שיעור השלושים ושישה בשלשלת היחס, בהמשך סיפור תולדות חייו של הרבי הריי"צ שבחלק השישי. נקרא את המאורעות המצוינים החל משנת ת"ש.
נאמר שם: "ת"ש - בתשיעי לאדר שני - בא לעיר נויארק ומתיישב בחלק העיר ברוקלין" נרחיב מעט. מדובר בזמן שפרצה מלחמת העולם השנייה, בחודש אלול תרצ"ט. הרבי הריי"צ שהה אז באטוואצק, ונסע משם לוורשה במטרה להגיע לריגה; אלא שכשהגיע לוורשה כבר לא ניתן היה לנסוע לריגה בנקל, ונשאר בוורשה עד טבת - תשרי, חשוון וכסלו - מספר חודשים שבהם היו הפצצות, וכפי המתואר שם היתה זו תקופה קשה ביותר.
בעיצומה של המלחמה, בחודש טבת, הצליח הרבי לצאת מוורשה והגיע לריגה. בריגה התעכב עוד כחודשיים וחצי, עד כ"ד אדר ראשון של אותה שנה, ת"ש, ובסוף אדר ראשון טס לשטוקהולם, ומשם למקום הנקרא גלאדברוג, שממנו יצאה אונייה לארצות הברית. ההפלגה נמשכה כשבוע וחצי, והאונייה הגיעה בח' אדר, אך אחר הצהריים; ולפי החוק שהיה נהוג אז, כשאונייה מגיעה לאחר השעה ארבע אין אפשרות לרדת מן הסיפון, אלא יש להמתין למחרת בבוקר. לפיכך, אף שהאונייה הגיעה בפועל בח' אדר, נכתב שהרבי הגיע לניו יורק בט' אדר, למחרת.
בתחילה שהה הרבי במלון "גרייט סטון" במנהטן. הכתוב כאן, שהתיישב בחלק העיר ברוקלין, מכוון ל"סוון סבנטי", אלא שעד שהגיעו הדברים לשלב זה עברה תקופה: הרבי נכנס ל"סבן סבנטי" בי"ט אלול ת"ש, לאחר שנקנה הבניין, וכעבור כמה ימים נערכה חנוכת הבית; ובכל התקופה שביניהם שהה במקומות אחדים. כאן אין מפרטים את כל הפרטים, אלא נאמר בקצרה שבשנת ת"ש הגיע לניו יורק והתיישב בברוקלין.
על אותה שנה נאמר עוד: "עוסק בהצלת תלמידיו ומצליח". גם לאחר שיצא משם לא חדל הרבי הריי"צ מלעשות כל שביכולתו להציל את תלמידיו, תלמידי תומכי תמימים שנשארו בפולין, ואת החסידים הרבים שנותרו שם בתוך המלחמה. הרבי עשה מאמצים אדירים להוציאם מפולין לליטא, ולאחר מכן להשיג רישיונות ולהעבירם לארצות הברית ולקנדה. הדברים היו כרוכים בהוצאות כספיות מרובות, שכן הדרכים היו משובשות מאוד, וזו היתה התעסקות חובקת עולם, שנמשכה משנת ת"ש לשנת תש"א. הדברים מפורטים באגרות-קודש של הרבי הקודם, נדמה לי בחלק א', שבו מכתבים רבים בעניין זה. וכאן נאמר בשתי מילים: "עוסק ומצליח" - הרבי הצליח להציל מן המלחמה עשרות רבות של תלמידים ומשפחות, שהגיעו בשלמותם לארצות הברית ולקנדה.
הדבר הבא הנאמר באותה שנה: "מייסד ישיבה מרכזית תומכי תמימים". ומתי ייסד את הישיבה? כאמור, הרבי הגיע לארצות הברית בט' אדר שני, ולמחרת - ואף באותו יום עצמו - נערכה לו קבלת פנים במלון שבמנהטן. שם הכריז הרבי שברצונו לשתף את החסידים בהחלטות שהתקבלו בוועדה הקבועה, וכי למחרת תיפתח ישיבת תומכי תמימים בבית הכנסת "עונג שבת" באמריקה. כך פעל הרבי, אף שהיו שניסו לומר לו שאמריקה אינה כפי שהוא סבור, אינה כרוסיה ואינה כפולין. הרבי הלך בקו שאמריקה אינה שונה בשום דבר, והצליח לייסד גם בה את ישיבות תומכי תמימים; ובהמשך נוסדו מחלקות נוספות של תומכי תמימים בכמה וכמה ערים באמריקה, כמפורט באגרות ובספר "תולדות חב"ד בארצות הברית", שבו פירוט מעניין ביותר בכל זה.
