אנו בשיעור השלושים בשלשלת היחס, בחלק הרביעי, בסיפור תולדותיו של הרבי הרש"ב.
הפרט שלפנינו הוא "בנו" של הרבי הרש"ב - "כבוד קדושת אדמו"ר הרב רבי יוסף יצחק" הלא הוא הרבי הריי"צ, שעליו נדבר בעזרת השם בהרחבה גדולה לאחר שנסיים את תולדותיו של הרבי הרש"ב.
החלק האחרון - "ספריו"
ספריו של הרבי הרש"ב, רובם ככולם מפורטים כאן: ספרי המאמרים שאמר וכתב בכל שנות נשיאותו. הסתלקות אביו, הרבי מהר"ש, היתה בשנת תרמ"ג, ומאז החל הרבי הרש"ב לכתוב מאמרי חסידות. וכאן מופיעים הספרים לפי סדרם:
"א) ספר המאמרים - תרמ"ג-מ"ד.
ב) ספר המאמרים - תרמ"ו-תר"נ.
ג) ספר המאמרים - תרנ"א.
ד) ספר המאמרים - תרנ"ב-נ"ג.
ה) ספר המאמרים - תרנ"ד.
ו) ספר המאמרים - תרנ"ה-נ"ו.
ז) ספר המאמרים - תרנ"ז.
ח) ספר המאמרים - תרנ"ח.
ט) ספר המאמרים - תרנ"ט.
י) ספר המאמרים - תר"ס-ס"ב.
יא) ספר המאמרים - תרס"ג.
יב) ספר המאמרים - תרס"ד.
יג) ספר המאמרים - תרס"ה.
יד) המשך: יו"ט של ר"ה – תרס"ו".
כשמגיעים לשנת תרס"ו מופיע ביטוי חדש: "המשך" - "יום טוב של ראש השנה תרס"ו". מהו המושג "המשך"? קבוצת מאמרי חסידות שנאמרו או נכתבו במשך תקופה בזה אחר זה, והם בנויים כרצף, שנושאו של כל מאמר קשור למאמר שקדם לו. זהו ההמשך המפורסם הראשון - אף שגם קודם לכן היו קבוצות קטנות של מאמרים שהן המשכים - והוא נקרא "המשך תרס"ו". הוא החל להיאמר בראש השנה תרס"ו, ופותח בדיבור המתחיל "יום טוב של ראש השנה". יש בו למעלה משישים מאמרים, ומבוארים בו נושאים יסודיים ביותר בחסידות בדרך של הבנה והשגה שכלית. ידוע שהרבי הרש"ב נקרא "הרמב"ם של תורת החסידות", שאצלו נכתבו הדברים והוסברו בצורה רחבה ומפורטת ביותר.
מסופר בזכרונות הרבי הקודם, שכאשר סיים אביו את כל ההמשך הזה - וההמשך הסתיים בתחילת תרס"ח, דהיינו שנאמר בכל תרס"ו, בכל תרס"ז ובתחילת תרס"ח, המשך שנמשך למעלה משנתיים - קרא הרבי הרש"ב לבנו, הרבי הריי"צ, ואמר לו: "תביא בקבוק משקה". וסיפר לו, שכאשר סיים אביו, הרבי מהר"ש, המשך, קרא לו, לרבי הרש"ב, והוא הביא את בקבוק המשקה, ואמר: "בוא נדבר בענייני חסידות יחד, ונחגוג בינינו יחד". וכך גם כאן, קרא הרבי הרש"ב לרבי הריי"צ וחגג עמו יחד את סיום ההמשך הידוע של תרס"ו.
"טו) ספר המאמרים - תרס"ח.
טז) ספר המאמרים - תרס"ט
יז) ספר המאמרים - עת"ר.
יח) ספר המאמרים - תרע"א.
יט) המשך: בשעה שהקדימו – תער"ב, ג' כרכים".
המשך תער"ב:
המשך זה ארוך הרבה יותר מן ההמשך הקודם של תרס"ו, והוא מפורסם וידוע בין החסידים. יש בו מאה עשרים וארבעה מאמרים; הרבי הרש"ב החל לאומרו בחג השבועות תרע"ב, כשעדיין היה בליובאוויטש, וסיימו בתרע"ו, כשכבר היה ברוסטוב.
ידוע שבמשך שנים רבות היה כל ההמשך הזה. מצוי בכתבי יד או בהקלדות של מכונת כתיבה, אך להדפסתו לא הסכים הרבי במשך שנים רבות, מפני שיש בהמשך זה עניינים עמוקים ויסודיים ביותר. הפעם הראשונה שהסכים הרבי להדפיסו היתה בהתוועדות לכבוד י"ט כסלו בשנת תשל"ז. הרבי סיפר שם, שכאשר נסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש ולאחר מכן לאמריקה, הפקיד בידי הרבי את כל כתבי היד של מאמרי אביו; והרבי דיבר בהרחבה, שכאשר מפקידים ספר בידי תלמיד חכם, המפקיד לוקח מראש בחשבון שהוא נותן לו רשות ללמוד בו, ובוודאי ידע הרבי הריי"צ שילמד מן הספרים הללו. הרבי עשה העתקים מכל הספרים בשנים שהיה ברוסיה - לא כבימינו, בקלות במכונת צילום - והעתיק את כל המאמרים בתרפ"ט.
