אנו בשיעור השלושים ושבעה בשלשלת היחס, לתולדות חייו של הרבי הרי"צ, בחלק השביעי. הגענו לשנת תש"ב. כתוב ככה: "מייסד ישיבת תומכי תמימים עם מכינות בעיר מונטריאול, קנדה". המשפט הקצר הזה כולל בתוכו היסטוריה שלמה.
הרב הרי"צ, כמו שכבר סיפרנו קודם, החליט שהוא לא נח ולא שקט עד שיציל את כל התלמידים של תומכי תמימים שנשארו באירופה. זה היה בזמן המלחמה, בסכנת חיים. היו מאמצים עצומים לעזור להם שיצליחו לברוח מפולין לווינה. ואחרי שהגיעו לווינה, התחילו מאמצים רבים להשיג להם ויזות, להגיע לארצות הברית, לצאת מהתופת. וגם זה היה סיפור שלם, עד שהצליחו להשיג את הויזות האלה.
ובחורף של תש"א, שלושים ושש תלמידים הצליחו לצאת ליפן. ביפן הם חיכו לוויזות. הויזות היו בקונסוליה ברוסיה, והיה צריך להעביר אותן ליפן. זה היה סיפור שלם, והם היו תקועים ביפן הרבה זמן, חיכו לזה. אחרי שכבר הויזות הגיעו אליהם, ארצות הברית ביטלה את הויזות האלה. אז בעצם הם נתקעו, לא יכלו לנסוע לארצות הברית. יפן גם לא רצתה אותם, אז גירשה אותם לשנגחאי, לסין.
כשאותה קבוצת תלמידים הייתה תקועה בסין, הרבי הרי"צ, בהיותו בארצות הברית, בכל מיני קשרים וכספים, הצליח להשיג — היה איזה מבצע של שמונים ויזות שממשלת קנדה הסכימה לקבל תלמידים מישיבות שונות. מתוך המבצע של השמונים, הרב הרי"צ הצליח להשיג תשע ויזות לקנדה לאותם בחורים בודדים שהצליחו לצאת, והשאר נשארו בשנגחאי תקועים הרבה זמן.
הם הגיעו למונטריאול בב' חשוון תש"ב, ובאותו יום שהגיעו נפתחה ישיבת תומכי תמימים במונטריאול. ואז שלח לשם הרבי הרי"צ את המשפיע לברכם, הרב שמואל לויטין, שיעזור להם ביסוד הישיבה בתחילת התקופה שלה. שמואל לויטין היה כחודש במונטריאול, עזר להם לסדר את העניינים. במשך הזמן הישיבה כמובן גדלה והתפתחה, ונוספה ישיבה קטנה. וזה מה שכתוב כאן: "מייסד ישיבת תומכי תמימים עם מכינות", מכינה לישיבה. ולמה זה דווקא הגיע למונטריאול? כי זה היה המקום היחיד שהצליחו להעביר אליו את הניצולים.
דבר נוסף שכתוב על השנה תש"ב: "מייסד מרכז לענייני חינוך". מה זה מרכז לענייני חינוך? היה מרכז שהקים הרבי הריי"ץ, שנקרא "מרכז ישיבות תומכי תמימים". הוא כלל את הרשת של ישיבות אחי תמימים, ורשת של חדרי תורה. בראש המרכז הזה עמד החתן המבוגר של הרבי הקודם, רבי שמריהו גורריה, בקיצור הרש"ג.
כאן מסופר שבנוסף למרכז הזה, ייסד הרב הריי"ץ מרכז שנקרא "מרכז לענייני חינוך". בראש המרכז הזה עמד הרבי שלנו, החתן היותר צעיר של הרבי. מה הייתה מטרת המוסד הזה? הוא התעסק בכל ענייני החינוך של בני ובנות ישראל, חוץ מישיבות וחדרים. יש הרבה עבודה להתעסק בחינוך של עם ישראל. יש רשימה שמודפסת בסוף היום-יום, ובעוד מקומות, על כל התוכנית והמטרות של המרכז הזה. יש שם חמישה עשר סעיפים שונים שהמרכז לענייני חינוך מתעסק בהם, בתחומים שונים שקשורים לחיזוק היהדות בעם ישראל. זה המרכז שייסד פה הרבי הריי"ץ.
