אנו בשיעור השלושים ושניים בשלשלת היחס, בתולדותיו של הרבי הריי"צ, חלק שני. סיימנו את התיאור על שנת תרס"ב, ומכאן נמשיך הלאה.
"תרס"ה - משתתף בארגון המגבית לצרכי הפסח לאנשי חיל במזרח הרחוק". כבר סופר על כך בתולדות הרבי הרש"ב: באותן שנים התחוללה מלחמת יפן ורוסיה, וחיילים יהודים שירתו בחזית שבצפון-מזרח סין, סמוך לגבול רוסיה. הרבי הרש"ב עסק בכך רבות, וכאן מתווסף שאף הרבי הריי"צ עסק בהשגת כספים ובהשגת מצות לחלוקה ליהודים שבחזית. סופר שם גם שהגיעו הדברים לידי כך שאפילו הממשלה הרוסית סייעה בפעולה זו. "מבצע חלוקת מצות", אם כן, כבר היה קיים באותן שנים.
"תרס"ו - נוסע לאשכנז והולאנד, ופועל השפעת הבאנקים להשקיט את רוח הפרעות" - הרבי הריי"צ נסע לגרמניה ולהולנד. באותה עת התחוללו ברוסיה פרעות על רקע אנטישמיות ושנאת ישראל, מתוך טענה שהיהודים משתלטים על הכלכלה הרוסית. אמנם מוסדות פיננסיים גדולים היו בידי יהודים, שמטבע הדברים היו בעלי כישרון ופעלו רבות, אך הדבר הוצג כאילו היהודים גוזלים את כל הכסף, וכך הוסת ההמון.
לבנקים שבהולנד ובגרמניה היה קשר עקיף לכלכלה הרוסית. פעלו שם בנקים גדולים מאוד בבעלות יהודית, כמו רוטשילד וכדומה, שהשקיעו כספים רבים בפיתוח הכלכלי ברוסיה, וממילא היתה להם השפעה עקיפה שבאמצעותה אפשר היה להשקיט את הפרעות. הרבי הריי"צ נסע למקומות אלה כדי להיפגש עם מנהלי הבנקים ולהשפיע דרכם, לעזור ולהציל יהודים מן הפרעות ברוסיה. שוב רואים את השתדלותו של הרבי לעזור ליהודים בכל עניין גשמי ורוחני, ובקנה מידה עולמי.
"תרס"ח - משתתף בעבודת אספת ווילנא". אין מתואר כאן בדיוק מה אירע שם, אך הכול בהמשך לכך שאביו הכניסו לעבודת הכלל, ונערכו אסיפות שונות בתחומים שונים. "תרס"ט - נוסע לאשכנז", שוב לגרמניה, "להתראות עם עסקני הכלל". אלו היו ועידות ואסיפות עולמיות, שהיו להן השלכות והשפעות על עם ישראל ברוסיה.
"תר"ע - עוסק בהכנת אספת הרבנים". כאן נכתבו שלוש מילים בלבד, אך בשנת תר"ע נערכה ועידה מפורסמת מאוד שהרבי הרש"ב עסק בה, ובספר התולדות של הרבי הרש"ב מודפסת חוברת שכתב הרבי הרש"ב לתאר את אשר אירע באותה אסיפה. מעניין הפתיח, שבו הוא כותב שמאחר שרבים מבקשים לדעת מה היה, ורווחות שמועות שונות, הוצרך לכתוב במדויק את סדר הדברים. היתה זו אסיפה חשובה מאוד, שכן השלטון הרוסי ביקש להכניס כל מיני רפורמות ביהדות, להתערב בחינוך היהודי ובקהילות היהודיות וכיוצא בזה. הרבי הרש"ב היה דמות מרכזית מאוד באותה ועידה, והשפיע על ההחלטות שלא ישמעו לשלטון הרוסי ולא יניחו לו להכניס שינויים. זה היה מאבק קיומי על עתיד היהדות ברוסיה, והרבי הריי"צ השקיע אף הוא רבות, והיה יחד עם אביו באותה שנה בעיסוק בהצלחת הוועידה.
