אנו בשיעור השבעה עשר בשלשלת היחס, בחלק של תולדות חייו של הרב הצמח צדק, החלק השלישי. אנו מתחילים עכשיו בשנת ת"ר. נקרא את הלשון: ת"ר על הלשנה מקהל קו"ף, קהילה מסוימת שנמצאת בעיר שהאות הראשונה שלה היא קו"ף, אשר הוא, הכוונה לצמח צדק, מנגד להנהגת הקהילות במסירת ילדי היהודים לצבא.
כפי שסיפרנו קודם, הרבי הצמח צדק עשה הרבה מאוד להציל את היהודים שלא יפלו חלילה לשמד, כשהייתה גזירת המלוכה לקחת את נערי ישראל לגיוס, והמשכילים היו מהלוחמים נגד הרב הצמח צדק. המשכילים רצו להשריש בעם השכלה פתוחה ומנוגדת לתורה, והרבי הצמח צדק השריש האמונה בבני ישראל. אז המשכילים הם אלה שחיפשו כל דרך להפריע להנהגה של הצמח צדק.
כל הפרטים הקשורים לשורות האלה ולקטעים הבאים מסופרים בחוברת שנקראת "האדמו"ר צמח צדק ותנועת ההשכלה". שם מתואר בפרטי פרטיות כל ההתנהלות שהייתה סביב העניין הזה, ונביא רק נקודות קצרות משם. מסופר שהם שכרו שירות של יהודי שהיה מלשין מקצועי, אדם מושחת, שבעבור בצע כסף היה מסכים לעשות כל דבר ולכתוב כל מכתב וכל עניין. הכינוי שלו היה "הרשלה חושך", כך קראו לו. וכשאותו הרשלה היה בעיר שקראו לה קרופקי, זה הקו"ף כאן, הוא שלח כתב הלשנה על הרבי אדמו"ר הצמח צדק שהוא מתנגד לעבודת היהודים בצבא. ומסופר שהוא שלח את זה לשר המחוז, לגנרל בויטבסק וכולי. ובהמשך שלחו מרגל ללובביץ' שיעקוב אחרי מה שקורה מבפנים. זה החלק הראשון.
ההמשך, באותה שנה: "הלשנת מרדכי אהרון ג' בשם משכילי ווילנא וואלין". זה עדיין באותה שנה, וגם כתוב באותה חוברת של הרב הצמח צדק ותנועת ההשכלה. המלשין הזה הוא מרדכי אהרון גינזבורג, שהיה מרגל. הוא ביקר בלובביץ' אצל הרב הצמח צדק כדי לבדוק מקרוב. ומסופר שהיה שם פעמיים ביחידות אצל הצמח צדק זמן לא מעט, ושמע שני מאמרים עמוקים של הצמח צדק. בסוגריים, הוא עצמו אחר כך אמר למשכילים ששלחו אותו, שההשכלה העמוקה של הרבי הצדיק היא ברמה כל כך גבוהה, שכל ההשכלה שלהם נחשבת כשטות ממש לגביו. אבל בכל אופן, הוא המשיך לחפש דרך להלשין, וביקר בכל הערים של החסידים לראות מקרוב את המנהגים שלהם. יש שם תיאור שמות של גדולי החסידים שאצל כל אחד מהם היה וראה.
בסופו של דבר, אחרי שחזר, הכינו המשכילים כתבי הלשנות על הרבי והאשימו אותו בשלושה סעיפים מרכזיים: שהוא אוסף כספים למדינה זרה כי הוא רוצה למרוד במלוכה, שהוא מתנגד לעבודת הצבא, ושהוא מתנגד להפצת לימוד ההשכלה. זה היה המרגל מרדכי אהרון ג', שזה גינזבורג.
מאוד מעניין, שכשסיכם את הביקור שלו, תיאר כל מה שראה בכל העיירות של החסידים. הוא מתאר שהוא רואה שלחסידים יש אמונה עצומה בקדוש ברוך הוא, ואמונה גדולה ברבי. והוא אומר שלא היה מושב יהודי אחד בכל המקומות שהיה בהם, שלא ראה יהודים קמים בבוקר ואומרים תהילים, ובשבת אומרים את כל התהילים. ומספר שם שלא היה מקום אחד שבעלת הבית, האישה, לא תספר לפחות שניים שלושה סיפורי מופתים על הרבי. ולא קרה, הוא אומר, שכשהאישה רצתה להזכיר את השם של הרבי, לא נטלה קודם ידיים, ניגבה ידיים עם מגבת, ורק אז הוציאה מהפה שלה את השם של הרבי. וכל דבר הם מקיימים במסירת נפש. כל זה בתיאורים שלו, של מרדכי אהרון גינזבורג, ממה שראה אצל החסידים. ובכל אופן, הוא הוציא כתב הלשנה נגד הרבי.
נמשיך הלאה. תר"א. משפט קצר: "הלשנת שני חוטפים מבוריסוב". היו שני יהודים מבוריסוב, שהלשינו גם כן הלשנה מוזרה, שהרבי הצמח צדק מחביא אצלו בבית שלושים נערים, שהיו צריכים להיות מגויסים לצבא הרוסי, והוא הסתיר אותם. ההלשנה הזו גרמה שהביאו מהמשטרה החשאית בולשת, לבדוק מה קורה, והסתובבו שלושה ימים רצופים בלובביץ' וחיפשו בכל מקום. כמובן שלא מצאו לא שלושים נערים ולא חצי נער, שום דבר. אבל המשכילים הציקו כל הזמן לרבי.
