אנחנו בשיעור השישה עשר בשלשלת היחס, בסדר חייו של הרבי הצמח צדק, בחלק ב'. מאז החלה תקופת עבודת הצבא ליהודים, חוטפים וקנטוניסטים, בשנים תקפ"ז עד תרט"ו, הוא עוסק במסירות נפש, ומציל אלפים ורבבות משמד וממיתה.
מה הרקע של העניין? היה חוק שהמלך הרוסי חקק, שכל היהודים צריכים להתגייס לצבא. המטרה הנסתרת, ואפילו הגלויה,היתה שימירו היהודים את דתם. היו לוקחים בנים מגיל שתים עשרה עד גיל שמונה עשרה, ושולחים אותם למחנות הכנה שנקראו קנטונים, לכן קראו להם קנטוניסטים. שם, במחנות האלה, במשך השנים מגיל שתים עשרה לשמונה עשרה, כולם עברו חינוך נוצרי. בגיל שמונה עשרה שלחו אותם לצבא הרוסי לעשרים וחמש שנה. דהיינו בדרך הטבע, כל מי שיצא לשם, נמחק ונכחד כל הקשר שלו ליהדות.
הרבי הצמח צדק מאוד נלחם בעניין הזה. הוא סידר שבכל מקומות הכינוס בקנטונים האלה, יהיו אנשים מיוחדים, יהודים חסידים, שיתעניינו במצב של העובדים בצבא, כדי לעודד אותם ולחזק אותם בשמירת מצוות, שחלילה לא ייפלו בפח של ההמרה שהכינו להם. זה נמשך עד תרט"ו. בתרט"ו הצאר אלכסנדר השני עלה לשלטון, והקל את הלחץ על היהודים, חלק מהחוקים התבטלו, ואז הבעיה הזו נפסקה.
במשך כל השנים, מאז שהבעיה הזו התחילה, הרבי עסק בזה הרבה, ויש סיפורים רבים. פעם הרשו לקבוצת חיילים לבוא אל הרבי, והוא דיבר אליהם שיחה שלמה. יש הרבה התעסקות וסיפורים סביב העניין הזה, אבל זה התיאור המקוצר של הענין.
עכשיו מדובר על השנים שבין תקפ"ז עד תרט"ו, תיאור כללי של כל התקופה הזו. אבל היו פרטים בתקופת הביניים. הפרט הבא זה תקצ"ז, מדפיס את התורה אור, ספר תורה אור שאנו מכירים. יש מכתב שהרבי הצמח צדק כתב, המודפס בסוף "תורה אור", מג' שבט תקצ"ז. שם מתאר את הספר תורה אור בקצרה.
הוא כותב שהספר מכיל מאמרים של אדמו"ר הזקן בין השנים תקנ"ו עד סוף תקע"ב, ממש לפני ההסתלקות של אדמו"ר הזקן. הוא אומר שאדמו"ר הזקן עבר על הרבה מאוד מהמאמרים, הגיה אותם ובחן אותם ונתן אישור להדפיס אותם. אדמו"ר האמצעי גם הסכים להדפיס אותם, רק אדמו"ר האמצעי רצה שלא ידפיסו קטעים קטעים כל פעם, אלא רצה לרכזם בצורה מסודרת ולהדפיס את זה כחטיבה אחת.
הצמח צדק כותב שם שכמה שנים אסף וליקט את כל מה שהיה, הגיה כפי האפשרי, סידר את החומר לפי פרשיות התורה, וחילק אותם לשני חלקים: החלק הראשון, שהוא תורה אור, שעליו מדובר כאן, כולל את בראשית, שמות, חנוכה, פורים, ומשולב בפנים גם קצת מאמרים על חג השבועות וקצת מאמרים על חג הפסח, אבל בכללות אלו הנושאים.
מי שמאוד עזר והתעסק בהדפסה של הספר הזה זה הגיס של הרבי הצמח צדק, החתן הצעיר של אדמו"ר האמצעי, הרב אהרן משקלוב, שהזכרנו אותו לפני כן, שהתעסק הרבה מאוד בהדפסת "תורה אור". הספר הודפס בקאפוסט. החלק השני כבר לא נקרא בשם הזה, אלא "ליקוטי תורה", ויש על זה סיפור עם גזירת הדפוס (גזירה של השלטונות), לכן השתנה השם, למרות שזה המשך של אותו רעיון.
