אנחנו בשיעור העשרים ושבעה בשלשלת היחס. היום אנו מתחילים את החלק הראשון מתולדותיו של הרבי הרש"ב. כתוב בכותרת: "הוד כבוד קדושת אדמו"ר מרנא ורבנא שלום דב בער". בברית המילה של הרבי הרש"ב, הרבי הצמח צדק הורה איך לקרוא לו. הוא אמר שיקראו לו בשם שלום דב בער, על שם אביו, אבא של הצמח צדק, שכידוע קראו לו שלום שכנא. אז השם הראשון של הרבי הרש"ב על שם אבא של הצמח צדק. השם השני על שמו של האדמו"ר האמצעי, שקראו לו בשם דב בער.
כשקראו את השם, ידוע שהרבי הצמח צדק היה מכנה גם את בניו ונכדיו בראשי תיבות. וכבר בברית הוא אמר על שמו רש"ב. למה הרבי הצמח צדק אמר על רבי שלום בער רש"ב? הוא אמר רש"ב הן אותיות בשר שבר. דהיינו, שצריכים לשבור את הבשר של הגוף.
במשך השנים, בהתוועדויות שונות, הרבי דיבר על המשמעות ועל ההוראה שלומדים מהשם של הרבי הרש"ב. יש גם דיונים שונים, האם זה שני שמות, או שלושה שמות? האם זה שלום, דב, בער, ורק כשכותבים זה נחלק לשניים? או שמלכתחילה זה רק שני שמות? בשטר, למשל בתנאים, שיש לנו מהרבי רש"ב צילום של זה, או גם מהרבי מהר"ש, כשמוזכר בו שמו של הרבי רש"ב, זה מופיע כשני שמות. אבל למשל בביאורים של אבא של הרבי בליקוטי לוי יצחק, כשהוא מדבר על השם שלו, הוא מקשר את זה למושג של שניים מקרא ואחד תרגום. דהיינו, ששני שמות הם בלשון הקודש, שלום ודוב לשון הקודש, ובער ביידיש, תרגום של המילה דוב, כאילו אחד תרגום. זאת אומרת, יש בזה כמה אופנים איך מסתכלים על זה, אם זה שם אחד או שני שמות, אבל לא כאן המקום להאריך בדבר. על כל פנים, יש את ההתייחסות לזה.
נמשיך הלאה. נולד בלובביץ'. אמא של הרבי הרש"ב, הרבנית רבקה, סיפרה שלפני הלידה של הרבי הרש"ב, שנה לפני זה בערך, ב-י' כסלו תר"ך, היא חלמה שהיא ראתה את אמא שלה, הרבנית שרה, שהייתה הבת של האדמו"ר האמצעי. היא ראתה שהיא באה ביחד עם האדמו"ר האמצעי, אליה בחלום, ואמא שלה אומרת לה: "את ובעלך", דהיינו היא והרבי מהר"ש, "תכתבו ספר תורה". והאדמו"ר האמצעי בחלום מוסיף ואומר: "יהיה לכם בן טוב, ואל תשכחו על השם שלי". היא חזרה וחלמה את אותו החלום פעם שנייה ב-י"ט כסלו, ורק אז סיפרה את זה לבעלה, לרבי מהר"ש.
לא ניכנס לכל פרטי הסיפור. הרבי המהר"ש מאוד רצה שהספר תורה יהיה כתוב על עורות של בהמות שחוטות וכשרות, והתחילו את הכתיבה ב-ט"ו שבט, כי לקח כמה שבועות עד שמצאו עורות כאלה שהרבי מהר"ש רצה. סיימו לכתוב את הספר תורה באלול של אותה שנה, והסיום והכנסת ספר תורה היו בחשאי, בשקט, ממש בקבוצה קטנה מאוד ב-י"ג חשוון, וכעבור כמה ימים, ב-כ' בחשוון, נולד הרבי הרש"ב.
וזה הקטע הבא פה. נולד בלובביץ', כ' במרחשוון תרכ"א. בזמן הברית, שהזכרנו קודם שהרבי הצמח צדק קבע את שמו, היה צריך גם להתייחס לתאריך, ואמר כ"א תרכ"א. יש פה שני כפים בתאריך, וזה רמז לדרגת כתר עילא, שני הכפים. כך אמר הרבי הצמח צדק.
הלאה. עם מי התחתן הרבי הרש"ב? הוא נשא את בת דודו, הרבנית שטערנא שרה, הבת של הרב יוסף יצחק מאברוצק, הבן של הרבי הצמח צדק. היא נולדה כמעט שנה לפני הרבי הרש"ב, בט"ו טבת תרכ"א בלובביץ'.
נספר עליה כמה מילים, שהבן שלה, הרבי הרי"צ, כתב על אמא שלו, הרבנית שטערנא שרה. כתב שבחוכמה הגדולה שלה, בתבונה המאוד גדולה שהייתה לה, ובמידות הטובות והנפלאות שהיו לה, היא פעלה ועשתה למען טובת משפחת בית רבי ולטובת החסידים. היא נהגה להתפלל עד יומה האחרון במתינות, שלוש פעמים ביום, הייתה אומרת תהילים לפני שחרית ותהילים אחרי שחרית. היה לה שיעורי לימוד יומיים במדרש, באגדה ובחסידות, עד יומה האחרון.
