אנו בשיעור התשעה עשר בשלשלת היחס, בחלק החמישי לתולדותיו של הרבי הצמח צדק. היום נלמד על בניו ובנותיו - שבעה בנים ושתי בנות - ונפרט אותם אחד לאחד.
"בניו:
א) כבוד קדושת הרב הקדוש, הרב החסיד רבי ברוך שלום" בנו הראשון של הרבי הצמח צדק, והוא סבו-זקנו של הרבי; בהמשך נראה את שלשלת הדורות שבאה ממנו ואת סדר ההשתלשלות שהרבי נולד מצאצאיו.
שמו ניתן לו על שם אביו של אדמו"ר הזקן ואביו של הרבי הצמח צדק: אביו של אדמו"ר הזקן נקרא ברוך, ואביו של הרבי הצמח צדק נקרא שלום שכנא, והוא נקרא על שם שניהם.
נולד בערך בשנת תקצ"ה. מסופר שהסנדק שלו היה אדמו"ר הזקן, שחיבבו מאוד ולימדו את טעמי קריאת התורה וטעמי הכתובים - ידוע שלאדמו"ר הזקן היו טעמים ייחודיים מאוד לכל אחד מחלקי התנ"ך, והוא לימד את נכדו את הטעמים באופן אישי. כן כתוב שאביו, הרבי הצמח צדק, היה לומד עם בנו הגדול עץ חיים ופרי עץ חיים.
באופיו היה שפל וצנוע מאוד. בנוכחות אביו, הרבי הצמח צדק, לא היה פוצה פיו כלל, לבד מהזדמנויות שבהן אמר לו הרבי הצמח צדק במפורש: "אמור מה אתה זוכר מהסבא" - ואז, מצד כיבוד אב, כשאביו ביקש, העז לפתוח את פיו ולספר; אך בדרך כלל נהג בצניעות. משום כך, לאחר הסתלקות הרבי הצמח צדק לא קיבל על עצמו שום הנהגה ואדמו"רות בשום מקום, מה שאחיו כן קיבלו, כפי שנראה; הוא כלל לא רצה לקבל את הנשיאות בשום תחום ובשום צורה.
הסתלקותו הייתה בט"ז שבט תרכ"ט, וציונו באוהל של הרבי הצמח צדק והרבי מהר"ש - קבור ליד אביו. זהו הבן הראשון, רבי ברוך שלום.
"ב) כבוד קדושת אדמו"ר הרב יהודה ליב" כבר בכינויו ניכר שנקרא "אדמו"ר". נולד בשנת תקע"ב, דהיינו לפני הסתלקות אדמו"ר הזקן, וגם אצלו היה אדמו"ר הזקן הסנדק - כידוע, מרא דאתרא יכול להיות סנדק אצל כמה בנים באותה משפחה, והוא היה הסנדק של הבן הראשון ושל הבן השני.
הוא היה קשור מאוד לסבו, אדמו"ר האמצעי; היה הולך לשמוע מאמרים, ואדמו"ר האמצעי חיבבו מאוד והיה ממתין לו עד שיגיע כדי לומר את המאמרים בנוכחותו. כה מקושר היה לאדמו"ר האמצעי, שלאחר הסתלקותו עברו שנים רבות שבהן לא היה מקושר לאביו כחסיד - כבן לאביו כן, אך כחסיד לקח לו זמן רב. והרבי הצמח צדק השתדל בכך הרבה, שכן רצה שבנו יהיה חסיד שלו.
מסופר שהצמח צדק הצליח בכך בשנת תר"ג, בעת הוועידה המפורסמת בפטרבורג שכבר סיפרנו עליה: הוא לקחו עמו לפטרבורג, ואז הצליח לפעול עליו שיהיה חסיד שלו. הרבי הצמח צדק נתן לו הוראות לחזור חסידות ברבים ולתת לאנשים עצות בגשמיות וברוחניות, והוא קיבל ממש כוח מאביו לכך. לאחר הסתלקות אביו עבר לגור בקאפוסט, וחסידים רבים באו להיות קשורים אליו, אך לא האריך ימים: חצי שנה לאחר הצמח צדק, בג' חשוון תרכ"ז, הסתלק המהרי"ל, רבי יהודה לייב, בהיותו בן חמישים ושש.
"ג) כבוד קדושת אדמו"ר הרב חיים שניאור זלמן" משמו ניתן להבין שנולד לאחר הסתלקות סבו, אדמו"ר הזקן, ולכן נקרא על שמו. נולד כשנה לאחר ההסתלקות, בשנת תקע"ד. בבית רבי מסופר עליו שהיה יהודי מיוחד מאוד בעבודת השם, וגם הוא קיבל הוראה מאביו לחזור חסידות ולהשיב לאנשים על שאלותיהם בגשמיות וברוחניות.
