שיעור שלושה עשר בשלשלת היחס - תולדות חייו של האדמו"ר האמצעי, החלק השלישי: משפחתו.
"אשתו: הרבנית שיינא" הרבנית שיינא היתה בתו של אחד מחסידי אדמו"ר הזקן, שהיה מלמד ולו חמש בנות. פעם שאלו אדמו"ר הזקן: "למה אינך מחתן את בנותיך?" השיב לו המלמד: "אין איש רוצה להשתדך עמי; מרוב עניותי אין מבקשים עמי שידוכים". אמר לו אדמו"ר הזקן: "אני אשתדך עמך, ואז יקפצו רבים אחרים שירצו להשתדך עמך". וכך היה - אדמו"ר הזקן לקח את בתו ככלה לבנו, האדמו"ר האמצעי.
"בניו" של האדמו"ר האמצעי:
"א) הרב הקדוש הרב החסיד ר' מנחם נחום" בנו הראשון של האדמו"ר האמצעי, שנולד כמה חודשים לאחר הסתלקותו של הרב הצדיק ר' מנחם נחום מצ'רנוביל, ונקרא על שמו. מסופר עליו שהתעסק במסירות נפש בקבורתו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש, והיה נוכח בהסתלקותו. נפטר בשנת תרל"ו. הרבי כתב על אופיו, שהיה בעל מזג טוב ופנים מאירות, ואף בהיותו בן שמונים היה קל תנועה כאילו אינו בגיל זה כלל. כשהיה מספר סיפורים, היה מדייק בכל פרט ופרט, וכל סיפור הגאולה של י"ט כסלו עבר דרכו - הוא שמסרו במסורת לדורות הבאים, ומכוחו יש בידינו את הסיפור כולו.
ב) הרב החסיד הרב ברוך: כאן מצוין שם אחד בלבד, אך בספר "בית רבי" מצוין שהיה לו שם נוסף, וקראוהו ברוך שמואל. הוא נשא את בת דודו, הרבנית ביילא רייזה, בתו של ר' חיים אברהם בנו של אדמו"ר הזקן.
"בנותיו" של האדמו"ר האמצעי:
"א) הרבנית שרה" עליה נכתב משפט אחד בלבד - "נפטרה בנעוריה", ככל הנראה זמן לא רב לאחר חתונתה. היא היתה נשואה לנכדו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, לבן בנו.
"ב) הרבנית ביילה. בעלה, הרב החסיד רבי יקותיאל זלמן" אף הוא היה נכדו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב - אמו היתה בתו של רבי לוי יצחק. נמצא שהיו לאדמו"ר האמצעי פעמיים קשרי שידוכים עם רבי לוי יצחק מברדיטשוב. חתונתם נערכה בסיוון תקס"ז בז'לובין, והיא המפורסמת בשם "החתונה הגדולה בז'לובין". בחתונה זו השתתפו אדמו"ר הזקן ורבי לוי יצחק מברדיטשוב, ורבים הסיפורים על המאורעות שסבבו אותה. במקום אחד כתוב שהחתונה היתה שנה לאחר מכן, בהיכל בליאדי, אך המקובל הוא שחתונתם נערכה בז'לובין, והיא החתונה המפורסמת.
"ג) הרבנית חיה מושקא. בעלה, כבוד קדושת אדמו"ר בעל ה"צמח צדק"". עליהם נדבר בעזרת השם כשנגיע לתולדות ה"צמח צדק".
"ד) הרבנית דבורה לאה. בעלה הרב הצדיק הרב הקדוש רבי יעקב ישראל", המכונה רבי יעקב ישראל מטשערקס, בנו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, שהיה בנו של רבי נחום מצ'רנוביל. אף אמו היתה מיוחסת - בתו של ר' אהרן מקרלין. חתונתם נערכה בשנת תקע"א בנוכחות אדמו"ר הזקן.
שני סיפורים מעניינים קשורים בהם: האחד בשידוכם, והשני בהסתלקותם.
הסיפור עתיר פרטים, וניגע רק בנקודה הנוגעת לענייננו. אדמו"ר הזקן שהה פעם בביתו של רבי מנחם מצ'רנוביל, ונידון שם הנושא מהיכן יצא משיח - מן התלמידים הבוגרים של המגיד או מן הצעירים שבהם. אמר אדמו"ר הזקן: "נעשה עתה שידוך בינינו, שיהיה זה הבוגר עם הצעיר". ניגש אדמו"ר הזקן אל החדר שבו היו נכדיו ונכדותיו של רבי מנחם מצ'רנוביל, תינוקות בעריסותיהם, ועבר ונגע בראשו של כל אחד מהם, עד שהגיע אל התינוק רבי יעקב ישראל, נגע בראשו ואמר: "הוא בשביל נכדתי דבורה לאה". כלומר, עוד בהיות שניהם תינוקות בעריסה, כבר קבע אדמו"ר הזקן את השידוך עם בתו הרביעית של האדמו"ר האמצעי.
סיפור מעניין, ואף מבהיל. פעם אחת הזמין רבי יעקב ישראל את נכדו, ר' מרדכי דב מהורנסטייפל, שהיה לימים אדמו"ר בעצמו, ואמר לו: "אני זקוק לך, בוא אליי הביתה". כשהגיע הנכד, הכניסו לחדר שבו שהתה גם הרבנית דבורה לאה, ואמר לו הסבא: "יש לי סכסוך עם הסבתא, והחלטנו שאתה תכריע. אספר לך במה אנו דנים, ונראה כיצד תכריע. הסבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם ראשונה, שכן אם יסתלק הבעל תחילה, תישאר היא אלמנה בודדה ולא תוכל להסתדר; ואני אומר להפך - אני צריך להסתלק ראשון, שכן כאלמן לא אוכל להסתדר. החלטנו אפוא שאתה, הנכד, תכריע".
השיב הנכד: "בעצם הסבתא צודקת, וסברתה טובה; אך האמת היא כדעת הסבא, ואיני רוצה לחלוק עליו. לפיכך פתרוני הוא ששניכם תסתלקו באותה שנה". וכך אכן היה: היא הסתלקה בראש חודש סיוון תרל"ו, וכעבור שלושה חודשים ושבועיים, בי"ג אלול תרל"ו, הסתלק רבי יעקב ישראל - שניהם באותה שנה, כפי שקבע הנכד. סיפורים מבהילים על אנשים גדולים מאוד.
עד כאן ארבעת החתנים הראשונים של בנות האדמו"ר האמצעי.