בשיעור העשירי בשלשלת היחס אנו מגיעים לחלקו האחרון של פרק תולדות אדמו"ר הזקן - החלק התשיעי. בשיעור זה נלמד על אחיו, אחותו וגיסיו של אדמו"ר הזקן, וכן על ספריו.
"אחיו" של אדמו"ר הזקן:
"א) הרב הגאון הרב החסיד רבי יהודה ליב" המכונה המהרי"ל (ראשי תיבות: מורנו הרב יהודה לייב), המהרי"ל מינוביץ'. נולד בשנת תק"ט, ואדמו"ר הזקן היה מבוגר ממנו בארבע שנים. אדמו"ר הזקן אמר עליו: "אחי הגאון המהרי"ל הוא בעל שכל ישר, והוא אמר לי שאלך למעזריטש". חלקו הגדול של ספר המאמרים "תורה אור" של אדמו"ר הזקן הוא 'הנחות' ממאמריו שכתב המהרי"ל, ואדמו"ר הזקן אמר על כתיבתו שהיא מכוונת מאוד ומדייקת כפי שנאמרו הדברים. אף חיבר ספר בשם "שארית יהודה" על הלכות מליחה. קבור ביאנוביץ'.
" ב) הרב הגאון הרב מרדכי" שם משפחתו פוזנר. הצמח צדק סיפר עליו שהיה חריף, נפלא ובעל סברה ישרה. כאשר ייסד אדמו"ר הזקן את ה"חדרים" - חדר א', חדר ב' וכו', כפי שהזכרנו בתולדותיו - מינה את אחיו רבי מרדכי להיות אחראי עליהם. שימש רב בעיר אורשה, ובדמותו היה דומה מאוד לאדמו"ר הזקן. נפטר בי"א אדר תקפ"ג, וקבור בקפוסט.
"ג) הרב הגאון הרב משה" עליו מסופר מעט. שם משפחתו אף הוא פוזנר; שימש רב בכמה מקומות - בעיר קייב, בליפליה וברודניה. נפטר עוד בחיי אדמו"ר הזקן, וקבור ברודניה.
לאדמו"ר הזקן היתה אחות אחת, "אחותו הרבנית שרה" ולרעייתו הרבנית סטרנה היתה אף היא אחות אחת; בעליהן הם שני גיסיו של אדמו"ר הזקן.
גיסו הרב ישראל, המכונה רבי ישראל קאזאק - והוא בעל אחותו" הרבנית שרה. מסופר עליו שעסק במסירות נפש ממש למען שחרורו של אדמו"ר הזקן במאסר הידוע בשנת תקנ"ט. כמסופר ב"בית רבי", מיד כשנלקח אדמו"ר הזקן למאסר אמר לו שיסע מיד לפטרבורג; ושם מפורט - ולא ניכנס לכל הפרטים - כיצד חיפש את אחד השרים על פי הדרכת אדמו"ר הזקן שיפגוש אותו, ולבסוף העביר דרכו פתק בכתב ידו של אדמו"ר הזקן, ובו כתוב "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". הפתק הועבר בתוך דלעת שנזרקה מן החלון, והיה בכך מסר לחסידים שאדמו"ר הזקן חי. הוא האריך ימים לאחר אדמו"ר הזקן.
"גיסו רבי עקיבא פראדקין משקלאוו - בעל אחות אשתו" שכן לרבנית סטרנה היתה אחות אחת, והוא היה בעלה. בעת שהיה אדמו"ר הזקן בבית חמיו וחמותו, סבל שם הרבה, כפי שסופר כבר קודם לכן; אולם אחותה של הרבנית סטרנה, בתם של חמיו וחמותו, הכירה בקדושתו של גיסה, אדמו"ר הזקן, והזהירה את אחותה שלא תשמע למה שאומרים לה ולא תדרוש להתגרש מאדמו"ר הזקן. אמרה לה: אל תקשיבי, בעל קדוש יש לך. ובסתר, בלא ידיעת אביה, עשתה כל שביכולתה להיטיב את מצבו של אדמו"ר הזקן ולהשיג לו את כל צרכיו. אדמו"ר הזקן החזיק לה טובה כל ימיו על מסירות הנפש שגילתה, שלא בידיעת הוריה, לעזור לו באותו מקום.
"ספריו" של אדמו"ר הזקן:
"א) הלכות תלמוד תורה" - כפי שכבר סופר, ההלכות הראשונות שהדפיס אדמו"ר הזקן, ללא ציון שמו, היו הלכות תלמוד תורה.
"ב) ברכות הנהנין" - סדר ברכות הנהנין של אדמו"ר הזקן, שנדפס אף הוא בפני עצמו.
"ג) תניא, ומהדורא קמא" ספר התניא הוא מן הספרים המפורסמים ביותר של אדמו"ר הזקן, ואחד הספרים היהודיים שנדפסו במספר ההוצאות הגדול ביותר: עד היום מדובר בכשֵשת אלפים הוצאות והדפסות שונות. הספר אף תורגם לשפות רבות - אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית, גרמנית, גרוזינית, וכן לכתב ברייל.
