אנחנו בשיעור השלושים וחמישה בשלשלת היחס. היום אנו בחלק החמישי בתולדותיו של הרבי הריי"צ. הגענו לתרפ"ח-תרפ"ט, שהיא בעצם השנה הראשונה, השנתיים הראשונות אחרי שהרבי יצא מרוסיה, אחרי המאסר, והצליח לצאת משם. הוא נסע, דבר ראשון, לאירופה, לריגה.
ומה מסופר על השנים האלה? כתוב: מעורר ומצליח לשלוח מצה לרוסיה. השורה הקטנה הזו כוללת בתוכה הרבה עיסוקים. מעולם לא הפסיק הרבי הריי"צ לדאוג ליהודי רוסיה, וכשהתקרבו ימי הפסח, רצה הרבי שיהיו ליהודים ברוסיה מצות. הוא קרא בקול קריאה לעזור ליהודים בקמחא דפסחא. כפי שמסופר במכתבים ובדברי ימי חייו, הוא פנה לרב הראשי בירושלים אז, הרב יוסף חיים זוננפלד, ויצא קול קורא משותף עם החפץ חיים, עם רבי חיים עוזר מווילנא, הכול לעורר את היהודים ולגרום ללחץ על ממשלת רוסיה שתסכים שיכניסו מצות וקמחא דפסחא ליהודי רוסיה.
בראש חודש אדר ב' התקבל רישיון מרוסיה לקבל מצות עבור האזרחים, והרבי כותב במכתבים בהנאה שבמשך עשרים ושישה ימים, דהיינו עד לפני תחילת ניסן, שלחו עשרים ושמונה מרכבות עמוסות במצה אפויה, וחמשת אלפים שש מאות שמונים ותשע חבילות של קמח לפסח, וגם עזרה במזומן.
המספר הזה, חמשת אלפים שש מאות שמונים ותשע, שהרבי כותב שזה המספר ששלחו, כעבור זמן הוא כותב שמתברר דבר נפלא, שהמספר הזה הוא מספר השנה, ה' אלפים תרפ"ט, אותה שנה שזה היה. בהשגחה פרטית, זו בדיוק כמות החבילות של הקמח שהצליחו לשלוח לרוסיה.
נמשיך הלאה. תרפ"ט, עושה מסעו לארץ הקודש תיבנה ותיכונן ולארצות הברית. הרבי הקודם, אחרי שיצא מרוסיה והיה באירופה, חיפש, כפי שהרבי פעם אמר באחת השיחות, מקום מתאים איפה להתיישב באופן של קבע. הוא עשה בשביל זה מסע לארצות הברית. בסוף החליט, כידוע, להתיישב בארצות הברית, וזה גם לקח עוד עשר שנים, אבל זה היה המסע. היו עוד מטרות במסע, לאסוף ולגייס כספים עבור יהודי רוסיה.
המסע של הרבי הריי"צ התחיל בתמוז של תרפ"ט, כ"ב תמוז ליתר דיוק. וזה היה מסע שכלל בתוכו נסיעה ביבשה, בים, ברכבות. בשנים ההן זה היה לא פשוט. הוא עלה לספינה שלקחה אותו למצרים בכ"ה תמוז. ב-ב' מנחם אב הגיע לפנות בוקר לתחנת הרכבת ברחובות, ובדרך היו כל המהלכים עד שהגיע לארץ. הוא היה מ-ב' מנחם אב עד יום חמישי ט"ז מנחם אב, זו כמות הזמן שהיה בארץ.
בזמן הזה ביקר בכמה וכמה ערים בארץ, כמובן בחברון, בירושלים, בתל אביב, פתח תקווה, בראש פינה, בצפת, במירון. ביקר בכמה וכמה מקומות. יש תיאור ויומן מדויק בכל מקום ומקום. ואחרי זה חזר לריגה.
בחודש אלול, כ"ב אלול, יצא במסע לארצות הברית. המסע לארצות הברית לקח קצת יותר זמן, זה לא כמו בארץ, שהיה בסך הכול שבועיים בערך. בחוץ לארץ זה היה קרוב לשנה, עד כ"א תמוז של תר"ץ. דהיינו מאלול תרפ"ט עד תמוז, כמעט שנה שלמה, היה בארצות הברית, וגם שם ביקר בהרבה ערים ומדינות בארצות הברית עצמה, ואחרי זה חזר לאירופה, לריגה. פה זה כתוב בשורה אחת: עושה מסעו לארץ הקודש ולארצות הברית.
