אנחנו בשיעור השישה עשר בשלשלת היחס, בסדר חייו של הרבי הצמח צדק, חלק ב'.
"מאז החלה תקופת עבודת הצבא ליהודים, חוטפים וקנטוניסטים, תקפ"ז - תרט"ו, הוא עוסק במסירות נפש, ומציל אלפים ורבבות משמד ומיתה".
מהו הרקע לעניין? המלך הרוסי חקק חוק שלפיו כל היהודים חייבים להתגייס לצבא, ומטרתו הנסתרת - ואף הגלויה - היתה שימירו היהודים את דתם. היו לוקחים בנים מגיל שתים עשרה עד גיל שמונה עשרה ושולחים אותם למחנות הכנה שנקראו "קנטונים", ומכאן שמם "קנטוניסטים". שם, במשך השנים מגיל שתים עשרה עד שמונה עשרה, עברו כולם חינוך נוצרי, ובגיל שמונה עשרה נשלחו לצבא הרוסי לעשרים וחמש שנה. דהיינו, בדרך הטבע, כל מי שנשלח לשם - נמחק ונכחד כל קשרו ליהדות.
הרבי הצמח צדק נלחם בעניין זה מלחמה עזה. הוא סידר שבכל מקומות הכינוס בקנטונים יהיו אנשים מיוחדים, יהודים חסידים, שיתעניינו במצבם של העובדים בצבא, יעודדו אותם ויחזקו אותם בשמירת המצוות, שלא ייפלו חלילה בפח ההמרה שהוכן להם. כך נמשך הדבר עד שנת תרט"ו, שבה עלה לשלטון הצאר אלכסנדר השני, הקל את הלחץ על היהודים, ובוטלו חלק מן החוקים - ואז נפסקה בעיה זו.
במשך כל השנים שמאז החלה הגזירה עסק בכך הרבי הצמח צדק רבות, ורבים הם הסיפורים על כך. פעם אחת הרשו לקבוצת חיילים לבוא אל הרבי, והוא דיבר אליהם שיחה שלמה. התעסקות רבה וסיפורים רבים נקשרו בעניין זה, וזהו תיאורו המקוצר.
אמנם הדברים אמורים על התקופה שבין תקפ"ז לתרט"ו, שהיא תיאור כללי של כל התקופה, אך היו פרטים גם בתקופת הביניים.
הפרט הבא הוא בשנת "תקצ"ז - מדפיס את ה"תורה אור"" הספר המוכר לנו. יש מכתב שכתב הרבי הצמח צדק, המודפס בסוף ה"תורה אור", מג' שבט תקצ"ז, ובו הוא מתאר בקצרה את הספר.
הוא כותב שהספר מכיל מאמרים של אדמו"ר הזקן מן השנים תקנ"ו עד סוף תקע"ב, ממש לפני הסתלקותו של אדמו"ר הזקן. אדמו"ר הזקן עבר על רבים מן המאמרים, הגיהם ובחנם ונתן אישור להדפיסם; גם אדמו"ר האמצעי הסכים להדפסתם, אלא שרצה שלא יודפסו קטעים קטעים בכל פעם, אלא ירוכזו בצורה מסודרת ויודפסו כחטיבה אחת.
הצמח צדק כותב שם, שבמשך כמה שנים אסף וליקט את כל מה שהיה, הגיה כפי האפשר, סידר את החומר לפי פרשיות התורה וחילקו לשני חלקים. החלק הראשון, הוא ה"תורה אור" שעליו מדובר כאן, כולל את בראשית, שמות, חנוכה ופורים, ומשולבים בו גם מעט מאמרים על חג השבועות ומעט מאמרים על חג הפסח - אך בכללות אלו הם הנושאים.
מי שעזר רבות והתעסק בהדפסת הספר היה גיסו של הרבי הצמח צדק, חתנו הצעיר של אדמו"ר האמצעי, הרב אהרן משקלוב, שהזכרנוהו קודם לכן. הספר הודפס בקאפוסט. החלק השני כבר אינו נקרא בשם זה אלא "ליקוטי תורה", ויש על כך סיפור בקשר לגזירת הדפוס (גזירה של השלטונות), שבעטיה השתנה השם, אף שהוא המשכו של אותו רעיון.