הפרט הבא זה תקצ"ח, עשר שנים אחרי ההסתלקות של אדמו"ר האמצעי, דהיינו עשר שנים שהרבי הצמח צדק כבר בנשיאות. "עשה מסעו דרך פלכי מוהילב ומינסק עד וילנה וחוזר דרך פלך ויטבסק".
מה הייתה הנסיעה הזו? אחרי ההסתלקות של האדמו"ר האמצעי, בפעם הראשונה שאדמו"ר הצמח צדק יצא בנסיעה מאוד מאורגנת, נסע למינסק ולווילנה. המטרה של הנסיעה הזו הייתה להתחבר וליצר קשר עם כל גדולי המתנגדים. הרבי מציין בשיחות בעיקר בסוכות, בלילות של האושפיזין, על הצמח צדק, שבימיו נהיה שלום בין החסידים לגדולי המתנגדים.
בנסיעה הזו הצמח צדק נסע למינסק. למינסק הגיעו מרוכזים כל גדולי המתנגדים מכל האזור, כולל משלחת גדולה שהגיעה מווילנה. ממש באו כולם לקבל את פניו של הצמח צדק. בקבלת הפנים הזו הם עשו מעין מבחן, לבחון את ידיעתו בתורה. איך היה המבחן? לא על ידי ששאלו אותו שאלות בהלכה וכד', אלא שמו שולחן מלא פירות ומאכלים משובחים, ורצו לראות ולבחון בהלכה אם ידע על מה לברך קודם. שמו שם הרבה מאכלים, יש דיני קדימה ושלם וחביב ושבעת המינים, שמו את כל האופציות, ורצו לראות מה הוא יעשה.
ואז הצמח צדק חידש להם בהלכה, שאם יש מאכלים על השולחן שאדם בכלל לא מעוניין לאכול אותם, אז למרות שמצד החשיבות שלהם ייתכן שיש להם דין קדימה, אם אתה בכלל לא מעוניין לאכול אותם, הם מאבדים את דין הקדימה. מסופר שם שגאוני המתנגדים היו בהתפעלות מאוד מאוד גדולה מהגאונות שלו מצד אחד, ומההנהגה הפשוטה שלו מצד שני, והתרשמו מהבקיאות שלו, בייחוד בברכות, ומהגאונות שלו. המפגש הזה מאוד פעל קירוב. זו הייתה המטרה של הנסיעה הזו.
נראה עוד קטע אחד, תקצ"ט. "קנה מאת הנסיך צ'דרינוב את אחוזת צ'דרין פלך מינסק, עם שטח יער ואדמת זריעה. הוא מייסד את המושבה היהודית צ'דרין, ונותן נחלאות ומכשירי עבודה ליהודים עובדי האדמה".
ידוע שהרבי הצמח צדק מאוד מאוד התעניין במצב הכלכלי של היהודים. סיפרנו את זה גם על האדמו"ר האמצעי, והוא יעץ לחסידים להסתדר בעבודת האדמה, ועזר להם גם במימון. הרבי הצמח צדק קנה שטח קרקע ענק עם יער גדול מאוד, ועליו ייסד עיירה שלמה בשם צ'דרין. למעלה משלוש מאות משפחות התיישבו בשטח האדמה הזה, והיה להם שפע רב בפרנסה.
שלוש מאות משפחות על שטח שמיד יתאר את גודלו, כך שלכל אחד היה ממש שטח ענק. כל משפחה קיבלה חלקת אדמה שהספיקה לבנות בית מגורים גדול, מבנים לניהול משק חקלאי, גן ירקות, שטחי קרקע לזריעה, שטחים למרעה, והם קיבלו סיוע כספי לקנות מכשירי עבודה.
מה היה גודל השטח שהרבי קנה? גודל השטח הוא בערך שלושים וחמש אלף דונם. אם רוצים הערכה על מה מדובר, מי שמכיר את הערים בארץ ישראל, זה בערך כמו חצי מגודלה של העיר חיפה. ממש שטח ענק. הוא קנה את זה מהנסיך צ'דרינוב, ועל שמו נקרא המקום צ'דרין. זה מה שהצמח צדק עשה לעזור לחסידים בפרנסה ובהסתדרות ברוסיה.