תרצ"ד, מעתיק מושבו לעיר ורשה. הוא עבר מריגה לוורשה. מה עוד קרה באותה שנה? מייסד איגוד התמימים. מה זה איגוד התמימים? השם המלא הוא איגוד תלמידי התמימים. היום מכירים את זה בראשי תיבות א.ט.ת., אטת, תלמידי התמימים. זה הוקם בחודש סיוון של תרצ"ד, וועידת היסוד הייתה בג' תשרי של תרצ"ה.
מה המטרה של האגודה הזו? שכל התוכן שהתמימים מקבלים בישיבה, בתומכי תמימים, יוציאו אותו לפועל, כל ההחלטות, לתת להם כוחות לממש את כל האוצרות הטובים שקיבלו בישיבה. ועידת היסוד הייתה בוורשה, בתחילת תרצ"ה, בבית המדרש של הרבי הריי"צ. היושב ראש נבחר להיות החתן של הרבי הריי"צ, הרב שמואל גורארי, המכונה הרש"ג, והיו אחד עשר חברי ועד, ומנהל האיגוד היה הרב שניאור זלמן גורארי.
נמשיך הלאה. מדובר עדיין על אותה שנה, מייסד מחלקות ישיבת תומכי תמימים בכמה מערי השדה בפולין. קמו מחלקות של ישיבה בפולין בכל מיני מקומות, תמימים התאחדו, והייתה ישיבה של תמימים.
תרצ"ה, התחלת הוצאה לאור הקובץ "התמים". מה זה היה? קובץ תורני בשם "התמים". הקובץ עסק גם בתורת הנגלה, גם בתורת החסידות וגם בסיפור דברי ימי החסידים. המוציאים לאור הרשמיים של הקובץ היה איגוד תלמידי התמימים, שאמרנו שהם קמו באותה שנה, תרצ"ד. מי שהוציא את זה רשמית זו ישיבת תומכי תמימים בוורשה.
הקובץ הזה יצא לאור, בסך הכול שמונה חוברות, בין השנים תרצ"ה עד תרצ"ח. במשך שלוש השנים האלה, שמונה חוברות, כל חוברת בממוצע מאה עמודים. היה בזה מדור החסידות, שהעורך שלו נקרא הרב יחזקאל חסה, מכונה פייגין, המזכיר של הרבי הריי"צ. היה שם מדור שנקרא שיעורי תורה בנגלה, שהעורך שלו היה הרב יהודה הבר, מנהל הישיבה של תומכי תמימים, והעורך הכללי נקרא הרב שמואל זלמנוב.
היום אפשר להשיג את כל שמונה החוברות האלה, הם נמצאים כרוכים ביחד בשני ספרים, שנקראים "התמים", הכולל בתוכו את כל שמונה החוברות שיצאו לאור במשך השנים. מי שבעצם היה העורך הפיזי של כל זה היה הרבי, למרות ששמו לא מופיע באופן רשמי בחוברת.
תרצ"ו, מעתיק את הישיבה "תומכי תמימים" ואת מושבו מוורשה לעיר אטווצק. הרבי הריי"צ עבר דירה, ואיתו עברה גם הישיבה, ואז מרכז החסידים עבר לעיר אטווצק. מה הסיבה שעברו? אם נסתכל בחוברות האלה של "התמים" שהזכרנו קודם, בעמוד האחרון של החוברת השנייה של "התמים", שיצאה לאור בכסלו של תרצ"ו, מופיעה בסוף ידיעה כמו חדשות, מה קורה לכל החסידים. מופיעה הידיעה שישיבת "תומכי תמימים" עברה מוורשה לאטווצק.
שם מוסבר למה היא עברה, כי המקום הפיזי בוורשה היה קטן מדי, לחוץ, והישיבה הייתה גדולה, הרבה תלמידים, וזה לא התאים. ומצד שני, מצאו מקום רחב וטוב ונוח באטווצק, עם עשרות חדרים מרווחים עם מחלקות, עם פנימייה וכולי. הכול עבר לאטווצק, ויש תיאור שהייתה שם חצר ענקית עם יער סמוך, ממש תיאור חדשותי על כל התנאים הטובים של ישיבת "תומכי תמימים" שעברה לאטווצק.
והדבר האחרון פה, שבזה נסיים, תרצ"ט, מייסד אגודת חב"ד העולמית. פה בעצם סיימנו את השנים שבהן הרבי הריי"צ גר בפולין, באירופה. אחר כך ההמשך יהיה שהרבי הריי"צ עבר לארצות הברית, עשר השנים האחרונות, וזה בעזרת השם נראה בשיעור הבא.