אנחנו בשיעור העשרים ושבעה בשלשלת היחס, ובו אנו מתחילים את החלק הראשון מתולדותיו של הרבי הרש"ב.
בכותרת כתוב: "הוד כבוד קדושת אדמו"ר מרנא ורבנא שלום דובער".
בברית המילה הורה הרבי הצמח צדק כיצד לקרוא לו, ואמר שיקראוהו בשם שלום דב בער: השם הראשון - על שם אביו של הצמח צדק, שכידוע נקרא שלום שכנא; והשם השני - על שמו של האדמו"ר האמצעי, שנקרא דב בער.
ידוע שהרבי הצמח צדק נהג לכנות את בניו ונכדיו בראשי תיבות, וכבר בברית אמר עליו "רש"ב". ומדוע קרא לרבי שלום דב בער בראשי תיבות אלו? משום ש"רש"ב" הן אותיות "בשר שבר" - שצריכים לשבור את בשר הגוף.
במשך השנים, בהתוועדויות שונות, דיבר הרבי על המשמעות ועל ההוראה הנלמדת משמו של הרבי הרש"ב. יש גם דיונים שונים בשאלה אם אלו שני שמות או שלושה: האם הם שלום, דב, בער, ורק בכתיבה נחלק הדבר לשניים, או שמלכתחילה אין כאן אלא שני שמות. בשטר התנאים של הרבי הרש"ב, שקיים בידינו בצילום, וכן במקום שבו מוזכר שמו אצל הרבי המהר"ש, מופיע הדבר כשני שמות. לעומת זאת, בביאוריו של אביו של הרבי ב"ליקוטי לוי יצחק", כשהוא מדבר על שמו, הוא מקשר זאת למושג "שניים מקרא ואחד תרגום": שני שמות בלשון הקודש - שלום ודוב, ו"בער" ביידיש, תרגומה של המילה דוב, כעין "אחד תרגום". נמצא שיש בזה כמה אופנים, אם זהו שם אחד או שני שמות, ואין כאן המקום להאריך.
הרבי הרש"ב נולד בליובאוויטש, אמו, הרבנית רבקה, סיפרה שכשנה לפני הלידה, בי' כסלו תר"כ, חלמה וראתה את אמה, הרבנית שרה, שהיתה בתו של האדמו"ר האמצעי, באה אליה בחלום יחד עם האדמו"ר האמצעי. אמה אמרה לה: "את ובעלך" - היא והרבי המהר"ש - "תכתבו ספר תורה", והאדמו"ר האמצעי הוסיף ואמר: "יהיה לכם בן טוב, ואל תשכחו על השם שלי". החלום חזר ונשנה בי"ט כסלו, ורק אז סיפרה זאת לבעלה, הרבי המהר"ש.
לא ניכנס לכל פרטי הסיפור. הרבי המהר"ש רצה מאוד שספר התורה ייכתב על עורות של בהמות שחוטות וכשרות, ולפיכך התחילה הכתיבה רק בט"ו בשבט, שכן חלפו כמה שבועות עד שנמצאו עורות כאלה. את כתיבת ספר התורה סיימו באלול של אותה שנה, והסיום והכנסת ספר התורה נערכו בחשאי, בקבוצה קטנה מאוד, בי"ג חשוון; וכעבור כמה ימים, בכ' בחשוון, נולד הרבי הרש"ב.
וזהו הקטע הבא: "נולד בלובביץ', כ' מרחשון תרכ"א". בעת הברית, שבה קבע הרבי הצמח צדק את שמו, כאמור, התייחס גם לתאריך ואמר "כ' תרכ"א" - שני כפי"ן שבתאריך, רמז לדרגת כתר עילאה.
הרבי הרש"ב "נשא את בת דודו, הרבנית שטערנא שרה" בתו של הרב יוסף יצחק מאוורוטש, בנו של הרבי הצמח צדק. היא נולדה כמעט שנה לפני הרבי הרש"ב, בט"ו טבת תרכ"א, בליובאוויטש.
נאמר עליה כמה מילים ממה שכתב בנה, הרבי הריי"צ, על אמו הרבנית שטערנא שרה: בחוכמתה הגדולה, בתבונתה הרבה ובמידותיה הטובות והנפלאות, פעלה ועשתה לטובת משפחת בית רבי ולטובת החסידים. היא נהגה להתפלל עד יומה האחרון במתינות שלוש פעמים ביום, ואמרה תהילים לפני שחרית ותהילים לאחר שחרית, והיו לה שיעורי לימוד יומיים במדרש, באגדה ובחסידות, עד יומה האחרון.