נעבור לשנה שלאחריה, "תש"א" ובה כמה שלבים. ראשית - "התחלת ההוצאה לאור "הקריאה והקדושה"" ביטאון באידיש שהופיע בין השנים תש"א לתש"ה, ובמהלכן יצאו לאור עשרות גיליונות. מטרתה של במה זו היתה שיהיה מקום שבו יישמע קולו הברור והצלול של הרבי. בעקבות המלחמה היו אנשים שרויים בלחץ ובעולם שרר בלבול רב, ולכן רצה הרבי שיהיה מקום אחד שבו יישמע קולו בצורה ברורה מאוד. במה זו הביאה רוגע רב לעם ישראל, והביעה את המסקנה שהפתרון היחיד הוא הגאולה, משיח בן דוד. באותה תקופה יצא הרבי בקריאה גדולה - "לאלתר לתשובה, לאלתר לגאולה", והיו כמה קול-קורא בעניין זה.
הכול הודפס בעיתון זה, שהיו בו כמה מדורים; ואף שבאופן רשמי לא נכתב שהרבי הריי"צ הוא העורך, הכול עבר דרכו ותחת ידו. בגיליון הראשון אף נכתב בפירוש שהדברים עוברים את הגהתו, ובגיליון השני כבר נכתב הדבר בלשון מעורפלת יותר - אך הכול עבר דרך הרבי הריי"צ. יש שם מדורים מעניינים רבים, רובם באידיש.
אחד הקטעים השמימיים שהופיעו מפעם לפעם באותם גיליונות, ושעד היום כמעט שאין מבינים בו דבר, הופיע תחת הכותרת "אותיות פורחות". היו אלה קטעים של מילים הנראות חסרות משמעות, ולא הבינו את הכתוב בהם; אך טמונות היו בהם נבואות שמימיות של הרבי הקודם, ורובן ככולן לא פוענחו עד היום.
ישנה דוגמה אחת - איני זוכר באיזה גיליון - שלאחר שאמריקה ומדינות נוספות פלשו לאירופה בזמן המלחמה, נכתב באחד מגיליונות "הקריאה והקדושה": "אנחנו ידענו את זה", והובא קטע שהודפס שנתיים-שלוש קודם לכן, ובפענוחו התגלה שמצוין בו מה יקרה ובאיזה חודש, על כל פרטיו - אלא שהדברים נכתבו בצורה נסתרת. וכך יש שם עשרות נבואות שלא פוענחו עד היום, הכתובות בצורה מעניינת. הדברים קיימים וניתן לעיין בהם, אך אין לנסות לפענחם, שכן אין זה דברים רגילים שבערכנו.
הקטע הבא באותה שנה, תש"א: "מייסד חברת מחנה ישראל". "מחנה ישראל" הוא ארגון שהוקם בתחילת תש"א, ובראשו עמד כמובן הרבי הריי"צ. כשהגיע הרבי לארצות הברית, בקיץ תש"א, בחודש סיוון, מונה ליושב ראש הוועד הפועל של הארגון. מטרת הארגון היתה לחזק את קיום התורה והמצוות בקרב עם ישראל, לעורר יהודים לחזור בתשובה, ולפרסם את קריאת הגאולה - "לאלתר לתשובה, לאלתר לגאולה".
מחלקות שונות הוקמו בו, מקצתן מיד ומקצתן במשך הזמן, ובהן:
מחלקה להפצת שמירת שבת - שכל מטרתה היתה לעורר את העניין של שמירת שבת, שהיה קשה מאוד אצל אנשים שבאו לעבוד ונאלצו לחלל שבת.
"משניות בעל פה לטהרת האוויר" - הגרלה על פרקי המשניות, שלכל אחד יהיו כמה משניות שהוא לומד בעל פה, וביחד מסיימים הכול את כל שישה סדרי משנה.
חברת תהילים.
חלוקת הש"ס.
ביקור חולים - לבקר את פצועי המלחמה.
מעניין שבתחילה היה ארגון זה סודי. כלומר, החברים בארגון היו נסתרים, ואף החברים ובני המשפחה לא ידעו על חברותו של אדם בו - ארגון סמוי. דוגמה מעניינת לכך: בחודש סיוון תש"א כתב הרבי הקודם מכתב שבו הזכיר את ארגון "מחנה ישראל", ואחד החסידים המפורסמים, רבי אברהם אקסלרוד, שלח מכתב לחסיד מפורסם אחר, רבי ישראל ג'ייקובסון, ושאל אותו מהו ארגון זה, "מחנה ישראל" - אף שהארגון כבר היה קיים כמה חודשים, לא ידע במה מדובר. הוא שאל מהו הארגון, כיצד אפשר להצטרף, במה הדבר תלוי, והאם זה על פי רצון הרבי; שכן הכול היה בצורה סמויה מאוד. לאחר מכן, כמובן, נעשה הארגון גלוי, והוא קיים עד היום הזה. גם עניין זה והדברים שסביבו מפורטים בהרחבה בספר "תולדות חב"ד בארצות הברית".