TheWholeTorah.aiBeta
היום־יום

תולדות הרבי הריי"צ - בואו לארה"ב וייסוד המוסדות

לרכישת הספר
האזנה לשיעור0:00 / 0:00

שיעור השלושים ושישה בשלשלת היחס, באמצע סיפור תולדות חייו של הרבי הריי"צ בחלק השישי. נקרא את המאורעות המצוינים החל משנת תש". כתוב ככה: תש" בתשיעי לאדר שני בא לעיר ניו יורק ומתיישב בחלק העיר ברוקלין. נרחיב מעט. מדובר כאן בזמן שפרצה מלחמת העולם השנייה, בחודש אלול תרצ"ט. אז הרבי היה בהטבורסק, נסע מהטבורסק לוורשה, והמטרה הייתה להגיע לריגה. בפועל, כשהרבי הגיע לוורשה, כבר לא יכלו לנסוע לריגה בקלות, והרבי נשאר בוורשה עד טבת, דהיינו תשרי, חשוון, כסלו. נשאר כמה חודשים בוורשה, והיו שם הפצצות, ויש שם תיאורים. זה היה ממש קשה.

בתוך כדי המלחמה, ברוך השם בחודש טבת הצליח הרבי לצאת מוורשה והגיע לריגה. בריגה התעכב עוד חודשיים וחצי עד כ"ד אדר ראשון של אותה שנה, תש", ומשם, בסוף אדר ראשון, טס הרבי לשטוקהולם, משם למקום שנקרא גלאדברוג, ומשם יצאה אונייה לארצות הברית. באונייה הוא נסע בערך שבוע וחצי. האונייה הגיעה בח' אדר לארצות הברית, אבל אחר הצהריים. לפי החוק שהיה להם אז, כשהאונייה מגיעה אחרי ארבע אחרי הצהריים, אי אפשר לצאת מהסיפון, צריך לחכות למחר בבוקר, הכול סגור. אז האונייה הגיעה בפועל בח' אדר, אבל לא יכלו לצאת מהסיפון, לכן כתוב שבפועל הוא הגיע לניו יורק בט' אדר, למחרת.

בהתחלה הרבי היה במלון "גרייט סטון" במנהטן. נדלג על כל התקופות. כאן כתוב שהוא קבע ומתיישב בחלק העיר ברוקלין, שזה ב"סוון סבנטי". אבל עד שזה הגיע לשלב הזה, הרבי נכנס ל"סוון סבנטי" בי"ט אלול בשנת תש". אז קנו את הבניין, ואז נכנס הרבי, וכעבור כמה ימים היה חנוכת הבית, אבל כל התקופה הזו היה בכמה מקומות בינתיים. פה לא מפרטים את כל הנקודות, מדברים בקיצור שבתש" הוא הגיע לניו יורק והתיישב בברוקלין.

נמשיך הלאה. על אותה שנה עדיין כתוב, עוסק בהצלת תלמידיו ומצליח. הרבי הריי"צ, גם אחרי שיצא משם, לא הפסיק להתעסק ולעשות הכול להציל את תלמידיו, תלמידי תומכי תמימים שנשארו בפולין, והרבה חסידים שנשארו שם בתוך המלחמה. הרבי עשה מאמצים אדירים להוציא אותם מפולין לליטא, אחר כך להשיג רישיונות, להוציא אותם לארצות הברית ולקנדה. הדברים היו כרוכים בהרבה הוצאות כספיות, כי הדרכים היו מאוד משובשות, והייתה התעסקות ממש חובקת עולם. וזה נמשך מתש" לתש"א. מפורט באגרות קודש של הרבי הקודם, נדמה לי בחלק A, אפשר לראות הרבה מכתבים סביב זה, וכאן כתוב בשתי מילים: "עוסק ומצליח". הרבי הצליח להציל מהמלחמה עשרות רבות של תלמידים ומשפחות שהגיעו ברוך השם בשלמותם לארצות הברית ולקנדה.

הדבר הבא שכתוב כאן באותה שנה: "מייסד ישיבה מרכזית תומכי תמימים". הרבי הריי"צ ייסד ישיבה בארצות הברית. מתי ייסד את הישיבה? אמרנו כבר קודם שהרבי הגיע לארצות הברית בט' אדר שני. למחרת, או אפילו באותו יום, הייתה קבלת פנים לרבי במלון במנהטן. ואז הכריז הרבי ואמר שמחר תיפתח הישיבה תומכי תמימים בבית הכנסת עונג שבת באמריקה. הרבי הריי"צ אמר שהוא רוצה לשתף את החסידים בהחלטות שהתקבלו בוועדה הקבועה, ולמחרת נפתח את הישיבה. ככה הרבי פעל, למרות שהיו כאלה שניסו לומר לרבי שאמריקה זה לא כמו שאתה חושב, לא כמו רוסיה, לא כמו פולין, זה אחרת. הרבי הלך בקו שאמריקה לא שונה בשום דבר, וגם באמריקה מצליח לייסד ישיבות תומכי תמימים, ובהמשך נוסדו עוד מחלקות של תומכי תמימים בכמה וכמה ערים באמריקה, כפי שמפורט באגרות ובספר "תולדות חב"ד בארצות הברית", יש פירוט מאוד מעניין של כל זה.

