אנחנו בשיעור העשירי בשלשלת היחס. הגענו בחלקו האחרון של תולדות האדמו"ר הזקן, החלק התשיעי באדמו"ר הזקן. אנחנו היום נלמד על האחים, אחות וגיסים של אדמו"ר הזקן, וכן על הספרים של אדמו"ר הזקן.
נתחיל מאחיו. אחיו הרב הגאון, הרב החסיד, רבי יהודה לייב. הוא מכונה המהרי"ל. מהרי"ל זה ראשי תיבות מורנו הרב יהודה לייב, מכונה המהרי"ל מינוביץ'. הוא נולד בשנת תק"ט. רבי אדמו"ר הזקן היה יותר מבוגר ממנו בארבע שנים. אדמו"ר הזקן אמר עליו, על אח שלו, הוא אמר ככה: "אחי הגאון, המהרי"ל הוא בעל שכל ישר, והוא אמר לי שאלך למזריטש". הספר מאמרים "תורה אור" של אדמו"ר הזקן, חלקו הגדול, זה הנחות מהמאמרים של אדמו"ר הזקן שכתב המהרי"ל. אדמו"ר הזקן אמר על מה שהוא כתב שהוא מאוד מאוד מכוון, והוא מדייק כפי שהדברים נאמרו. הוא גם חיבר ספר שנקרא "שארית יהודה" על הלכות מליחה, והוא קבור ביאנוביץ'.
האח הבא של אדמו"ר הזקן, שמופיע פה, בי"ת, הרב הגאון, הרב מרדכי. שם המשפחה שלו היה פוזנר. הצמח צדק סיפר עליו שהוא היה חריף, נפלא ובעל סברה ישרה. מתי שאדמו"ר הזקן הקים את החדרים, שהזכרנו כבר קודם בתולדות של אדמו"ר הזקן, שייסד חדר א', חדר ב' וכולי, אז מי שהיה אחראי עליהם, אדמו"ר הזקן מינה את האח שלו, רב מרדכי, להיות אחראי עליהם. הוא היה רב בעיר אורשה. בדמות שלו הוא היה מאוד מאוד דומה לאדמו"ר הזקן, והוא נפטר בי"א אדר תקפ"ג. הוא קבור בקפוסט.
האח השלישי של אדמו"ר הזקן, ג', זה הרב הגאון, הרב משה. עליו מסופר מעט. מה שאנחנו יודעים, הוא היה רב בכמה מקומות, בעיר קייב, בליפליה וברודניה. גם שם המשפחה שלו זה פוזנר, והוא נפטר עוד בחיי אדמו"ר הזקן, וקבור ברודניה. אלו האחים של אדמו"ר הזקן.
מה שיש לנו פה עכשיו זה האחות של אדמו"ר הזקן והגיסים שלו. אחותו של אדמו"ר הזקן קראו לה הרבנית שרה, וגיסים היו לאדמו"ר הזקן שניים, כי לאדמו"ר הזקן היתה אחות אחת, ולאשתו לרבנית שטרנה גם הייתה אחות אחת. אז הבעלים שלהם הם בעצם הגיסים של האדמו"ר הזקן.
הגיס הראשון, גיסו הרב ישראל, המכונה רבי ישראל קזאק, והוא בעל אחותו. רבי ישראל היה הבעל של הרבנית שרה. מסופר עליו שהוא עסק ממש במסירות נפש למען השחרור של האדמו"ר הזקן במאסר הידוע בשנת תקנ"ט. כמו שמסופר בבית רבי, שמיד כשלקחו את האדמו"ר הזקן למאסר, אז האדמו"ר הזקן אמר לו שיסע מיד לפטרבורג, ושם מפורט, לא ניכנס לכל הפרטים, איך שאחד השרים שחיפש אותו על פי ההדרכה של האדמו"ר הזקן שהוא יפגוש אותו, אז הוא בסופו של דבר העביר דרכו פתק בכתב ידו של האדמו"ר הזקן, שהיה כתוב שם "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", והעביר לו את זה בתוך דלעת, שזרק לו מהחלון. וזה היה מסר לחסידים שהאדמו"ר הזקן חי, הוא מאוד האריך ימים אחרי האדמו"ר הזקן גם כן.