הפרט הבא הוא בשנת "תקצ"ח" עשר שנים לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי, דהיינו עשר שנים שהרבי הצמח צדק כבר בנשיאות: "עשה מסעו דרך פלכי מאהילב ומינסק עד ווילנא וחוזר דרך פלך וויטבסק".
מה היתה נסיעה זו? זו היתה הפעם הראשונה שיצא הצמח צדק, לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי, בנסיעה מאורגנת מאוד - למינסק ולווילנה. מטרתה היתה להתחבר וליצור קשר עם כל גדולי המתנגדים. הרבי מציין בשיחותיו, בעיקר בסוכות בלילות האושפיזין שעל הצמח צדק, שבימיו נעשה שלום בין החסידים לגדולי המתנגדים.
בנסיעה זו נסע הצמח צדק למינסק, ולשם הגיעו מרוכזים כל גדולי המתנגדים מכל האזור, ובכללם משלחת גדולה שהגיעה מווילנה; כולם באו לקבל את פניו. בקבלת פנים זו ערכו לו מעין מבחן, לבחון את ידיעתו בתורה - ולא על ידי שאלות בהלכה וכדומה, אלא ערכו שולחן מלא פירות ומאכלים משובחים, וביקשו לראות ולבחון בהלכה על מה יברך תחילה. הניחו שם מאכלים רבים - יש דיני קדימה, שלם וחביב ושבעת המינים - והעמידו את כל האפשרויות, כדי לראות כיצד ינהג.
ואז חידש להם הצמח צדק בהלכה: אם יש על השולחן מאכלים שאין האדם מעוניין כלל לאכלם, הרי אף שמצד חשיבותם ייתכן שיש להם דין קדימה, מאחר שאינו מעוניין לאכלם - הם מאבדים את דין הקדימה. מסופר שם שגאוני המתנגדים היו בהתפעלות גדולה מאוד מגאונותו מצד אחד ומהנהגתו הפשוטה מצד שני, והתרשמו מבקיאותו, ובייחוד בהלכות ברכות, ומגאונותו. מפגש זה פעל קירוב רב - וזו היתה מטרת הנסיעה.
נראה קטע נוסף, משנת "תקצ"ט - קנה מאת הנסיך שצעדרינאוו את האחוזה שצעדרין פלך מינסק, עם שטח יער ואדמת זריעה. ומיסד את המושבה דעיר שצעדרין, ונותן נחלאות ומכשירי עבודה ליהודים עובדי האדמה".
ידוע שהרבי הצמח צדק התעניין מאוד במצבם הכלכלי של היהודים - כפי שסיפרנו גם על אדמו"ר האמצעי - ויעץ לחסידים להסתדר בעבודת האדמה, ואף סייע להם במימון. הרבי הצמח צדק קנה שטח קרקע ענק ובו יער גדול מאוד, וייסד עליו עיירה שלמה בשם שצדרין. למעלה משלוש מאות משפחות התיישבו בשטח זה, והיה להן שפע רב בפרנסה.
שלוש מאות משפחות על שטח שגודלו יתואר מיד, כך שלכל אחת היה שטח ענק ממש. כל משפחה קיבלה חלקת אדמה שהספיקה לבניית בית מגורים גדול, מבנים לניהול משק חקלאי, גן ירקות, שטחי קרקע לזריעה ושטחי מרעה, וכן קיבלו סיוע כספי לרכישת מכשירי עבודה.
ומה היה גודלו של השטח שקנה הרבי? כשלושים וחמישה אלף דונם. כדי לסבר את האוזן, למי שמכיר את הערים בארץ ישראל, זה בערך כמו מחצית מגודלה של העיר חיפה - שטח ענק ממש. הוא קנה אותו מן הנסיך שצדרינוב, ועל שמו נקרא המקום שצדרין. זו היתה פעולתו של הצמח צדק לעזור לחסידים בפרנסה ובהסתדרות ברוסיה.