אנו בשיעור השלושים בשלשלת היחס, בחלק הרביעי, על סיפור תולדותיו של הרבי הרש"ב. בנו של הרבי הרש"ב, כבוד קדושת אדמו"ר הרב רבי יוסף יצחק, הכוונה כמובן לרבי הריי"צ, ועליו נדבר בעזרת השם בהרחבה גדולה כשנסיים את הרבי הרש"ב ונספר על תולדותיו של הרבי הריי"צ, שהוא הבן.
החלק האחרון פה זה ספריו. הספרים של הרבי הרש"ב, רובם ככולם מפורטים כאן, ספרי מאמרים שהרבי הרש"ב אמר וכתב בכל שנות הנשיאות שלו. ההסתלקות של אבא של הרבי הרש"ב, דהיינו הרבי מהר"ש, הייתה בשנת תרמ"ג, ואז כבר התחיל הרבי הרש"ב לכתוב מאמרי חסידות, ופה מופיעים הספרים לפי סדרם.
א', יש ספר מאמרים תרמ"ג-תרמ"ד, ספר מאמרים תרמ"ו עד תר"נ, ספר מאמרים תרנ"א, ספר מאמרים תרנ"ב ותרנ"ג, ספר מאמרים תרנ"ד, ספר מאמרים תרנ"ה ותרנ"ו, ספר מאמרים תרנ"ז, ספר מאמרים תרנ"ח, ספר מאמרים תרנ"ט, ספר מאמרים תר"ס עד וכולל תרס"ב, ספר מאמרים תרס"ג, ספר מאמרים תרס"ד, ספר מאמרים תרס"ה.
וכשמגיע לתרס"ו, יש לנו כבר ביטוי חדש: המשך. יום טוב של ראש השנה תרס"ו. מה זה המושג המשך? המשך הוא קבוצה של מאמרי חסידות שנאמרו או נכתבו במשך תקופה בזה אחר זה, והם בנויים כרצף, שנושא של מאמר קשור למאמר הקודם. ההמשך הזה הוא ההמשך הראשון המפורסם, למרות שיש גם לפני זה קבוצות קטנות של מאמרים שהם המשכים, אבל זה ההמשך המפורסם הראשון, הנקרא המשך תרס"ו. הוא התחיל להיאמר בראש השנה תרס"ו, ופותח בדיבור המתחיל יום טוב של ראש השנה. יש בהמשך הזה יותר משישים מאמרים, ומבוארים בו נושאים מאוד בסיסיים בחסידות, בצורה של הבנה והשגה שכלית. ידוע שהרבי הרש"ב נקרא "הרמב"ם של תורת החסידות", שאצלו הדברים נכתבו והוסברו בצורה מאוד מאוד רחבה ומפורטת.
מסופר בזיכרונות של הרבי הקודם, שכשהאבא שלו סיים את כל ההמשך הזה של תרס"ו — ההמשך הזה בעצם הסתיים בתחילת תרס"ח, דהיינו נאמר כל תרס"ו, כל תרס"ז, ותחילת תרס"ח, לכן זה המשך שנמשך על פני שנתיים פלוס — כשסיים, האבא שלו הרבי רש"ב קרא לבן, לרבי הריי"צ, ואמר לו "תביא בקבוק בן דלקתים", וסיפר לו שכשאבא שלו, הרבי מהר"ש, סיים המשך, קרא לו, לרבי רש"ב, הביא את בקבוק המשקה, ואמר "בוא נדבר בענייני חסידות ביחד, נחגוג בינינו ביחד". ופה אותו דבר, הרבי רש"ב קרא לרבי הריי"צ, וחגג איתו ביחד את הסיום של ההמשך הידוע של תרס"ו. ההמשך פה זה ספר מאמרים תרס"ח.
אחר כך ספר מאמרים תרס"ט. ספר מאמרים תר"ע, שנקרא "עטר". ספר מאמרים תרע"א. אחר כך שוב יש לנו המשך: המשך בשעה שהקדימו תער"ב, שזה תרע"ב. שלושה כרכים. ההמשך הזה הוא הרבה יותר ארוך מההמשך הקודם של תרס"ו. הוא מפורסם וידוע בין החסידים, ההמשך תער"ב. זה המשך שיש בו מאה עשרים וארבעה מאמרים, שהרבי רש"ב התחיל להגיד אותו בחג השבועות של תרע"ב. הוא אמר את זה כשעוד היה בליובאוויטש. זה הסתיים בתרע"ו, כשהיה כבר ברוסטוב.
וידוע שבמשך שנים רבות כל ההמשך הזה, התער"ב במיוחד, היה בכתבי יד או בהקלדות — מה שפעם היה מכונת כתיבה — אבל כהדפסה, הרבי לא הסכים במשך שנים רבות להדפיס את זה. יש בהמשך הזה עניינים מאוד מאוד עמוקים ויסודיים. הפעם הראשונה שהרבי הסכים להדפיס את זה הייתה בהתוועדות לכבוד י"ט כסלו בשנת תשל"ז. הרבי דיבר וסיפר שכשהרבי הריי"צ נסע לארץ, ואחר כך לאמריקה, הפקיד בידי הרבי את כל כתבי היד של המאמרים של אבא שלו. הרבי דיבר שם בהרחבה, שידוע שתלמיד חכם, כשמפקידים בידיו ספר, המפקיד מראש לקח בחשבון שהוא נותן רשות לתלמיד חכם ללמוד בו. אז הרבי ודאי ידע שאני אלמד מהספרים האלה. הרבי עשה העתקים מכל הספרים, בשנים שהרבי היה ברוסיה. זה לא כמו עכשיו, בקלות עם מכונת הצילום. הוא עשה העתקים של כל המאמרים בתרפ"ט.