"משנת תרס"ב עד תרע"א נאסר ארבע פעמים בזמנים שונים, במאסקווא, פטרבורג, לרגלי עבודתו האמורה" עבור עם ישראל, במשך תשע שנים. כאן מובא שנאסר ארבע פעמים, אף שברשימות שהרבי הריי"צ עצמו מספר במקום אחר על אותן שנים מובאות שלוש פעמים, ופעם אחת לא צוינה. אין מדובר במאסרים ארוכים, כמו המאסר המפורסם, אלא במאסרים של שעות, אך כך היה במשך כל אותן שנים. בכל פעם היה גורם אחר: בית ספר של "מפיצי ההשכלה" בליובאוויטש, שהלשינו עליו וגרמו למאסר; מפלגת פועלי ציון בליובאוויטש; ובכל פעם מלשינים אחרים, שגרמו להכניס את הרבי הריי"צ לחקירות ולסוג של מאסר. הכניסוהו למאסר כדי לעצור את פעילותו, אך כמובן לא עלה בידם דבר, והוא עמד בכל זה בתקיפות רבה.
"תרע"ז - משתתף בעבודת אספת הרבנים במאסקווא". שוב אין מפורט כאן מה היתה, כפי שראינו קודם באסיפות פטרבורג, וילנה ומקומות רבים. "תרע"ח - משתתף בעבודת אסיפת חארקוב".
"תר"פ - מקבל את הנשיאות" הרבי הרש"ב הסתלק בב' ניסן תר"פ, ובצוואה שהשאיר כתב שאת בנו יחידו, הרבי הריי"צ, ימנו למלא את מקומו בהנהגת החסידים. עוד כתב לרבי הריי"צ פתק אישי, ובו: "תדבר דברי אלוקים חיים לפני ידידנו על יסודות נאמנים בדברי רבותינו הקדושים, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת" - וכך כתב לו פעמים רבות.
הרבי הריי"צ קיבל על עצמו את הנשיאות מיד. הדבר בא לידי ביטוי בכך שממש בסיום השבעה לאחר הסתלקות אביו - יום השביעי חל בשבת, שבת פרשת צו - אמר הרבי הריי"צ באותה שבת לאחר מנחה את מאמר החסידות הראשון, דיבור המתחיל "ראשית גויים עמלק" תר"פ. זו היתה, כפי שחסידים מבינים, קבלת הנשיאות של הרבי הריי"צ.
"תרפ"א - מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיא" - זו כבר פעולה ראשונה לאחר קבלת הנשיאות, בצורה משמעותית יותר. באותה שנה "ומייסד ישיבת תומכי תמימים בווארשא". באיגרת אחת שכתב אחד החסידים המפורסמים, הרב אלחנן ('חוניה') מרוזוב, נכתב שהישיבה בוורשה הוקמה על פי הצעתו של הרבי הריי"צ, ושהוא שלח לשם את הרב אלתר שמחוביץ', שהיה תחילה מנהל ישיבת "תומכי תמימים" בשצעדרין, לנהל את הישיבה בוורשה.
ככל הנראה דחף הרבי הריי"צ את הקמת הישיבה, אך לא באופן רשמי, ואולי לא ידעו שהדבר בא ממנו. שכן ב"איגרות קודש" של הרבי הריי"צ מופיע מכתב מאותה שנה, תרפ"א, מי"א תמוז, שכתב ל"תמימים" של "תומכי תמימים" בוורשה, ובו סגנון של "קיבלתי ידיעה שהתלמידים הקשישים יסדו ישיבה", והרבי הריי"צ מעודד אותם מאוד ומדריך אותם כיצד צריכה להיות הנהגת הישיבה. וכן מסופר בספר "רשימות" בשם הרב ריבקין, שכאשר שמע הרבי הריי"צ שהישיבה אכן הוקמה, היה "בהתפעלות והתרגשות עצומה עד אין שיעור" - תיאור עד כמה שמח הרבי הריי"צ בהקמת ישיבת התמימים בוורשה. עד כאן, והמשך יבוא בעזרת השם.