אנחנו בשיעור האחד עשר בשלשלת היחס, והיום אנו מתחילים את החלק הראשון בתולדות האדמו"ר האמצעי, שהוא השני בסדר נשיאי חב"ד. הכותרת על אדמו"ר האמצעי: אור כבוד קדושת אדמו"ר מרנא ורבנא דב בער. האדמו"ר האמצעי נקרא על שם המגיד ממעזריטש, רבו של אדמו"ר הזקן.
ידוע שאדמו"ר הזקן התחתן, כמו שכבר דיברנו על זה בסיפור התולדות של אדמו"ר הזקן, בשנת תק"ח, ולקח הרבה שנים עד שנולד לו בן. ארבע עשרה שנה לא היו לו ילדים, והבן הראשון, אדמו"ר האמצעי, נולד אחרי ארבע עשרה שנה. מסופר שלפני כן היה מבקש ברכות מהמגיד לילדים, והמגיד נתן לו גם סגולה, באמרו שהכנסת אורחים היא סגולה לילדים.
בכל אופן, מסופר בספר התולדות שיומיים לפני שהמגיד הסתלק, בט' כסלו, קרא המגיד לאדמו"ר הזקן ודיבר איתו על הסדר: איך עושים בדיוק את הלילה שלפני ברית מילה, איך עושים את השבת שנקראת שבת שלום זכר לפני הברית, והסביר לו את כל סדר העניינים. יש שם פירוט גדול, ובין הדברים אמר לו ככה: כתוב "חזון עובדיה", מההפטרה של אותם ימים. מה זה "חזון עובדיה"? עובדיה הוא חיבור של שתי מילים, עובד י'-ה', עובד ה'. מי שעובד ה', אז חזון, יש לו ראייה, הוא רואה מה קורה. והוסיף ייוולד לך בן, ותקרא לו בשם שלי.
ואדמו"ר האמצעי נולד בדיוק שנה אחר כך. המגיד אמר לו זאת יומיים לפני ט' כסלו של תקל"ג, ובט' כסלו תקל"ד, כעבור שנה, נולד האדמו"ר האמצעי, ולכן נקרא בשם דב בער, כמו המגיד ממעזריטש. זו הכותרת: "נולד ט' כסלו תקל"ד".
הדבר הבא שמצוין פה, מה היה בשנת תקמ"ח: תקמ"ח, אדמו"ר האמצעי בגיל ארבע עשרה, חתונתו, הוא התחתן בגיל ארבע עשרה. וכמו שהרבי מספר בשיחות, שהציעו לאדמו"ר האמצעי כמה שידוכים והוא בחר בשידוך שיוכל לבוא אל הפועל כמה שיותר מהר, כי הוא משתוקק כבר לשמוע את המאמרים שאבא שלו, האדמו"ר הזקן, יגיד בחתונה ובשבע ברכות. וזה יקבע לו עם מי הוא רוצה להתחתן, כמה שיותר מהר, והתחתן בגיל ארבע עשרה.
הדבר הבא: תקנ"א, נמסר על ידו הדרכת צעירי החסידים. כאן זה כתוב מאוד בקיצור. ברשימה של הרבי הריי"צ הוא מפרט קצת יותר. הוא אמר שבתקנ"א, כשהיה בגיל שש עשרה בסך הכול, האדמו"ר הזקן העמיס עליו, על האדמו"ר האמצעי, את ההדרכה של כל האברכים שהיו בליאוזנא. והוא גם אמר לו שיש הרבה אברכים שהם סמוכים על שולחן אביהם, על שולחן חותנם, דהיינו הם לא נמצאים פה, שתהיה איתם בקשר מכתבים, לנהל את כל מה שקורה עם העניין הזה. והאדמו"ר האמצעי התעסק עם זה בהתעניינות מאוד מאוד גדולה.
האדמו"ר האמצעי סיפר פעם, שכשהאדמו"ר הזקן העמיס עליו אז את העבודה הזו, אמר לו: איך צריך להסתכל על אברך? איך צריך להסתכל על יהודי? וענה: על יהודי צריך להביט כפי שהוא עומד במחשבה הקדומה עד אדם קדמון. דהיינו, לראות יהודי איך שהוא הכי מושלם, הוא בן של הקדוש ברוך הוא. כך צריך להסתכל על היהודי, ובאופן כזה להתעסק איתו.