תר"ב ממשיך ואומר: "מקבל", הכוונה לרבי הצמח צדק, "קיבל תעודת אזרח נכבד וחתימת הקיסר". הקיסר חתם על תעודה מיוחדת שהרבי הצדיק קיבל מעמד של אזרח נכבד. כאן לא מתואר, וגם לא במקורות, מה בדיוק קרה בתר"ב שגרם לקיסר לתת לו כזו תעודה. ייתכן מאוד, אני משער, לא כתוב במפורש, אולי זה בא בעקבות מה שקראנו קודם שהרבי הצדיק הקים את מושבה ביער צ'דרין, שלקח חלק גדול ויישב אותו, ואולי בעקבות זה באה הערכה גדולה אליו. ומעניין שיש מקומות אחרים שמסופר שזה לא היה בתר"ב אלא בתר"ד, ומקשרים את זה לסיבת ההצלחה שהייתה בתר"ג, שנקרא מיד. על כל פנים, יש דעות שונות על השנה הזאת. פה כתוב שהיה בתר"ב, שקיבל אזרח נכבד.
תר"ג, אלף שמונה מאות ארבעים ושלוש. מעניין, זה המקום היחיד שמצוינת פה שנה לועזית. "מתבקש להשתתף באסיפת הרבנים בפטרבורג". הממשלה קראה אז לאסיפה של כל גדולי ישראל, ודנו בעניינים של דת. הממשלה אמרה שכל קבוצות היהודים, כל אחת תשלח נציג מהאנשים הכי חשובים אצלה, שיבואו להיות בוועידה הזו. מסופר שהמתנגדים בחרו את רבי איצל מוולוז'ין, החסידים בחרו את הרב הצמח צדק, החסידים בפולין בחרו יהודי שקראו לו רבי ישראל אלפרין, והמשכילים בחרו אחד שקראו לו בצלאל שטרן. הם היו בוועידה, וראש המדברים היה הרב הצמח צדק. "וכל דבר ודבר שחקרו ושאלו ובדקו הממשל, הוא ענה על כל דבר בדברים משכנעים, דברים מקובלים". על רוב הנושאים שדובר שם אין לנו מידע, אבל יש נושא אחד שמתועד באריכות בספר בית רבי,
כשהרבי צמח צדק השתתף, כמו שאמרנו קודם, שיש מקום שכתוב שבעקבות ההתרשמות שהייתה ממנו אז, כתב לו הקיסר את התעודה המיוחדת של אזרח נכבד. ממשיך עוד קטע, מאותה ועידה בתר"ג: "ובעד מחאתו נגד משכילי ריגה ווילנא, ודרישתו להתיר הדפסת ספרי קודש, ומחאתו נגד איסור הדפסת ספרי קבלה וחסידות". דהיינו, באותו זמן הרבי הצמח צדק גם לחם נגד המשכילים, והיו לו מחאות נגד ההחלטה בממשלה שאסרו להדפיס ספרים. זה לא עבר לו בקלות. "הנה במשך ההתוועדות", במשך הזמן שהיה שם, "נאסר הרבה פעמים, אבל דרישותיו נתמלאו". יש על זה בפתגם של כ"ג חשוון מהיום-יום, שעשרים ושתיים פעמים אסרו את הרב הצמח צדק תוך כדי הוועידה, לקחו אותו למאסר בית, כי מצידם הוא הגזים קצת בדיבור שלו.
והרבי הצמח צדק אמר על עצמו, זה מופיע בפתגם אחר, שאמר לעצמו איך הצלחתי כל כך אז? "בזכות שלושים ושתיים אלף שעות", שטרח במאמרים של האדמו"ר הזקן. שלושים שנה טרח לכתוב אותם ולאסוף אותם, ואחר כך הדפיס אותם. בזכות שלושים ושתיים אלף שעות אילו, הצליח בוועידה המפורסמת של תר"ג.
נראה עוד נקודה אחרונה. תר"ד: מקבל תעודת "אזרח נכבד לדורותיו". בתר"ד שדרג, קיבל תעודה שונה ומתקדמת ביחס לתעודה הקודמת, שבתעודה הקודמת היה "אזרח נכבד", ופה זה היה "אזרח נכבד לדורותיו". מה ההבדל אם זה "אזרח נכבד" או "אזרח נכבד לדורותיו"? כתוב שכשהממשלה, בהזדמנויות מאוחרות יותר, באו לעשות כל מיני חיפושים בלובביץ', אחרי שקיבל תעודת "אזרח נכבד", חיפשו אצל בני הבית של הרבי, אצל כולם, אבל ברבי לא נגעו. למה? כי היה לו "אזרח נכבד", ומי שיש לו תעודה כזו של "אזרח נכבד", צריך צו מיוחד מהשר שיתירו לחפש אצלו. אבל אצל בני הבית, כן. אחרי שקיבל תעודה שכתוב בה "אזרח נכבד לדורותיו", זה אומר שהכבוד והמעמד לא היו רק שלו, אלא גם לדורות שלו. מאז גם לא היתה אף פעם שום הצקה וחיפושים ודברים, אפילו אצל בני הבית של הרבי, כי הייתה להם תעודה מיוחדת של "אזרח נכבד לדורותיו".