אנו בשיעור הארבעה עשר בשלשלת היחס, בחלקו הרביעי של פרק תולדות חייו של האדמו"ר האמצעי. אנו עומדים באמצע רשימת בנותיו, ונמשיך משם.
"ה) הרבנית ברכה, בעלה הרב החסיד הרב יונה". אין בידינו סיפורים רבים אודותיו; ידוע רק שהיה כהן והתגורר בז'יטומיר. החתונה היתה בי"ד שבט תקס"ב.
"ו) הרבנית מנוחה רחל" מפורסמת הרבה יותר "בעלה הרב החסיד הרב יעקב כולי", ושם משפחתו "סלונים". הרבנית מנוחה רחל נולדה בי"ט כסלו תקנ"ט, ביום גאולתו של אדמו"ר הזקן ממש. כששמע האדמו"ר האמצעי שנולדה לו בת, אמר: "מעתה תהיה לנו מנוחה", ולכן קראו לה מנוחה. השם השני, רחל, ניתן לה על שם בתו של אדמו"ר הזקן - כפי שלמדנו בתולדות חייו, שהיתה לו בת רחל שנפטרה בצעירותה - ומשום כך נקראה מנוחה רחל.
הרבנית מנוחה רחל עלתה לארץ ישראל והתגוררה בחברון, ומסופרים עליה סיפורים מעניינים. נביא שתי דוגמאות.
לפני נסיעתה לארץ נפרדה מן הרבי הצמח צדק, שהיה גיסה, דודה ורבה. בין הדברים אמרה לו שהיא חוששת מעט מן הנסיעה לחברון. שאל אותה: ממה את חוששת? אמרה שהיא חוששת בעיקר מן הגשמים. אמר לה: "תסעי בין טיפות הגשם". ומסופר עליה שעד סוף ימיה לא ירד עליה גשם; בכל מקום שהלכה, אף בגשם, נותרה יבשה לגמרי, שכן הרבי הצמח צדק הבטיח לה שתהיה בין טיפות הגשם.
סיפור נוסף המראה את גדולתה: בביתו של נכדה, ר' עזריאל סלונים, היה פמוט כסף שקיבלו בירושה, ומקובל היה במשפחה שהוא מאדמו"ר הזקן. לאחר פטירתו של ר' עזריאל סלונים הביא בנו, ר' משה סלונים ע"ה, את הפמוט במתנה לרבי. שאל אותו הרבי אם ברור שהפמוט הוא מאדמו"ר הזקן, והלה השיב שכך מקובל במשפחה. אמר לו הרבי: "אצלי הדבר חשוב דיו גם אם הוא רק של הרבנית מנוחה רחל".
בעלה, ר' יעקב כולי סלונים: בנו של החסיד המפורסם של אדמו"ר הזקן, ר' זלמן רייזס משקלוב, ואבי משפחת סלונים המפורסמת. הוא נולד במופת של אדמו"ר הזקן: רייזל, סבתו - אמה של אמו - לא חיבבה חסידים ולא קיבלה את שיטתו של אדמו"ר הזקן, ושני חתניה שנעשו חסידיו של אדמו"ר הזקן סבלו מהצקותיה. ברבות הימים עמדה בתה ללדת והיתה בסכנת חיים, ובשעת הלחץ הלכה לבקש ברכה מאדמו"ר הזקן. אמר לה אדמו"ר הזקן: אם תפסיקי להציק לחתנייך, תלד בתך בשלום. קיבלה על עצמה, ובתה ילדה את ר' יעקב קולי, אבי משפחת סלונים - מברכתו של אדמו"ר הזקן.
"ז) הרבנית שרה, בעלה הרב החסיד הרב אהרן משקלוב". ראינו קודם לכן שגם בתו הראשונה של האדמו"ר האמצעי נקראה שרה, ולמדנו שנפטרה בצעירותה; את בתו השביעית קרא האדמו"ר האמצעי באותו שם, על שם בתו הראשונה. מן הייחוד שלהם יצאה בתם, הרבנית רבקה, רעייתו של הרבי מהר"ש, שעליה נספר בתולדות חייו של הרבי מהר"ש. הרי שהיתה בתה של הרבנית שרה בתו של האדמו"ר האמצעי - שכן רבים במשפחה נישאו לקרובי משפחה.
כאן מסתיימת למעשה רשימת בנותיו של האדמו"ר האמצעי, אלא שבהוצאות החדשות יותר מופיעה בסוגריים בת נוספת "ח) הרבנית אסתר מרים". בליובאוויטש ישנו אוהל הרבניות, שבו נמצאת רבנית אדמו"ר הזקן וכו', ובשנת תש"נ נמצא שם ציון קבר שעל מצבתו כתוב כי נקברה שם מרת אסתר מרים, בתו של האדמו"ר האמצעי, ושנפטרה בא' תמוז תקע"ט. עד תש"נ לא ידעו כלל שהיתה לאדמו"ר האמצעי בת כזו, ומשנתגלה הדבר הוכנסה כאן, בסוגריים מרובעות, בתו השמינית.
