אנחנו בשיעור החמישה עשר בשלשלת היחס, ובו אנו מתחילים את תולדות חייו של הרבי הצמח צדק, המובאים באות ג'.
"הד כבוד קדושת אדמו"ר מרנא ורבנא מנחם מענדל" על שם מי נקרא הרבי הצמח צדק? על שם רבי מנחם מענדל מויטבסק, שנפטר בראש חודש אייר תקמ"ח - שנה וחמישה חודשים לפני היוולדו של הצמח צדק, שנולד, כפי שנראה מיד, בסוף שנת תקמ"ט, ביום האחרון של השנה. הוא היה הראשון בבית רבי שנקרא על שמו של רבי מנחם מענדל מויטבסק.
"נולד בשנת תקמ"ט, ערב ראש השנה" - נולד ביום האחרון של שנת תקמ"ט, שהוא ערב ראש השנה של תק"נ. אף שבמקומות שונים ישנם דיונים וספקות באיזו שנה בדיוק נולד, כאן מוכרע בלא ספקות שתאריך לידתו היה בערב ראש השנה של תק"נ. ומסופר בתולדות, שמיד כשנולד הצמח צדק נתן אדמו"ר הזקן חתיכת בד מיוחדת, שבה יחתלו את התינוק בפעם הראשונה לאחר רחיצתו; וכך עשה גם בלידת אדמו"ר האמצעי. אין מסופר מה ההיסטוריה של אותו בד, אך כך מסופר על לידתו של הצמח צדק.
תקס"ב - הצמח צדק, בהיותו בן שתים עשרה, "מתחיל לכתוב חידושי תורה בנגלה ובדא"ח [בחסידות], מה ששמע מהוד כבוד קדושת זקנו" - מאדמו"ר הזקן, סבו - "וחידושיו בביאורי העניינים". כלומר, רשם את מה ששמע מסבו בנגלה ובחסידות, והוסיף גם את חידושיו שלו לבאר את העניינים ששמע. כבר מגיל שתים עשרה החל לכתוב חסידות.
"תקס"ג - חתונתו" שהיתה בה' כסלו, בהיותו בן שלוש עשרה ושני חודשים; שהרי נולד בסוף תקמ"ט, בערב ראש השנה של תק"נ. כפי שכבר סיפרנו בתולדות אדמו"ר האמצעי, נשא הצמח צדק את בתו השלישית של אדמו"ר האמצעי, הרבנית חיה מושקא. כאן אין הרבי מזכיר עם מי התחתן, משום שהדבר כבר נכתב בקטע הקודם. הרבי הקודם מספר, שכשהיה הצמח צדק בן שמונה כבר דיבר אדמו"ר הזקן עם בנו, אדמו"ר האמצעי, שייקח אותו לחתן לבתו חיה מושקא; היינו שאדמו"ר הזקן תכנן זאת מבעוד מועד, ובפועל היתה החתונה בגיל שלוש עשרה ושני חודשים.
"תקס"ו" בהיותו בן שש עשרה - "הוד כבוד קדושת אדמו"ר הזקן", סבו, "מוסר על ידו ועל ידי דודו זקנו, אחי רבנו הזקן, מורנו הרב יהודה לייב, את השאלות הבאות לענות עליהן". לאדמו"ר הזקן היו מגיעות שאלות בתחומים שונים - יהודים פשוטים ורבנים ששאלו שאלות שהצריכו מענה מפורט עם מקורות - ואת כל השאלות הללו מסר לשניים, שכל אחד יענה בדרכו: לאחיו המהרי"ל, רבי יהודה לייב, שכבר סיפרנו עליו אצל אדמו"ר הזקן, ולנכדו הצמח צדק, שיכתבו תשובות על העניין.
לאחר שכתב כל אחד לפי דרכו, הביאו את הדברים לאדמו"ר הזקן, והוא ענה לשואלים כפי שנראה לו לנכון; אך קודם שענה, רצה לקבל את דעת שניהם, כל אחד לפי שיטתו. בהתוועדות הרבי בשבת בראשית תשי"ט מורחב סיפור זה, שאדמו"ר הזקן ציין את ההבדלים בין הסגנון וגישת העניין שבתשובות המהרי"ל לבין אלו של הצמח צדק. הרבי מרחיב שם, שזהו ההבדל בין ראייה לשמיעה: לקלוט תחילה את הנקודה ואז לראות כיצד לפרט, או להפך - לילך מן הפרטים אל הכלל. לכל אחד מהם היתה גישה אחרת בראיית הדברים, וזה היה ניכר כבר בגיל שש עשרה.
