שיעור שלוש עשרה בשלשלת היחס לתולדות חייו של האדמו"ר האמצעי, החלק השלישי. נתחיל עם אשתו של האדמו"ר האמצעי, הרבנית שיינא. עליה מסופר שהייתה בתו של אחד החסידים של האדמו"ר הזקן, שהיה מלמד, והיו לו חמש בנות. פעם שאל אותו האדמו"ר הזקן: "למה אתה לא מחתן את הבנות שלך?" המלמד אמר: "אף אחד לא רוצה להשתדך איתי. מרוב העניות שלי אף אחד לא רוצה איתי שידוכים". וענה לו האדמו"ר הזקן: "אני אשתדך איתך, ואז יקפצו גם הרבה אחרים שירצו להשתדך איתך". האדמו"ר האמצעי היה החתן שלו. האדמו"ר הזקן לקח את הבת שלו ככלה לאדמו"ר האמצעי.
עכשיו לבניו של האדמו"ר האמצעי. אל"ף: הרב הקדוש, הרב החסיד, רב מנחם נחום. הבן הראשון של האדמו"ר האמצעי נולד כמה חודשים אחרי ההסתלקות של הרב הצדיק רב מנחם נחום מצ'רנוביל, והוא נקרא בשמו של הצ'רנובילער. עליו מסופר שהוא התעסק במסירות נפש בקבורה של האדמו"ר הזקן בהאדיטש. הוא היה נוכח בהסתלקות. הוא עצמו מנחם נחום נפטר בשנת תרל"ו. הרבי כתב על האופי שלו, שהוא היה אדם בעל מזג טוב, פנים מאירות, וגם כשהיה בגיל שמונים היה קל תנועה, כאילו שהוא בכלל לא בגיל הזה. כשהיה מספר סיפורים הכול היה בדיוקים מדוקדקים על כל פרט, וכל סיפור הגאולה של יו"ד-ט' כסלו עבר ממנו. הוא העביר את זה במסורת לדורות הבאים, ומזה יש לנו את כל הסיפור. זה הבן הראשון של האדמו"ר האמצעי.
הבן השני: הרב החסיד, הרב ברוך. כאן מצוין רק שם אחד שלו, אבל כשמסתכלים בספר בית רבי, מציינים שיש לו שם נוסף, שקראו לו ברוך שמואל. פה מצוין רק את השם הראשון. הוא התחתן עם הבת דודה שלו. אשתו של רב ברוך הייתה הרבנית ביילא רייזה. היא הייתה בתו של רבי חיים אברהם, הבן של האדמו"ר הזקן, דהיינו בת דודה שלו. אלו שני הבנים של האדמו"ר האמצעי.
עכשיו לבנות. מי היו בנותיו של האדמו"ר האמצעי? הראשונה זו הרבנית שרה. עליה כתוב רק משפט אחד: "נפטרה בנעוריה", נפטרה צעירה, כנראה זמן לא רב אחרי החתונה. היא הייתה נשואה לנכד של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, לבן בנו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב.
הבת השנייה: הרבנית ביילה. בעלה, הרב החסיד רבי יקותיאל זלמן, גם היה נכד של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. זאת אומרת, לאדמו"ר האמצעי היו פעמיים קשרי שידוכים עם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. דהיינו, אימא של רבי יקותיאל זלמן הייתה בת של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. החתונה של הרבנית ביילה עם רבי יקותיאל זלמן הייתה בסיוון תקס"ז, בז'לובין, ומפורסם שנקראה "החתונה הגדולה בז'לובין". בחתונה הזו השתתפו האדמו"ר הזקן ורבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ויש הרבה סיפורים על המאורעות שהיו סביב החתונה המיוחדת הזו, החתונה הגדולה של הזוג הזה. במקום אחד כתוב שהחתונה הייתה שנה אחר כך, בהיכל בליאדי, אבל בעיקרון מקובל שהחתונה שלהם הייתה בז'לובין, וזו החתונה המפורסמת.
אחר כך יש לנו את הבת השלישית, הרבנית חיה מושקה, ובעלה, כבוד קדושת אדמו"ר בעל "הצמח צדק". כמובן עליהם נדבר כשנגיע בעזרת השם לסיפורי ה"צמח צדק".