היא הסתלקה בשבת קודש י"ג שבט בשנת תש"ב, בארצות הברית, בניו יורק. בבוקר של אותה שבת אמרה: "היום זה שבת שירה. התפילה צריכה להיות אחרת לגמרי". והיא התחילה להתפלל, ובאמצע התפילה, באמירת "נשמת כל חי", הסתלקה עם הסידור בידה, והציון שלה נמצא בניו יורק, לא רחוק מהאוהל.
הרבי הרי"צ סיפר שפעם סיפר לאמא שלו על ההסתלקות של הרבנית של הרבי מהר"ש, הרבנית רבקה, שגם ההסתלקות שלה הייתה בפתאומיות, מיד כשסיימה להתפלל. יש שם תיאור, שסיימה להתפלל, נתנה לרבי הרי"צ את הסידור, שמה לו את היד על הראש ובירכה אותו על שעזר לה. ומיד אחר כך, באופן פתאומי, הסתלקה. את זה סיפר הרבי הרי"צ לאמא שלו, והתגובה שלה הייתה: "אני מתברכת שגם אצלי יהיה אותו דבר". ובאמת זה מה שהיה גם אצלה.
החתונה הייתה במוצאי שבת קודש, י"א אלול תרל"ה. הרבי הרש"ב היה בגיל ארבע עשרה, והרבנית בגיל חמש עשרה. מתי נסגר השידוך הזה? כשהרבי הרש"ב היה בגיל ארבע, והרבנית שלו בגיל חמש. הייתה הוראה של הרבי הצמח צדק, הסבא, שיסגרו את השידוך, ואז כתבו ראשי פרקים בין האחים, בין הרבי מהר"ש לאחיו הרבי יוסף יצחק, במעמד האבא, הרבי הצמח צדק, על השידוך של שני הילדים האלה, ואז נקבע שהחתונה תהיה בעוד עשר שנים, בקיץ של תרל"ה.
החתונה הייתה בעברוץ בתאריך, כמו שמצוין כאן: מוצאי שבת, י"א אלול תרל"ה. הרבי מהר"ש, האבא של הרבי הרש"ב, לא היה בחתונה. הבריאות שלו לא נתנה לו לנסוע מלובביץ' לעברוץ, ונסעה רק האמא, הרבנית. הרבי מהר"ש מאוד רצה שהוא יספיק לחזור לשבע ברכות האחרון בלובביץ', אבל בפועל היה עיכוב, והוא לא חזר לשבע ברכות האחרון בלובביץ', וזה כבר היה בעברוץ.
הלאה, הדבר הבא שמסופר כאן הוא על שנת תר"מ. מה הוא מספר על תר"מ? "התחיל לעבוד בענייני הכלל". באותו זמן, כמו שסיפרנו כבר בתולדות של הרבי מהר"ש על השנה הזו, תר"מ, שהיו פרעות ביהודים, והרבי מהר"ש עסק במשך שנה שלמה בלעזור ליהודים באותה תקופה, הרבי הרש"ב נכנס כבר לעסקנות הכלל, היה מביא לאבא שלו את כל הידיעות שהיה צריך לדעת בנושא, כל מה שקורה במדינה, ועזר בהתעסקות למען עם ישראל.
מאותה שנה, תר"מ, שהיא שלוש שנים לפני ההסתלקות של הרבי מהר"ש, אבא שלו התחיל לקרב אותו יותר מהאחים והגיס, מאוד מאוד קירב אותו ומסר לו את כל הכללים ואת כל העניינים, איך מתעסקים בענייני הכלל. כבר אז ייעד אותו להמשך.
הדבר הבא, שבזה נסיים, תרמ"ג: "התחיל להדריך את הנ"ש וקיבל את הנשיאות". תרמ"ג, ממש בתחילת השנה, י"ג תשרי, הוא ההסתלקות של האבא של הרבי הרש"ב, כפי שסיפרנו על זה לפני כן. ידוע שהרז"א, אחיו הגדול יותר של הרבי הרש"ב, רבי זלמן אהרן, לא רצה לקבל את הנשיאות. הרבי הרש"ב התחיל להדריך את הנ"ש, כתוב כאן בתרמ"ג. הוא התחיל לומר מאמר חסידות, והמאמר הראשון שאמר היה כבר בסוכות, ממש כעבור יומיים אחרי ההסתלקות.
כאן כתוב "קיבל את הנשיאות", למרות שבפועל זה לקח זמן. בפועל הוא היה אומר חסידות ברבים, אבל לקבל חסידים ליחידות זה לקח עד תר"נ, עד אז לא קיבל חסידים ליחידות. הרבי היה מספר, שאת עשר השנים הראשונות האלה אפשר לכנות עשר שנים של התבודדות של אבא שלו. רק כעבור עשר שנים, בתר"נ, זו נחשבת השנה שלובביץ' התעודדה. חסידים הרגישו, יש לנו רבי, יש לנו מדריך. לקח עשר שנים, אבל כאן בפשטות יש ממלא מקום, אז זה מצוין. תרמ"ג פה לא מתוארת כל אריכות הסיפורים כפי שמופיעים בזיכרונות של הרבי הקודם במקומות נוספים.