כאן מופיעה "מהדורה קמא" - המהדורה הראשונה של התניא שכתב אדמו"ר הזקן, שלאחריה כתב מהדורה שנייה. אחד ההבדלים הבולטים בין המהדורות הוא פרק ל"ב בתניא, שבמהדורה קמא לא היה כלל, והוכנס רק במהדורה בתרא. על פי הוראת הרבי הדפיסו בשנת תשמ"ב את מהדורה קמא של התניא, עם השוואות וציונים המראים את ההבדלים בין שתי המהדורות.
"ד) סידור" נוסח הסידור שסידר אדמו"ר הזקן.
"ה) שולחן ערוך" שכתב אדמו"ר הזקן על פי הוראת המגיד.
"ו) ספר שאלות ותשובות" בתחילה נדפסו שאלותיו ותשובותיו של אדמו"ר הזקן בסוף השולחן ערוך, אוסף לא גדול; אך במשך הזמן, משנתגלו שאלות ותשובות נוספות שכתב, יצא הדבר כספר בפני עצמו - ספר שאלות ותשובות של אדמו"ר הזקן.
"ז) ביאורי הזוהר" מאמרים שאמר אדמו"ר הזקן בביאורי הזוהר, בייחוד לבניו. את המאמרים הללו כתב האדמו"ר האמצעי, אחד מבניו של אדמו"ר הזקן, ולכן פעמים רבות מייחסים את ספר ביאורי הזוהר לאדמו"ר האמצעי, שכן הוא זה שכתבו; אך למעשה הם מאמריו של אדמו"ר הזקן, ולפיכך נמנה הספר בין ספריו.
"ח) תורה אור ט) לקוטי תורה" ספריו המפורסמים של אדמו"ר הזקן, שערך אותם הצמח צדק.
"י) בונה ירושלים" - מאמרים קצרים של אדמו"ר הזקן. כל המאמרים הללו נדפסו לאחר מכן גם ב"ספר המאמרים הקצרים", שיוזכר להלן. את הספר הדפיס רבי חיים אלעזר ביחובסקי, והוא מן הראשונים שנדפסו ממאמרי אדמו"ר הזקן. הוא שנתן לו את השם "בונה ירושלים", משום שלימוד החסידות מביא את הגאולה ואת בניין ירושלים.
"יא) מאמרי אדמו"ר הזקן הנחות הר"פ" מאמרים שכתב החסיד רבי פנחס רייזעס, שהיה ידוע כדייקן מיוחד במינו ודייק מאוד בדברי אדמו"ר הזקן. הספר כולו הוא מכתיבתו, ומכאן שמו: הנחות הר"פ - ראשי תיבות הרב פנחס.
"יב) מאמרי אדמו"ר הזקן - אתהלך ליאזנא" - מאמרים שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן בליאוזנא, בין השנים תקנ"ו - תקס"ב. שם הספר ניתן על שם המאמר הראשון שבו, על הפסוק "אתהלך לפני ה' בארצות החיים".
מאמרים לפי שנים: "יג) מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב, שני כרכים", "יד) מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ג, שני כרכים", "טו) מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ד", "טז) מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ה, שני כרכים", "יז) מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו", "יח) מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ז", "יט) מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח, שני כרכים", "כ) מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט", "כא) מאמרי אדמו"ר הזקן תק"ע", "כב) מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"א", "כג) מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"ב" - שהיא כבר שנת הסתלקותו של אדמו"ר הזקן. מדובר באלפי מאמרים.
"כד) מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים" מאמרים שמסגנונם ניכר כי נאמרו בתקופה המכונה אצל החסידים "לפני פטרבורג", דהיינו מאמרים שאמר אדמו"ר הזקן לפני המאסר הידוע, שהיו קצרים ובסגנון קצר. כולם מרוכזים בספר זה, וחלקם נמצא גם בספר "בונה ירושלים" שהוזכר לעיל.
מאמרים שלא נדפסו לפי שנים אלא לפי נושאים "כה) מאמרי אדמו"ר הזקן על פרשיות התורה ומועדים. כו) מאמרי אדמו"ר הזקן ענינים. כז) מאמרי אדמו"ר הזקן מאמרי רז"ל. כח) מאמרי אדמו"ר הזקן נ"ך, ג' כרכים".
אגרות קודש - שני כרכים" של מכתבי אדמו"ר הזקן. חלק מן המכתבים נמצאים בתניא, בחלק הנקרא "אגרת הקודש", ומכתבים נוספים שכתב נמצאים בפני עצמם בספר אגרות קודש של אדמו"ר הזקן.
בכך מסתיים פרק תולדותיו של אדמו"ר הזקן בשלשלת היחס.