אנו בשיעור הארבע עשרה בשלשלת היחס, בתולדות חייו של האדמו"ר האמצעי, בחלק הרביעי. אנחנו באמצע הבנות של האדמו"ר האמצעי, ה': הרבנית ברכה, בעלה הרב החסיד הרב יולה. אין עליו הרבה סיפורים. אנו רק יודעים שהוא היה כהן, וגר בז'יטומיר. החתונה הייתה בי"ד שבט תקס"ב.
ו': הרבנית מנוחה רחל, שהיא כבר הרבה יותר מפורסמת. בעלה הרב החסיד הרב יעקב קולי, ושם המשפחה שלו היה סלונים. הרבנית מנוחה רחל נולדה בי"ט כסלו תקנ"ט, ביום הגאולה של האדמו"ר הזקן ממש. וכשהאדמו"ר האמצעי שמע שנולדה לו בת, אמר: מעתה תהיה לנו מנוחה, ולכן קראו לה בשם מנוחה. השם השני שקראו לה רחל, על שם הבת של האדמו"ר הזקן, כמו שלמדנו בתולדות חייו של האדמו"ר הזקן, שהייתה לו בת רחל שנפטרה צעירה. קראו לבת של האדמו"ר האמצעי גם על שמה, ולכן שמה היה מנוחה רחל.
מנוחה רחל, עלתה לארץ ישראל וגרה בחברון. יש סיפורים מעניינים סביבה, ואביא רק דוגמא-שתיים. לפני שנסעה לארץ, ניסתה להיפרד מהרבי הצמח צדק, שהיה גם גיסה, גם הדוד שלה, וגם היה הרבי. בין הדברים אמרה לרבי הצמח צדק שהיא קצת חוששת מהנסיעה לחברון. שאל: ממה את חוששת? אמרה שהיא חוששת בעיקר מהגשמים. אמר לה: תסעי בין טיפות הגשם. ומסופר עליה שעד סוף חייה לא ירד עליה גשם. איפה שהלכה, גם בגשם, הייתה יבשה לגמרי, כי הרבי הצמח צדק הבטיח לה: את תהיי בין טיפות הגשם.
עוד סיפור מעניין שמראה את גדולתה. בבית של הנכד שלה, רב עזריאל סלונים, היה פמוט כסף שקיבלו בירושה, והיה מקובל במשפחה שהוא מהאדמו"ר הזקן. אחרי שרב עזריאל סלונים נפטר, הבן שלו רב משה סלונים עליו השלום הביא את הפמוט הזה מתנה לרבי. הרבי שאל אותו אם ברור שזה מאדמו"ר הזקן, והוא אמר שכך מקובל במשפחה. אמר לו הרבי: טוב, אצלי זה מספיק חשוב, גם אם זה רק של הרבנית מנוחה רחל.
בעלה, כמו שהזכרנו, היה רבי יעקב קולי, הבן של החסיד המפורסם של אדמו"ר הזקן, רב זלמן רוזיס משקלוב. רבי יעקב קולי סלונים, אבי משפחת סלונים המפורסמת, נולד עם מופת של אדמו"ר הזקן. מה היה הסיפור? רייזל, הסבתא שלו, אימא של אימא שלו, לא כל כך אהבה חסידים, ולא כל כך קיבלה את השיטה של אדמו"ר הזקן, היו לה שני חתנים שנהיו חסידים של אדמו"ר הזקן, והיא הייתה מציקה לחתנים שלה. ברבות הזמן, הבת שלה עמדה ללדת, והיתה בסכנת חיים. בעת הלחץ הלכה לבקש ברכה מאדמו"ר הזקן, ואדמו"ר הזקן אמר לה: אם תפסיקי להציק לחתנים שלך, הבת שלך תלד בשלום. היא קיבלה על עצמה, והבת שלה ילדה את יעקב קולי, אבי משפחת סלונים, מברכה של אדמו"ר הזקן.
נמשיך הלאה. הבת הבאה, ז', הרבנית שרה, בעלה הרב החסיד הרב אהרן משקלוב. ראינו קודם שהבת הראשונה של אדמו"ר האמצעי גם נקראה שרה, וקראנו עליה שנפטרה בצעירותה. את הבת השביעית קרא אדמו"ר האמצעי גם שרה, על שם בתו הראשונה, באותו שם. בעלה היה יהודי שקראו לו רב אהרן משקלוב. מעניין בייחוד שלהם, שבתם הרבנית רבקה הייתה הרבנית של הרבי מהר"ש, שעליה אספר אחר כך בתולדות של הרבי מהר"ש. היא הייתה הבת של הרבנית שרה, בתו של אדמו"ר האמצעי. רבים במשפחה התחתנו עם קרובי משפחה.
כאן בעצם מסתיימת רשימת הבנות של אדמו"ר האמצעי. בהוצאות היותר חדשות אנו רואים בסוגריים ח', בת נוספת, הרבנית אסתר מרים. מהי זאת הבת שהתווספה? בליובאוויטש יש אוהל של הרבניות, הרבנית של אדמו"ר הזקן נמצאת שם וכולי. בתש"נ מצאו באוהל של הרבניות בליובאוויטש ציון קבר, ועל המצבה היה כתוב שנקברה שם מרת אסתר מרים, הבת של אדמו"ר האמצעי. כתוב שם שנפטרה בא' תמוז תקע"ט. עד תש"נ בכלל לא ידעו שהייתה בת כזו לאדמו"ר האמצעי. ברגע שמצאו את זה, הכניסו פה בסוגריים מרובעות בת שמינית של אדמו"ר האמצעי, שרק גילו בתש"נ.