"ספריו" של האדמו"ר האמצעי:
גם כאן ניתן לראות בהוצאות השונות של ה"היום-יום" שינויים ברשימת הספרים. כמו אצל כל רבותינו נשיאינו, אף אצל האדמו"ר האמצעי נדפסו במשך השנים דברים נוספים שהיו בכתבי יד; בהוצאות המוקדמות היתה הרשימה מצומצמת יותר, ולאחר מכן גדלה.
"א) אמרי בינה ב' כרכים" ספר עיוני ועמוק מאוד, המחולק לשערים: שער קריאת שמע, ציצית ותפילין. מדובר בו על אחדות ה' ובעניינים עמוקים ביותר. הרבי הרש"ב אמר על עצמו, שכאשר למד את הספר אמרי בינה נשרו שערות ראשו מרוב יגיעת המוח במחשבה העיונית, שעות רצופות, כדי להבין את הדברים הכתובים בו.
"ב) שער האמונה. ג) שער הייחוד - מצורף לשער האמונה" - שני חלקים של ספר אחד, הנקראים כיום בשם הכולל "נר מצווה ותורה אור". שער האמונה - מאמרים על מצוות אמונה ואחדות ה', וכן על חג הפסח; שער הייחוד - בעיקר על סדר ההשתלשלות ועל עניין ההתבוננות בסדר ההשתלשלות.
"ד) שער התשובה והתפילה - שלושה חלקים".
"ה) שערי אורה" - בענייני חנוכה ופורים. [ראוי לציין: בפתגם ה"היום-יום" של ט"ו אדר ב' מובא שלעתים כתב האדמו"ר האמצעי ספרים ומאמרים לחסידים באופן אישי, ולצדם ישנם כמובן ספרים כלליים עבור הכול - כדוגמת שער הייחוד ושערי אורה. והוא מחלק ואומר, ששער הייחוד הוא המפתח של תורת החסידות, ושערי אורה הוא האלף-בית של תורת החסידות].
"ו) עטרת ראש" - על ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים; ומשום כך נקרא "עטרת ראש".
"ז) פירוש המילות" - מאמרים לפי סדר התפילה, מאמריו של אדמו"ר הזקן.
"ח) הוספות לתורה אור".
"ט) תורת חיים" - על ספר "בראשית-שמות".
"י) מאמרי אדמו"ר האמצעי" כיום הרשימה ארוכה מאוד, ובידינו תשעה עשר כרכים ממאמרי האדמו"ר האמצעי. כאן מפורטים חלק מהם:
"בראשית שמות - שני כרכים.
ויקרא - שני כרכים.
במדבר - חמישה כרכים.
דברים - ארבעה כרכים.
נביאים וכתובים".
"יא) מאמרי אדמו"ר האמצעי - דרושי חתונה - שני כרכים".
"יב) מאמרי אדמו"ר האמצעי - קונטרסים" אוסף כל הקונטרסים.
"יג) מאמרי אדמו"ר האמצעי - הנחות"שכתבו חסידים, מ"תקע"ז". כיום ישנם תשע עשרה כרכים.
"יד) שני המאורות" שנדפס בתרמ"ב בלבוב, ושם כתוב שמצאו את הדברים מכתב ידו של האדמו"ר האמצעי והדפיסום; אלא שלאחר מכן התברר שאלו מאמריו של אדמו"ר הזקן, אך בכתב ידו של האדמו"ר האמצעי. מכל מקום, כאן הם עדיין ברשימת ספריו של האדמו"ר האמצעי.
"טו) בד קודש" חוברת דקה הכוללת מכתב בקשה שכתב האדמו"ר האמצעי למושל ויטבסק בעת מאסרו, ובו מסביר לו עניינים הקשורים למאסרו ולגאולתו. הרבי כותב על ספר זה שלא מצא מדוע נקרא בשם "בד קודש"; כנראה מי שהדפיסו לראשונה נתן לו שם זה וכך נשאר, אך אין לכך הסבר של ממש. [מאמרים ייחודיים - במקומות שונים מופיעה רשימת מאמרים המוזכרים בפני עצמם: מאמר ה' בכסלו, מאמר מדור לדור, ומאמר בעניין קריעת ים סוף. בהוצאות אחרות הם כבר נכללים בתוך הספר יחד עם מאמרים אחרים].
"טז) פסקי דינים יורה דעה. יז) פסקי דינים אבן העזר".
"יח) אגרות קודש" שני כרכים של אגרות קודש האדמו"ר האמצעי.
בכך הושלמה רשימת בנותיו של האדמו"ר האמצעי ורשימת ספריו.