצא למלחמה - היה "העצני", מקשה את עצמו כעץ, והיה מפיל מאות אנשים בבת אחת. זו דמותו של אותו אדם.

במכתב מט"ו טבת תש"ה פונה הרבי הריי"צ לאברכים המצוינים העוסקים בתורה, העמלים בה, ומודיע על רצונו להקים את חברת "עדינו". ומהי מטרתה? שמזמן לזמן תתקיים התכנסות של תלמידי חכמים, האברכים ותלמידי הישיבות, שידברו ביניהם דברי תורה, יתוועדו יחד בסעודות מצווה, וידפיסו בחוברות את חידושי התורה מטעם הנהלת "עדינו". ליושב ראש הנהלת "עדינו" נבחר הרב מרדכי מענטליק, שהיה לאחר מכן ראש הישיבה.

דבר נוסף: "של"ה" וכמופיע בסוגריים - "(שיעורי לימוד הדת בבתי הספר העממיים)". במשך השנים חלו בארגון זה שינויים בשמות ובתוכן העבודה, אך בכללות זו הייתה מטרתו: בארצות הברית, על פי החוקה האמריקאית, נאסר עד שנת ת"ש ללמד דת בבתי הספר הממלכתיים. בשנת ת"ש נחקק חוק חדש ששינה את המצב - לא שהוכנסו לימודי דת לתוך בתי הספר, אלא ניתנה אפשרות לשעה שבועית בכל יום רביעי, שכל הילדים שהוריהם רוצים שילמדו דת, יוכלו לצאת מבית הספר וללמוד בשיעורי דת. הייתה תקופה שהנוצרים ניצלו זאת מאוד.

כאן ייסד הרבי הריי"צ את חברת של"ה - שיעורי לימודי הדת - שתיקח תלמידי ישיבות ותארגן אותם ללמד דת את הילדים היהודים בבתי הספר העממיים הממלכתיים. הרב יעקב יהודה אכט, שעמד בראש הארגון שנים רבות, עשה פעולות רבות להחדרת יהדות בקרב ילדים שאינם מבתים דתיים, אך הם יהודים, והוריהם רוצים שתהיה להם טעימה מן היהדות.

הדבר האחרון בשנת תש"ה: "מסדר עבודה להטבת מצבם הרוחני של האכרים היהודים ובעלי היישוב באמריקה". באמריקה היו יהודים פשוטים רבים, הנקראים "איכרים", שעסקו בעבודת האדמה או בעבודה פשוטה, אך מצבם הרוחני היה קשה מאוד, ואנשים לא ידעו דבר מיהדות. הרבי הריי"צ ייסד תוכנית עבודה כיצד להגיע לכל אותם יהודים שבעיירות הרחוקות, יהודים פשוטים מאוד, להחדיר בהם את יסודות היהדות, ולקשרם לתורה ומצוות במידה השייכת להם.

זהו התיאור על השנים שקראנו היום - תרש"ד ותרש"ה - ועל המוסדות שייסד בהן הרבי הריי"צ.