הגיס השני, גיסו רבי עקיבא פרדקין משקלוב, הוא בעל אחות אשתו, דהיינו אשתו של האדמו"ר הזקן שטרנה הייתה לה אחות אחת, וזה היה בעלה רבי עקיבא פרדקין. כשהאדמו"ר הזקן היה בבית חמיו וחמותו, סיפרנו כבר לפני כן שהוא סבל שם הרבה. אבל האחות של הרבנית שטרנה, דהיינו הבת של חמיו וחמותו, היא הכירה כן בקדושתו של הגיס שלה, של האדמו"ר הזקן, והיא הזהירה את אחותה, את הרבנית שטרנה, שהיא לא תקשיב למה שאומרים לה, שהיא תדרוש לא להתגרש מהאדמו"ר הזקן. היא אמרה לה אל תקשיבי, יש לך בעל קדוש. ובסתר, בלי ידיעת אבא שלה, היא עשתה כל מה שהיא יכולה להיטיב את המצב של האדמו"ר הזקן, ולהשיג לו את כל מה שהוא צריך. והאדמו"ר הזקן, כל ימיו, החזיק לה טובה על המסירות נפש שהיה לה, שלא בידיעת ההורים שלה, לעזור לו באותו מקום.
החלק האחרון, מה שנשאר לנו, אילו הספרים של האדמו"ר הזקן. יש כאן את רשימת הספרים של האדמו"ר הזקן. ברשימת הספרים מופיע דבר ראשון א', "הלכות תלמוד תורה". כמו שכבר סיפרנו, שההלכות הראשונות שהאדמו"ר הזקן הדפיס בלי שמו אז, זה היה "הלכות תלמוד תורה". אחר כך יש לנו ב', "ברכות הנהנין". זה גם הודפס בפני עצמו, הסדר "ברכות הנהנין" של האדמו"ר הזקן.
אחר כך יש לנו "תניא" מהדורה "קמא". ספר התניא, כידוע, אחד הספרים הכי מפורסמים של האדמו"ר הזקן, וגם אחד הספרים היהודיים שהכי הרבה נדפסים. עד היום מדובר באזור הששת אלפים הוצאות והדפסות שונות, וגם הספר שתורגם להרבה שפות. הוא תורגם עד היום ליידיש, לאנגלית, לאיטלקית, לצרפתית, לספרדית, לערבית, לרוסית, לפורטוגזית, לגרמנית, לגרוזינית, וגם לכתב ברייל. זה כל התרגומים של התניא.
אחר כך מופיעה כאן מהדורה "קמא", אז המהדורה הראשונה של התניא, שהאדמו"ר הזקן כתב, אחר כך הוא כתב מהדורה שנייה. אחד ההבדלים הבולטים בין המהדורה הראשונה למהדורה השנייה, זה פרק ל"ב בתניא, שבמהדורה קמא לא היה בכלל, והוכנס רק במהדורה בתרא. על פי הוראה של הרבי, בתשמ"ב הדפיסו את המהדורה קמא של התניא, עם כל מיני השוואות וציונים, מה ההבדל בין שתי המהדורות של האדמו"ר הזקן.
דבר הבא שמופיע בספרים זה הסידור, נוסח הסידור שאדמו"ר הזקן סידר. אחר כך הדבר הבא זה השולחן ערוך, שאדמו"ר הזקן כתב על פי הוראת המגיד. אחר כך יש לנו ספר שאלות ותשובות. השאלות והתשובות של אדמו"ר הזקן, בתחילה הודפס בתוך השולחן ערוך, בסוף, אוסף לא גדול של שאלות ותשובות, אבל במשך הזמן, כשהתגלו עוד שאלות ותשובות שאדמו"ר הזקן כתב, אז יצא כספר בפני עצמו, ספר די מכובד שנקרא ספר שאלות ותשובות של אדמו"ר הזקן.