הבת הרביעית, הרבנית דבורה לאה. בעלה של הרבנית דבורה לאה היה הרב הצדיק, הרב הקדוש, רבי יעקב ישראל. רבי יעקב ישראל היה הבן של רבי מרדכי מצ'רנוביל. רבי מרדכי היה הבן של רבי נחום מצ'רנוביל, ואימא שלו גם הייתה מיוחסת. אימא שלו הייתה הבת של רב אהרן מקרלין. זאת אומרת, רבי יעקב ישראל היה יהודי מאוד מאוד מיוחס. הוא מכונה רבי יעקב ישראל מצ'ירקס. החתונה שלו עם הרבנית דבורה לאה הייתה בתקע"א בנוכחות האדמו"ר הזקן.
יש שני סיפורים מעניינים, אחד קשור לשידוך שלו עם הבת של האדמו"ר האמצעי, ואחד להסתלקות שלהם, של דבורה לאה עם רבי יעקב ישראל. הסיפור בקשר לשידוך שלהם הוא סיפור עם פרטים, אבל ניגע רק בנקודה הנוגעת לפה: האדמו"ר הזקן היה פעם בבית של רבי מנחם מצ'רנוביל, ודובר על הנושא של מאיפה יצא משיח, בין התלמידים הבוגרים של המגיד לתלמידים הצעירים של המגיד. ואז האדמו"ר הזקן אמר: "עכשיו בוא נעשה שידוך בינינו, שזה יהיה הבוגר עם הצעיר". והאדמו"ר הזקן ניגש לחדר שהיו שם הנכדים והנכדות של רבי מנחם מצ'רנוביל, התינוקות היו בחדר בעריסות. האדמו"ר הזקן עבר ונגע בראש של כל אחד, עד שהגיע לתינוק הזה, רבי יעקב ישראל, נגע בראשו ואמר: "הוא בשביל הנכדה שלי, דבורה לאה". כלומר, עוד כשהיה תינוק בעריסה, כבר קבע האדמו"ר הזקן את השידוך שהוא יתחתן עם הבת הרביעית, דבורה לאה, כששניהם היו עדיין ממש תינוקות. זה סיפור מעניין בקשר לאיך התהווה השידוך הזה.
וסיפור נוסף מאוד מעניין, סיפור אפילו מבהיל, בקשר להסתלקות שלהם. פעם אחת רבי יעקב ישראל הזמין את הנכד שלו, שקראו לו מרדכי דב מהורנשטייפל. הוא בעצמו היה אחר כך האדמו"ר. הוא הזמין את הנכד שלו ואמר לו: "אני צריך אותך, תבוא אליי הביתה". כשהנכד הגיע, הכניס אותו לחדר, שבו הייתה גם הרבנית דבורה לאה. שניהם בחדר. ואז אומר הסבא לנכד: "יש לי סכסוך עם הסבתא, והחלטנו שאתה תכריע. בוא אני אספר לך על מה אנחנו דנים, מה הסכסוך, ונראה איך אתה תכריע". מה הסכסוך? "סבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם ראשונה, כי אחרת, אם הבעל יסתלק ראשון, אז היא תישאר אלמנה בודדה, והיא לא תוכל להסתדר. לכן היא חושבת שהיא צריכה להסתלק ראשונה". "ואני אומר", ככה הסבא אומר, "אני אומר הפוך, אני צריך להסתלק ראשון, כי אני כאלמן לא אוכל להסתדר. אז החלטנו שאתה הנכד תכריע מה צריך להיות".
אז הנכד אמר ככה: "בעצם הסבתא צודקת, היא אומרת סברה טובה. האמת היא שהדעה של הסבא, ואני לא רוצה לחלוק על הסבא. לכן הפתרון שלי, ששניכם תסתלקו באותה שנה". ובאמת ככה היה. היא הסתלקה בראש חודש סיוון תרל"ו, וכעבור שלושה חודשים ושבועיים, י"ג אלול תרל"ו, הסתלק רבי ישראל יעקב. שניהם הסתלקו באותו זמן, כמו שהנכד קבע את זמן ההסתלקות שלהם. סיפורים מבהילים על אנשים גדולים מאוד. אלו עד כאן ארבעת החתנים הראשונים של בנות האדמו"ר האמצעי.