עכשיו לספרים של האדמו"ר האמצעי, ובזה נסיים. גם פה אפשר לראות בהוצאות השונות של היום-יום שינויים ברשימת הספרים, כמובן לאדמו"ר האמצעי, כמו לכל הרביים, במשך השנים התווספו ונדפסו עוד דברים שהיו בכתבי יד. בהוצאות מוקדמות של היום-יום היתה רשימה יותר מצומצמת, ואחר כך גדלה הרשימה.
הספר הראשון, א', זה אמרי בינה. אמרי בינה הוא ספר מאוד עיוני ומאוד עמוק של האדמו"ר האמצעי. הנושא שם מחולק לשערים: שער קריאת שמע, ציצית ותפילין. מדובר שם על אחדות ה', דברים מאוד מאוד עמוקים. לדוגמא, רבי הרש"ב אמר על עצמו, שכשלמד את הספר אמרי בינה, נשרו לו שערות הראש מרוב יגיעת המוח במחשבה העיונית, שעות רצופות כדי להבין את הדברים הכתובים שם. ספר מאוד מאוד עמוק, זה אמרי בינה.
אחר כך, שער האמונה, ולאחר מכן שער הייחוד, המצורף לשער האמונה. הם בעצם שני חלקים של ספר אחד. הם נקראים היום בשם כולל: נר מצווה ותורה אור. אלו מאמרים. שער האמונה הם מאמרים על מצוות אמונה ואחדות ה', וגם על חג הפסח. ושער הייחוד מדבר בעיקר על כל סדר ההשתלשלות ועניין ההתבוננות בסדר ההשתלשלות.
אחר כך מוזכר שער התשובה והתפילה, בג' חלקים. שערי אורה הוא ספר שמדבר בענייני חנוכה ופורים. מעניין שקודם הזכרנו את שער הייחוד, ופה שער האורה. אם מסתכלים ביום-יום, באחד הפתגמים של ט"ו אדר ב', מובא שלפעמים האדמו"ר האמצעי היה כותב ספרים ומאמרים לחסידים באופן אישי, יש כמובן ספרים כלליים, עבור כולם. לדוגמא: שער הייחוד ושערי אורה הם ספרים כלליים. הוא מחלק ואומר ששער הייחוד הוא המפתח של תורת החסידות, ושערי אורה הוא האלף בית של תורת החסידות.
אחר כך מוזכר עטרת ראש, ספר שמדבר על ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור. לכן הוא נקרא עטרת ראש, כי הוא מדבר על ראש השנה ומה שקשור לזה עד ליום כיפור. אחר כך מזכיר פירוש המילות, מאמרים לפי סדר התפילה, מאמרים של האדמו"ר הזקן. אחר כך יש הוספות לתורה אור, תורת חיים, שהוא על ספר בראשית שמות.
אחר כך, רשימת מאמרי אדמו"ר האמצעי. כיום הרשימה מאוד ארוכה, יש היום תשע עשרה כרכים ממאמרי אדמו"ר האמצעי. פה הוא מפרט חלק מהם. יש על בראשית שמות שני כרכים, על ויקרא שני כרכים, על במדבר חמישה כרכים, על דברים ארבעה כרכים, על נביאים וכתובים. יש מאמרי אדמו"ר האמצעי שנקראים דרושי חתונה, עוד שני כרכים. יש מאמרי אדמו"ר האמצעי שנקראים קונטרסים, אוסף של כל הקונטרסים. יש מאמרי אדמו"ר האמצעי הנחות שכתבו חסידים מתקע"ז.
יש ספר שנקרא שני המאורות, שהודפס בתרמ"ב בלבוב, ושם כתוב שמצאו מכתב ידו של אדמו"ר האמצעי והדפיסו אותם, אבל אחר כך התברר שהם בעצם מאמרים של האדמו"ר הזקן, רק בכתב ידו של האדמו"ר האמצעי. בכל אופן, פה הם עדיין ברשימת הספרים של האדמו"ר האמצעי.
יש בד קודש. מה זה בד קודש? זהו חוברת דקה, הכוללת מכתב בקשה שכתב אדמו"ר האמצעי למושל של ויטבסק כשעצרו אותו, ומסביר לו עניינים שקשורים למאסר ולגאולה שלו. הרבי כותב על הספר הזה שהוא לא מצא למה הספר נקרא בד קודש. כנראה מי שהדפיס את זה לראשונה נתן את השם הזה וכך נשאר, אבל אין באמת הסבר לשם הזה.
אחר כך יש במקומות שונים רשימת מאמרים ייחודיים, המוזכרים בפני עצמם: מאמר ה' בכסלו, מאמר מדור לדור, מאמר לעניין קריעת ים סוף. בהוצאות אחרות זה כבר נמצא בתוך הספר עם מאמרים אחרים. בסוף מוזכרים פסקי דינים של האדמו"ר האמצעי, ובהם כמה חלקים: יש פסקי דינים על יורה דעה, ויש פסקי דינים על לב העברי. והדבר האחרון פה זה איגרות קודש, שני כרכים של איגרות קודש של האדמו"ר האמצעי. זו רשימת ספריו של האדמו"ר האמצעי.