והרבי אמר, מכיוון שהוא ידע שיבוא יום ואני לא אתאפק וכולי, ואז הרבי אמר שהוא רוצה להדפיס את ההמשך הזה, אבל מכיוון שזו אחריות מאוד מאוד גדולה, כי אלו דברים מאוד יסודיים ועמוקים, הרבי אמר שהוא רוצה שההמשך הזה יודפס על ידי כל החסידים, שלא יהיה מישהו אחד שלוקח את זה על עצמו, דהיינו שכל חסיד ייתן השתתפות של דולר אחד בספר, וגם לא יודפס בספר שום שם מי הדפיס את זה. מעניין מאוד, שבכל ספרי מאמרי חסידות תמיד הפתיח הוא שעל פי הוראת הרבי מדפיסים את ההמשך. בספר הזה היחיד, עד היום לא כתוב שהודפס על פי בקשה בהוראה של הרבי, זה הודפס ואין חתימה, כל החסידים אחראים על העניין. זה היה ההמשך המפורסם של תער"ב.
אחר כך יש לנו ספר מאמרים תרע"ב-תרע"ו, עוד השלמות של מאמרים נוספים שלא קשורים להמשך הידוע, אבל נאמרו באותן שנים ונדפסו בפני עצמם. ספר מאמרים תרע"ז. ספר מאמרים תרע"ח. ספר מאמרים תרע"ט, כאן זה מכונה על פי ראשי התיבות של השנה, קוראים לזה "עטרת", אותן אותיות. ספר מאמרים תר"פ, שהוא כבר בעצם השנה האחרונה ושנת ההסתלקות של הרבי הרש"ב.
אחר כך מופיעים פה עוד דברים שהרבי רש"ב כתב. יש ספר מאמרים שהוא ליקוט, מכל השנים מתרמ"ד עד תרפ"א, ליקוט של עוד מאמרים שמשום מה לא נכנסו בשנים במקומם, אז נכנסו כליקוט בפני עצמם, זה חלק א'. אחר כך יש ספר מאמרים ליקוט חלק ב', מתרמ"ה עד תרע"ח, עוד קבוצת מאמרים.
הדבר הבא זה ספר השיחות, "תורת שלום". הרבי הרש"ב התוועד, לא כמו שאנו יודעים אחר כך שהרבי התוועד הרבה פעמים, ריבוי עצום של פעמים. לרבי הרש"ב היו רק שלושה תאריכים קבועים שבהם היה מתוועד, ולפעמים היו ימים חריגים נוספים. התאריכים הקבועים שהרבי הרש"ב היה מתוועד היו י"ט כסלו שלו, פורים ושמחת תורה. וכל ההתוועדויות שיש מהרבי הרש"ב מהתאריכים האלה, ועוד כמה תאריכים בודדים שהיו בקיץ, פעם באייר או בסיוון, כל ההתוועדויות של הרבי הרש"ב מרוכזות בספר הנקרא "ספר השיחות תורת שלום".
אחר כך יש לנו "קונטרס התפילה". אחרי שהרבי הרש"ב ייסד את "ישיבות תומכי תמימים", בשנת תרס"ה הוא כתב, וגם דיבר בשמחת תורה תרס"ה, שתמימים צריכים להתעסק בעבודת התפילה וכולי. הוא כתב קונטרס שלם שנקרא "קונטרס התפילה", שמעורר את החסידים, את התמימים, להתפלל, במה לחשוב ואיך להתפלל. יש כמה וכמה מכתבים אישיים שהרבי כתב לאנשים, ובשיחות שהרבי דיבר לרבים, הרבי מאוד מאוד עורר ועודד ללמוד את הקונטרס הזה.
אחר כך יש לנו "קונטרס ומעיין". זו סדרת מאמרים על הפסוק "ומעיין מבית ה'", מה הסדר ואיך, בשיטה שלומדים גמרא, איך ללמוד את זה בצורה מאוד נכונה. יש שם גם הדרכה בכמה תחומים שקשורים לתמימים, הדרכה מאוד מאוד מפורטת.
הדבר הבא, קונטרס עץ החיים, שהזכרתי כרגע. הרבי חילק אותו בכ"ח שבט תנש"א לכל החסידים, את הקונטרס הזה, קונטרס עץ החיים.
הדבר הבא זה קונטרס בענייני כלל חב"ד, שהרבי כתב בו כמה עניינים בנושא הזה. הפרט הבא זה קונטרס, גם חיבור של הרבי הרש"ב, שעוסק בענייני עבודת השם, נקרא "עבודה, איזו היא עבודה שבלב זו תפילה", גם הוא עוסק בעניין הזה.
אחר כך יש "חנוך לנער", זו הצוואה הראשונה שכתב הרבי הרש"ב בשנת תרמ"ח. ויש הגהות שונות שהרבי הרש"ב כתב על כל מיני ספרים.