עכשיו נראה גם כמה דברים על השנה שאחריה, תש"א. מה הוא כותב על תש"א? יש כמה שלבים. דבר ראשון, התחלת הוצאה לאור "הקריאה והקדושה". "הקריאה והקדושה" הוא ביטאון ביידיש, שהופיע בין השנים תש"א לתש"ה. היו שם עשרות עלונים שיצאו לאור במשך השנים האלה. זו הייתה במה, שמטרתה הייתה שיהיה מקום שישמעו בו את הקול הברור והצלול של הרבי. בעקבות המלחמה אנשים היו בלחץ, והיה הרבה בלבול בעולם, אז הרבי רצה שיהיה מקום אחד שיושמע הקול שלו בצורה מאוד ברורה. זו הייתה במה שהביאה המון רוגע לעם ישראל, וגם הביעה את המסקנה שהפתרון היחיד הוא גאולה, משיח בן דוד. הרבי יצא אז בקריאה גדולה לאלתר לתשובה, לאלתר לגאולה, והיו כמה "הקול קורא" בעניין הזה.

הכול הודפס בעיתון הזה. היו לו כמה מדורים, ולמרות שבאופן רשמי לא כתוב היה שהרבי היה העורך שלו, הכול עבר דרך הרבי הריי"צ ועבר את ידו. בעיתון הראשון ממש כתבו בצורה חדה שזה עובר את הגהתו. בעיתון השני כבר כתבו את זה בצורה יותר פרווה, אבל הכול עבר דרך הרבי הריי"צ. יש שם הרבה מדורים מעניינים, רובם ביידיש. אחד הקטעים השמימיים שהופיע מפעם לפעם באותם גיליונות הוא קטע שעד היום לא מבינים בו כמעט שום דבר, תחת כותרת שקראו לה "אותיות פורחות". היו אלו קטעים במילים שנראות חסרות משמעות. פשוט לא הבינו מה כתוב שם, אבל שם היו טמונות נבואות שמימיות של הרבי הקודם, ועד היום רובן ככולן לא פוענחו.

יש רק דוגמה אחת, כמדומני, לא זוכר באיזה גיליון, שאחרי שאמריקה ועוד מדינות פלשו לאירופה בזמן המלחמה, היה כתוב באחד הגיליונות של הקריאה והקדושה "אנחנו ידענו את זה", ואז הביאו קטע שהודפס שנתיים-שלוש קודם, וגילו בפענוח שמצוין שם מה יקרה ובאיזה חודש, הכול. אבל זה היה כתוב בצורה נסתרת, וככה יש שם עשרות נבואות שעד היום לא פוענחו, כתובים בצורה מעניינת. אפשר לראות את זה, הכול קיים, רק אל תנסו לפענח כי זה לא באופן הרגיל.

נמשיך הלאה. הקטע הבא, באותה שנה תש"א, מייסד חברת מחנה ישראל. מחנה ישראל הוא ארגון שהוקם בתחילת תש"א. בראש הארגון, כמובן, עמד הרבי הריי"צ. כשהרבי שלנו הגיע לארצות הברית, בקיץ של תש"א, בסיוון, מונה הרבי ליושב ראש ועד הפועל של הארגון. מה הייתה מטרת הארגון? לחזק קיום תורה ומצוות בין עם ישראל, לעורר יהודים לחזור בתשובה ולפרסם את הקריאה של הגאולה, לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה.

היו מחלקות שונות שהוקמו מיד, ומחלקות שהוקמו במשך הזמן, כמו למשל מחלקה שכל מטרתה הייתה להפיץ את העניין של שמירת שבת, שהיה מאוד קשה אצל אנשים שבאו לעבוד ונאלצו לחלל שבת, לעורר את העניין של שמירת שבת. היה ארגון שנקרא משניות בעל פה לטהרת האוויר, לעשות הגרלה על פרקי המשניות, שלכל אחד יהיו כמה משניות שהוא לומד בעל פה, וביחד כולם מסיימים את כל שישה סדרי משנה. היה שם ארגון שנקרא חברת תהילים, חלוקת הש"ס, ביקור חולים - לבקר את הפצועים של המלחמה. כל מיני מחלקות שהוקמו, חלקן במשך הזמן.

מאוד מעניין שבתחילה הארגון הזה היה סודי. מה הכוונה סודי? החברים בארגון היו נסתרים, אפילו החברים ובני המשפחה לא ידעו שאתה חבר בארגון. זה היה ארגון סמוי. יש דוגמה מעניינת שבחודש סיוון של תש"א כתב הרבי הקודם מכתב, ושם הוא מזכיר את ארגון מחנה ישראל. אחד החסידים המפורסמים, רבי אברהם אקסלרוד, שולח מכתב לחסיד אחר מפורסם, רבי ישראל ג'ייקובסון, ושואל אותו מה זה הארגון הזה "מחנה ישראל"? מדובר שכבר כמה חודשים הארגון קיים, והוא לא ידע על מה מדובר. שואל אותו מה זה הארגון הזה? איך אפשר? במה זה תלוי? זה על פי רצון הרבי? פשוט הכול היה בצורה מאוד סמויה. אחר כך, כמובן, זה הפך לארגון גלוי, ארגון שקיים עד היום הזה. גם העניין הזה ודברים סביבו מפורטים הרבה בספר שנקרא "תולדות חב"ד בארצות הברית", אפשר לראות שם בהרחבה את כל העניינים.