דבר נוסף, כתוב: "מייסד ישיבת אחי תמימים בעיר נוארק, ווסטר ופיטסבורג". הישיבות האלה היו בערי השדה של ארצות הברית. הוא ייסד בכל מקום ישיבות שנקראו אחי תמימים. סדר ההקמה שלהן — הראשונה הוקמה בפיטסבורג, בחורף של תש"ב, ממש מתחילת תש"ב, בחודש כסלו. הרבי היה שולח לשם תלמיד, רב מרדכי אולטיין, לפיטסבורג כדי לעורר את החסידים ואת הצעירים, לעשות שם התעוררות, והוא הצליח להקים שם ישיבה. זה לא היה כל כך קל, עיר ששומרי המצוות בה היו ממש מעטים. מעולם לא ראו אנשים איך נראית ישיבה. כל ארצות הברית לא ידעה בכלל איך נראית ישיבה. זו הייתה הישיבה הראשונה שהוקמה, בפיטסבורג.
אחר כך, השנייה לפי הסדר, הייתה בנוארק. לנוארק שלח הרבי את החסיד, התלמיד, רב שלום בר גורדון, שעמד בראש הישיבה בנוארק. והשלישית הייתה בווסטר, וזה כבר היה בקיץ, בטבת תש"ב. מי שניהל את הישיבה בתקופה הראשונה היה החסיד רבי אברהם הכט. בהמשך הרבי שלח לשם את אחיו, שנשאר שם שליח קבוע, הרב משה יצחק הכט. אלה הפעולות באותה שנה.
עוד דבר על אותה שנה כתוב: "מייסד הוצאת ספרים קרני הוד תורה, קה"ת לובביץ'". מיד נסביר מה זה. אבל כדי שתהיה שלמות ההבנה, נראה גם את תש"ג. מה כתוב על תש"ג? "מייסד ספריית אוצר החסידים לובביץ'". מה ההבדל בין שני המוסדות הללו, שמוזכרים כאן ברצף — קה"ת לובביץ' וספריית אוצר החסידים לובביץ'?
כמעט על כל ספר חב"די אנו רואים את שני המוסדות הללו משולבים יחד. בכותרת כתוב ספריית אוצר החסידים לובביץ', או שכתוב שהספר יצא לאור על ידי אוצר החסידים, ובאמצע יש את החותמת של קה"ת. זה מופיע כמעט בכל ספר חב"די. יש לנו את הכותרת למעלה, ויש לנו למטה — מה ההבדל בין אוצר החסידים לבין ספריית אוצר החסידים?
ההבדל ביניהם, כפי שראיתי אצל מי שעושה את האבחנה הזו: הוצאת ספרים קה"ת "קרני הוד תורה", שדרך אגב קוראים לזה קה"ת, כמו שהזכרנו כבר, זו השנה שבה נולד האדמו"ר הזקן. המשמעות של הוצאת הספרים קה"ת היא להוציא ספרים גם בנגלה, גם בחסידות, כל מיני ספרים, לא משנה מי המחבר, כל יהודי שמחבר ספר. זה מרכז שנקרא הוצאת ספרים, מקום שמוציא ספרים. אילו ספרים הוא מוציא? ספרי תורה, ספרים של יהדות, לא משנה, נגלה, חסידות, של כל העולם. זה הארגון הראשון שהקים הרבי הריי"ץ, שנקרא "הוצאת ספרים קרני הוד תורה".
המרכז השני שהוקם לאחר מכן הוא משהו אחר. "ספריית אוצר החסידים" — אלו ספרים שהתחברו על ידי רבותינו נשיאנו או על ידי החסידים, וזה לא רק הוצאה של ספרים מוכנים, אלא גם ספרייה שהעניין שלה הוא לערוך ספרים ולחבר ספרים. יש מערכת אוצר החסידים, מערכת שעובדת על הוצאת ספרים, ויש ספרייה שעניינה הוצאת ספרים. אלו שני ארגונים שונים. בפועל הם מאוד משולבים יחד בתפקידים שלהם, אבל אלו שני תפקידים שונים.
אז יוצא, לסיכום, ששלושת המוסדות שהרבי הקודם הקים והעמיד בראשם את הרבי, ולמדנו על שלושתם כבר: "מחנה ישראל", "מרכז לענייני חינוך" ו"קה"ת". ובמשך השנים מתש"ג עד תש"ה, באותם תנאים של אותן שנים, עשרות ספרים וחוברות שונים הודפסו ויצאו לאור על ידי הוצאת ספרים "קה"ת" ועל ידי "ספריית אוצר החסידים".