הדבר הבא שמופיע פה זה כבר ההסתלקות, אחרי ההסתלקות של האדמו"ר הזקן וקבלת הנשיאות של האדמו"ר האמצעי. בשנת תקע"ג, האדמו"ר האמצעי היה בגיל שלושים ותשע, בחודש טבת קיבל את הנשיאות. ידוע שהסתלקותו של אדמו"ר הזקן הייתה בכ"ד טבת של תקע"ג, ואחרי ההסתלקות, כמובן, ובאה השמש וזרחה השמש, מי שקיבל את הנשיאות מיד לאחר מכן היה אדמו"ר האמצעי.
בפועל, איפה אדמו"ר האמצעי היה אז? הוא לא היה נוכח בהסתלקות של האבא, כי אדמו"ר הזקן שלח אותו לפני זה לקרמנצ'וג, למקום מסוים בשליחות מסוימת. שאדמו"ר הזקן הסתלק, אדמו"ר האמצעי לא היה נוכח בזמן ההסתלקות. הודיעו לו אחרי זה, ומאוחר יותר הוא קיבל על עצמו גם את הנשיאות.
נראה עוד שורה אחת, ואז נרחיב קצת, אומר: ח"י אלול, היינו חי אלול, קבע דירתו בעיר לובביץ', פלך מוהילב. כמו שאמרנו, אדמו"ר האמצעי היה בקרמנצ'וג בזמן ההסתלקות של אדמו"ר הזקן. מקום קבורתו של אדמו"ר הזקן היא בהאדיץ'. אחרי הקבורה של אדמו"ר הזקן בהאדיץ', הרבי הצמח צדק, שהוא נכדו של אדמו"ר הזקן, וחתנו של אדמו"ר האמצעי, נשאר לגור בהאדיץ' תקופה, ושאר בני המשפחה עברו לעיר קרובה בשם ראמן.
אחרי שאדמו"ר האמצעי קיבל את הנשיאות, היתה התעוררות מאוד גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינות רוסיה, כל קבוצה וכל אזור רצו שהרבי אדמו"ר האמצעי יבוא לגור באזור שלהם, והיו הרבה משלחות מכל מיני מקומות שבאו לבקש מאדמו"ר האמצעי שישתקע באזורם.
בפועל אדמו"ר האמצעי נשאר בקרמנצ'וג, באותו מקום שהיה בזמן ההסתלקות, שם נשאר. ההסתלקות הייתה בטבת, והוא נשאר בקרמנצ'וג עד תחילת סיוון. אחרי חג השבועות הוא עזב את קרמנצ'וג, ואז התקבלה אצלו החלטה שהוא עובר לגור ברוסיה הלבנה שנקראה בלארוס.
והמסע לשם לקח גם כמה חודשים. בכל מקום הוא עצר ואמר חסידות לאנשים והתקרבו עוד חסידים וכולי, בסוף הוא קבע את מקום מגוריו הקבוע בלובביץ'. ומאז התחילה שולשלת חב"ד בלובביץ', מהאדמו"ר האמצעי, אחרי ההסתלקות של אדמו"ר הזקן. ההתישבות בלובביץ' היתה ביום שני ח"י אלול תקע"ג.
הפרט הבא שיש כאן, ובזה נעצור: בשנת תקע"ד, זאת אומרת השנה הראשונה אחרי קבלת הנשיאות של האדמו"ר האמצעי(בתקע"ג), מקים ועד מיוחד לבניין ערי ישראל בחבל רוסיה הלבנה, אשר נהרסו בעת המלחמה. באותן שנים הייתה, המלחמה המפורסמת בין רוסיה לצרפת. אחת הסיבות שהאדמו"ר הזקן בכלל עזב את מקומו והיטלטל בדרכים, היתה בעקבות המלחמה.
בזמן המלחמה הצבא של נפוליאון פלש עם מאות אלפי חיילים לרוסיה כדי להגיע למוסקבה, וכל האזור ההוא ממש סבל קשות מהרס וביזה ורעב וקרבות שהיו בין הצרפתים לרוסים, בעקבות זאת הרבה קהילות יהודיות נפגעו ונהרסו באופן משמעותי. אחד הדברים שהאדמו"ר האמצעי פעל בתחילת נשיאותו, זה לוודק שבונים מחדש את אותן קהילות ישראל שנהרסו בזמן המלחמה. וזה מצויין כאן כדבר מיוחד, שהוקם ועד מיוחד שהתעסק כדי להחזיר חזרה את ערי ישראל, למעמדם הנכון.