הרבי אמר, שהרבי הריי"צ ידע שיבוא יום ולא יתאפק וכו', ולפיכך רצונו להדפיס את ההמשך הזה. אלא שמכיוון שזו אחריות גדולה מאוד, שכן מדובר בדברים יסודיים ועמוקים, אמר הרבי שברצונו שההמשך יודפס על ידי כל החסידים, ולא שאדם אחד ייטול זאת על עצמו: שכל חסיד ישתתף בדולר אחד בספר, וכן שלא יודפס בספר שום שם של המדפיס. ומעניין, שבכל ספרי מאמרי החסידות הפתיח הוא תמיד שעל פי הוראת הרבי מדפיסים את ההמשך, ואילו בספר זה בלבד לא נכתב עד היום שהודפס על פי בקשתו והוראתו של הרבי; הוא הודפס בלא חתימה, וכל החסידים אחראים על העניין. זהו ההמשך המפורסם של תער"ב.
"כ) ספר המאמרים - תער"ב-ע"ו" - השלמות של מאמרים נוספים שאינם קשורים להמשך הידוע, אך נאמרו באותן שנים ונדפסו בפני עצמם
"כא) ספר המאמרים - עזר"ת.
כב) ספר המאמרים - תרע"ח.
כג) ספר המאמרים - עטר"ת". תרע"ט - המכונה על פי ראשי התיבות של השנה "תרע"ט", באותן אותיות.
"כד) ספר המאמרים - תר"פ". - השנה האחרונה, שנת ההסתלקות של הרבי הרש"ב.
ליקוטים:
לאחר מכן מופיעים כאן דברים נוספים שכתב הרבי הרש"ב. "כה) ספר המאמרים – ליקוט (משנות תרמ"ד-פר"ת)" יש ספר מאמרים שהוא ליקוט מכל השנים, מתרמ"ד עד תרפ"א - ליקוט של מאמרים נוספים שמשום מה לא נכנסו בשנים במקומם, ולפיכך נאספו כליקוט בפני עצמו, והוא חלק א'. ולאחריו "כו) ספר המאמרים – ליקוט ח"ב (תרמ"ה-תרע"ח)", קבוצת מאמרים נוספת.
"כז) ספר השיחות "תורת שלום"" הרבי הרש"ב לא התוועד בריבוי עצום של פעמים, כפי שהיה לאחר מכן אצל הרבי. היו לו רק שלושה תאריכים קבועים שבהם היה מתוועד, ולעתים ימים חריגים נוספים. התאריכים הקבועים היו י"ט כסלו, פורים ושמחת תורה. וכל ההתוועדויות של הרבי הרש"ב מן התאריכים הללו, ועוד תאריכים בודדים שהיו בקיץ, פעם באייר או בסיוון, מרוכזות בספר הנקרא "ספר השיחות תורת שלום".
הקונטרסים:
"כח) קונטרס התפילה" לאחר שייסד הרבי הרש"ב את ישיבת "תומכי תמימים", בשנת תרס"ה כתב, וגם דיבר בשמחת תורה תרס"ה, שהתמימים צריכים להתעסק בעבודת התפילה וכו'. הוא כתב קונטרס שלם, "קונטרס התפילה", המעורר את החסידים ואת התמימים להתפלל - במה לחשוב וכיצד להתפלל. בכמה וכמה מכתבים אישיים שכתב הרבי לאנשים, ובשיחות שדיבר לרבים, עורר ועודד מאוד ללמוד קונטרס זה.
"כט) קונטרס ומעין" - סדרת מאמרים על הפסוק "ומעין מבית ה'", ובה הסדר והדרך שבה לומדים גמרא, כיצד ללמוד זאת בצורה נכונה. יש שם גם הדרכה מפורטת מאוד בכמה תחומים הקשורים לתמימים.
"ל) קונטרס עץ החיים" - שהוזכר קודם לכן. את הקונטרס הזה חילק הרבי לכל החסידים בכ"ח שבט תנש"א.
"לא) קונטרס בענייני כולל חב"ד" - שבו כתב הרבי כמה עניינים בנושא זה.
"לב) קונטרס העבודה" איזוהי עבודה שבלב זו תפילה, חיבור נוסף של הרבי הרש"ב, העוסק אף הוא בענייני עבודת השם.
"לג) חנוך לנער" - הצוואה הראשונה שכתב הרבי הרש"ב בשנת תרמ"ח; וכן הגהות שונות שכתב הרבי הרש"ב על כל מיני ספרים.
"לד) הגהות על התניא.
לה) הגהות על תורה אור. לו) הגהות על הלקו"ת" שחלקן נמצאות בספר היום יום עצמו.
"לז) הגהות על הסידור.
לח) הגהות לד"ה פתח אליהו" - תרנ"ח.
לט) אגרות קודש, ה' כרכים".