היא הסתלקה בשבת קודש י"ג שבט שנת תש"ב, בניו יורק שבארצות הברית. בבוקרה של אותה שבת אמרה: "היום זה שבת שירה. התפילה צריכה להיות אחרת לגמרי". היא החלה להתפלל, ובאמצע התפילה, באמירת "נשמת כל חי", הסתלקה כשהסידור בידה. ציונה נמצא בניו יורק, לא הרחק מן האוהל.
הרבי הריי"צ סיפר שפעם סיפר לאמו על הסתלקותה של הרבנית רבקה, אשת הרבי המהר"ש, שאף היא הסתלקה בפתאומיות, מיד עם סיום תפילתה. מתואר שם שסיימה להתפלל, נתנה לרבי הריי"צ את הסידור, הניחה את ידה על ראשו וברכה אותו על שעזר לה, ומיד לאחר מכן הסתלקה בפתאומיות. כששמעה זאת אמו, הגיבה: "אני מתברכת שגם אצלי יהיה אותו דבר" - וכך אמנם היה גם אצלה.
החתונה היתה ב"מוצאי שבת קודש, י"א אלול תרל"ה" הרבי הרש"ב היה אז בן ארבע עשרה, והרבנית בת חמש עשרה. ומתי נסגר השידוך? כשהיה הרבי הרש"ב בן ארבע והרבנית בת חמש. היתה בכך הוראה של הסבא, הרבי הצמח צדק, שיסגרו את השידוך, ואז נכתבו ראשי פרקים בין האחים - הרבי המהר"ש ואחיו הרב יוסף יצחק - במעמד אביהם, הרבי הצמח צדק, על השידוך של שני הילדים, ואז נקבע שהחתונה תתקיים כעבור עשר שנים, בקיץ תרל"ה.
החתונה נערכה באוורוטש, במוצאי שבת י"א אלול תרל"ה. הרבי המהר"ש, אביו של הרבי הרש"ב, לא נכח בחתונה, שכן מצב בריאותו לא איפשר לו לנסוע מליובאוויטש לאוורוטש, ונסעה רק האם, הרבנית. הרבי המהר"ש רצה מאוד שיספיקו לחזור לשבע ברכות האחרון בליובאוויטש, אך בפועל חל עיכוב, והשבע ברכות האחרון נערך באוורוטש.
הדבר הבא המסופר כאן הוא על שנת "תר"מ - התחיל לעבוד בענני הכלל". באותו זמן, כפי שסיפרנו כבר בתולדותיו של הרבי המהר"ש על שנה זו, תר"מ, אירעו פרעות ביהודים, והרבי המהר"ש עסק במשך שנה שלמה בעזרה ליהודים באותה תקופה. הרבי הרש"ב נכנס אז כבר לעסקנות הכלל, הביא לאביו את כל הידיעות שהיה צריך לדעת בנושא ואת כל המתרחש במדינה, ועזר בהתעסקות למען עם ישראל.
מאותה שנה, תר"מ, שהיא שלוש שנים לפני הסתלקות הרבי המהר"ש, החל אביו לקרבו יותר מן האחים ומן הגיס, קירבו מאוד ומסר לו את כל הכללים ואת כל העניינים שבהתעסקות בענייני הכלל. כבר אז ייעד אותו להמשך.
הדבר הבא, ובו נסיים, הוא שנת "תרמ"ג - התחיל להדריך את אנ"ש וקבל את הנשיאות". בתחילתה ממש של שנת תרמ"ג, בי"ג תשרי, הסתלק אביו של הרבי הרש"ב, כפי שסיפרנו קודם לכן. ידוע שהרז"א, אחיו הגדול של הרבי הרש"ב, רבי זלמן אהרן, לא רצה לקבל את הנשיאות. הרבי הרש"ב התחיל להדריך את אנ"ש, כמצוין כאן בתרמ"ג, והחל לומר מאמרי חסידות; המאמר הראשון שאמר היה כבר בסוכות, כעבור יומיים ממש לאחר ההסתלקות.
כאן כתוב "קיבל את הנשיאות", אף שבפועל הדבר לקח זמן: הוא אמר חסידות ברבים, אך את קבלת החסידים ליחידות התחיל רק בתר"נ, ועד אז לא קיבל חסידים ליחידות. הרבי היה מספר שאת עשר השנים הראשונות הללו אפשר לכנות עשר שנות התבודדות של אביו, ורק כעבור עשר שנים, בתרנ"ג, נחשבת השנה שבה התעוררה ליובאוויטש - חסידים הרגישו שיש להם רבי ויש להם מדריך. הדבר לקח עשר שנים, אך בפשטות כבר בתרמ"ג היה ממלא מקום, ולכן הדבר מצוין על שנת תרמ"ג מבלי להכינס לכל אריכות הסיפורים כפי שהם מופיעים בזיכרונות הרבי הקודם ובמקומות נוספים.