"תקס"ט" בהיותו בן תשע עשרה - הצמח צדק "נוסע עם הוד כבוד קדושת אדמו"ר הזקן לוואהלין". על נסיעה זו אין הרחבה במקורות ובספרים, לאיזו מטרה נסעו בדיוק. ואפשר שיש לתקן כאן את שם המקום: במקום וואהלין - ויטבסק. שכן בספר השיחות של הרבי הקודם משנת תש"א מסופר על נסיעה שהיתה באותה שנה, בתקס"ט, לויטבסק. הרבי הקודם מתאר שהיה בויטבסק ויכוח גדול בין הרבנים ומנהלי העיר, כיצד לנהל את העיר וכיצד לתקן את העניינים, ולא יכלו להגיע לעמק השווה; ואז הוחלט שאדמו"ר הזקן יבוא אליהם לסדר את העניין. הוא מספר שאדמו"ר הזקן נסע עם אחיו, רבי משה, ועם החסיד המפורסם רבי פנחס רייזס, ולקח עמו את נכדו הצמח צדק, שהיה אז בן תשע עשרה, ואמר: הוא צעיר בימים, אך זקן בידיעת התורה. שלושתם נסעו לעשות סדר בויטבסק בהנהגת העיר. ייתכן, אם כן, שלנסיעה זו הכוונה, אף שכתוב וואהלין, שהוא מקום אחר.
"תק"ע" בהיותו בן עשרים - "הוד כבוד קדושת אדמו"ר הזקן מוסר על ידו ועל ידי דודו, בן רבנו הזקן, מורנו הרב ר' משה, ההתעסקות בענייני הכלל" כלומר, אדמו"ר הזקן הפקיד את ההתעסקות בעניינים הכלליים של החסידים ובעניינים כלליים אחרים בידי שניים: בנו רבי משה, ונכדו הצמח צדק. הצמח צדק קיבל זאת עליו, אף שבעצמו לא אהב את העיסוק בענייני הכלל, והעדיף לשבת וללמוד בנחת.
ומניין אנו יודעים שלא אהב זאת? מכך שכל זה נמשך רק עד הסתלקות סבו, אדמו"ר הזקן, בכ"ד טבת תקע"ג. כפי שכאן נלמד קטע נוסף: "תקע"ד - תקפ"ז" - במשך שתים עשרה שנה בערך - "מתבודד ולומד בהתמדה גדולה". לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן עבר הצמח צדק לגור בליובאוויטש יחד עם אדמו"ר האמצעי, אך בסוף תקע"ד בערך התבודד ואמר: "אני רוצה ללמוד תורה בהתמדה גדולה", והתנה שלא יטרידוהו כלל בענייני הכלל. שתים עשרה שנה לא רצה להתעסק בשום דבר, עד שנת תקפ"ז, שהיא סוף נשיאותו של אדמו"ר האמצעי. כלומר, בכל תקופת אדמו"ר האמצעי לא רצה להיות עסוק בענייני הכלל; כשהסב הטיל עליו את התפקיד - עשה זאת, אך אחר כך לא רצה.
"תקפ"ח - קבלת הנשיאות" אדמו"ר האמצעי הסתלק בט' כסלו תקפ"ח, ואז קיבל הצמח צדק את הנשיאות - אך לא מיד; הוא לא הסכים לקבלה מיד עם הסתלקות חמיו ודודו, אדמו"ר האמצעי. כמסופר, הדבר ארך חצי שנה, עד חודש סיון, עד ערב חג השבועות של אותה שנה, תקפ"ח. היו משלחות, ניסיונות ולחצים, והוא לא הסכים; ובערב חג השבועות קיבל את הנשיאות.
מסופר שבאו אליו חסידים גדולים, ובראשם החסיד רבי פרץ חן, יחד עם רבי הלל מפאריטש ורבי יצחק אייזיק מויטבסק. מבין שלושתם היה רבי פרץ חן הדברן הראשי, ואמר לצמח צדק: יש לי ראיה מפורשת מדברי חז"ל שרק אתה צריך לקבל את הנשיאות. הגיב הצמח צדק ואמר: אסור לזלזל במאמרי חז"ל, אמור מה שיש לך לומר.
אמר לו: כתוב בפסוק "אשה כי תזריע וילדה זכר", ואומרים על זה חז"ל, שכשהאיש מזריע תחילה - יולדת נקבה, וכשהאישה מזרעת תחילה - יולדת זכר. ובכן, נעשה חשבון: איש מזריע תחילה - זהו סבך, אדמו"ר הזקן; מה יולדת? נקבה - ומיהי הבת? אמך. אישה מזרעת תחילה יולדת זכר - היא אמך, ואתה נולדת. נמצא שאתה ההמשך הישיר של אדמו"ר הזקן, ואתה צריך לקבל את הנשיאות.
ומעניין, שבפתגם ה"היום-יום" של כ"ח אייר מסופר, שהצמח צדק ראה בחזיון לילה את סבו בשלושים להסתלקותו, ואדמו"ר הזקן אמר לו בחלום בדיוק את אותו הדבר - את כל החשבון הזה - כבר בשלושים להסתלקותו. אך רק כעבור שנים, כששמע את אותם הדברים מרבי פרץ חן, הסכים לקבל את הנשיאות, בערב חג השבועות תקפ"ח.