אחר כך יש לנו ביאורי הזוהר. ביאורי הזוהר זה בעצם מאמרים, שאדמו"ר הזקן אמר ביאורים על הזוהר. את המאמרים האלו הוא אמר בייחוד לבניו, ומי שכתב את המאמרים האלה זה האדמו"ר האמצעי, אחד מבני אדמו"ר הזקן. ולכן הרבה פעמים מייחסים את ספר ביאורי הזוהר לאדמו"ר האמצעי, כי הוא בעצם כתב את זה. אבל זה בעצם מאמרים של אדמו"ר הזקן, לכן זה נמנה בין הספרים של אדמו"ר הזקן.
לאחר מכן יש לנו תורה אור וליקוטי תורה, הספרים המפורסמים של אדמו"ר הזקן, שהצמח צדק ערך אותם. אחר כך יש לנו ספר שנקרא בונה ירושלים. מה זה בונה ירושלים? זה מאמרים קצרים של אדמו"ר הזקן. כל המאמרים האלה מודפסים גם אחר כך בספר המאמרים הקצרים, שנזכיר עוד מעט. מי שהדפיס את זה זה רבי חיים אלעזר ביחובסקי, וזה ספר מהספרים הראשונים של מאמרי אדמו"ר הזקן שהודפסו, והוא, נתן לו את השם בונה ירושלים. למה הוא קרא לזה בונה ירושלים? כי כשלומדים חסידות, אז חסידות תביא הגאולה, וייבנה ירושלים. לכן הוא קרא לזה בונה ירושלים.
אחר כך יש לנו את רשימת מאמרי אדמו"ר הזקן, הוא מפרט אותם. הראשון שבהם זה נקרא הנחות הר"פ. מה זה הנחות הר"פ? זה מאמרים שכתב אותם החסיד רבי פנחס מלך. הוא היה ידוע כדייקן מאוד מאוד מיוחד, שדייק מאוד מאוד בדברי אדמו"ר הזקן, וזה ספר שכל כולו מה שהוא כתב. לכן זה נקרא הנחות הר"פ. ראשי תיבות הרב פנחס.
אחר כך יש לנו ספר שנקרא אתהלך ליוזניא. אתהלך ליוזניא זה מאמרים, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן בליוזניא, בין השנים תקנ"ו ל-תקס"ב. ולמה זה נקרא אתהלך? כי המאמר הראשון שמודפס בספר זה על הפסוק "אתהלך לפני ה' בארצות החיים". אז לכן כל הספר נקרא על שם המאמר הראשון במילה אתהלך.
אחר כך יש לנו את המאמרים של תקס"ב. זה שני כרכים יש מזה. תקס"ג גם שני כרכים. אחר כך יש תקס"ד, אחר כך תקס"ה, גם שני כרכים. תקס"ו, גם שני כרכים. תקס"ז. תקס"ח, גם שני כרכים. תקס"ט, תק"ע, תקע"א ו-תקע"ב ו-ג', שזה בעצם כבר שנת ההסתלקות של אדמו"ר הזקן. מדובר באלפי מאמרים של אדמו"ר הזקן.
בנוסף לכך יש עוד ספרים ייחודיים, שהם לא לפי השנים. אחד זה נקרא ספר המאמרים הקצרים. ספר המאמרים הקצרים זה מאמרים כאלה שמהסגנון שלהם ניכר, שהם נאמרו בתקופה שמכונה אצל החסידים לפני פטרבורג. היינו מאמרים שאדמו"ר הזקן אמר לפני המאסר הידוע, אז היו מאמרים קצרים בסגנון קצר, והם כולם מרוכזים בספר המאמרים הקצרים. חלקם נמצא גם בספר בונה ירושלים, שהזכרנו קודם.
אחר כך יש אגרות קודש של אדמו"ר הזקן. יש מזה שני כרכים של מכתבים של אדמו"ר הזקן. חלקם נמצאים בתניא בחלק שנקרא אגרת הקודש, ויש עוד מכתבים נוספים שאדמו"ר הזקן כתב נמצאים בפני עצמו בספר אגרות קודש של אדמו"ר הזקן.