לאחר הסתלקות הצמח צדק נשאר לגור בליובאוויטש שנתיים-שלוש, ובשנת תרכ"ט עבר לעיר ליאדי, העיר שבה גר אדמו"ר הזקן, וחסידים נסעו להיות קשורים אליו. בליאדי חי אחת עשרה שנה, ובד' טבת תר"מ הסתלק. בבית רבי מציינים קווי דמיון מעניינים ופלאיים בינו לבין אדמו"ר הזקן:
נקרא על שמו.
גר בליאדי אחת עשרה שנה, בדיוק כמספר השנים שגר שם אדמו"ר הזקן.
הסתלק בחודש טבת, כאדמו"ר הזקן שהסתלק בחודש טבת.
הסתלק בגיל שישים ושש, כגילו של אדמו"ר הזקן בהסתלקותו.
"ד) כבוד קדושת אדמו"ר הרב ישראל נח" נולד בליובאוויטש בשנת תקע"ה או תקע"ו. מסופר עליו שהיה גאון עצום, בעיקר בנגלה, ואחר כך גאון עצום גם בחסידות. הוא חזר מאמרים לפני החסידים עוד בחיי אביו, ואביו, הרבי הצמח צדק, מינהו לראש הישיבה. לאחר הסתלקות אביו שהה בליובאוויטש כמה שנים, ואחר כך עבר לניז'ין, שם חי כחמש עשרה שנה. בגיל שישים ושש, ביום הראשון של חג הפסח תרמ"ג, הסתלק. ניז'ין היא המקום שבו הסתלק אדמו"ר האמצעי ושם ציונו, והוא קבור באוהל של אדמו"ר האמצעי בניז'ין.
"ה) כבוד קדושת אדמו"ר הרב יוסף יצחק" ישנן דעות שונות בדבר שנת לידתו - במקום אחד כתוב תקפ"ב, ובבית רבי כתוב מוקדם יותר, תקע"ט. לאחר נישואיו עבר לגור במקום שבו גר חמיו, הרבי יעקב ישראל מטשערקאס, ועוד בחיי הרבי הצמח צדק עזב את מקום חמיו ועבר לגור בעיר אוורוטש שליד ז'יטומיר, ולעתים היה מגיע גם לליובאוויטש. סיפרו עליו סיפורי מופת רבים מאוד. הוא נפטר צעיר, בגיל חמישים ושבע, בחודש כסלו תרל"ו.
"ו) הרב החסיד רבי יעקב" אצלו לא נכתב "אדמו"ר", שכן הסתלק מוקדם מאוד ובגיל צעיר, עוד בחיי הרבי הצמח צדק. הוא גר באורשה. כתוב שנולד בין הבן החמישי, רבי יוסף יצחק, לרבי מהר"ש - לפי הגרסאות בשנת תק"ע, או תק"פ, או תקפ"ג - וכבר בתקצ"ז הסתלק, בהיותו כבן ארבע עשרה שנה. אף על פי כן הספיק להתחתן, ונולד לו בן אחד ושמו רבי יעקב, על שם חמיו של אדמו"ר האמצעי, שהיה מלמד בז'לובין ושמו רבי יעקב. הוא קבור בעיר טולצ'ין.
"ז) כבוד קדושת אדמו"ר הרב שמואל", הרבי מהר"ש, עליו נספר בהרחבה יתרה בהמשך, כשנגיע לתולדות הרבי מהר"ש.
"בנותיו:
א) הרבנית ראדע פריידא. בעלה הרב החסיד הרב שניאור" שהיה בן דודה. אמה של הרבנית ראדע (רודה) פריידה הייתה בתו של אדמו"ר האמצעי, ואביו של בעלה, רבי נחום, היה בנו של אדמו"ר האמצעי; נמצא שהיו בני דודים ראשונים.
ברשימת היומן של הרבי מסופר, שבעת חתונתם של רדה פריידה ובעלה הרב שניאור, הכריז אדמו"ר הצמח צדק באמצע החתונה שאדמו"ר הזקן מגיע - כמובן, זמן רב לאחר הסתלקותו - ושכולם יהיו בשקט ויישמרו מהרהורי עבירה. ובשלב מסוים אמר לחתן: "כופף את ראשך, הרבי רוצה לברך אותך, הסבא רוצה לברך אותך" - דבר פלאי שאירע בעת חתונתם.
"ב) הרבנית דבורה לאה. בעלה הרב הגאון, הרב החסיד, הרב לוי יצחק" זלמנסון, ומשפחתו מהעיר ויטבסק. לא מסופר עליו הרבה, אך כפי שהסברנו קודם, כשהקים הרבי הצמח צדק ישיבה בליובאוויטש, מונה חתנו, הרב לוי יצחק, להיות מנהל הישיבה.
אלו הם בניו ובנותיו של הרבי הצמח צדק.