אנחנו בשיעור השביעי בשלשלת היחס של נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי. בתולדות חייו של אדמו"ר הזקן, בחלק השישי של אדמו"ר הזקן. הגענו לתקס"א. מסופר ככה: איסרו חג של סוכות בתקס"א, נתבקש לפטרבורג. מה מסופר כאן? כבר ראינו לפני כן, שבתקנ"ט, גם באיסרו חג של סוכות, היה המאסר המפורסם של אדמו"ר הזקן, שהגאולה ממנו הייתה בי"ט כסלו. זה היה המאסר הראשון של אדמו"ר הזקן.
לאחר מכן, אחרי שכבר שוחרר בתקנ"ט, כעבור שנתיים, היה מלשינות חדשה, והפעם המלשינות הייתה בעיקר נגד תורת החסידות. וכמו שיש בהיום יום עצמו, בפתגם של כ"ז כסלו, שם מסופר שהמלשינות השנייה הייתה הרבה יותר כבדה, הרבה יותר קשה מהראשונה, ולא הייתה אישית נגד אדמו"ר הזקן כמורד במלוכה, היא הייתה נגד התורה, נגד תורת החסידות, שהם מביאים שם רעיונות שהם טענו שהרעיונות מסיתים נגד המלוכה. ובחקירות שחקרו את אדמו"ר הזקן הוא היה צריך להסביר להם, לגויים, כל מיני מושגים מאוד מאוד עדינים וגבוהים מתורת החסידות, שהם רצו להבין, איך הם לא סותרים לחיים תחת ממלכה עם חוקי ממלכה. למשל, מה שכתוב בחסידות, מושג שנקרא ביטול היש או מסירות נפש, ואומר איך זה מסתדר עם קבלת עול של המלוכה. הוא היה צריך פשוט להסביר להם מושגים כאלה. זה היה מלשינות נגד תורת החסידות.
למאסר הזה לקחו אותו באיסרו חג סוכות, גם כן בתקס"א. מתי היה השחרור מהמאסר? זה לא מופיע כאן, אבל מופיע בפתגם של כ"ז כסלו ביום יום שהשחרור היה בנר ג' דחנוכה, שזה כ"ז כסלו, נר ג' דחנוכה, למרות שבספר בית רבי כתוב שיש דעות שונות שהשחרור היה בנר החמישי של חנוכה. על כל פנים, בחנוכה עצמו זה גם כן חג גאולה של אדמו"ר הזקן, של המאסר השני.
הקטע הבא שמופיע כאן בי"א מנחם אב. באותה שנה, בתקס"א, נסע מפטרבורג ישר לליאדי דלך מוליב. אנחנו יודעים שאדמו"ר הזקן היה לפני זה בליאוזנה. אחרי המאסר הוא עבר דירה, עבר לליאדי. קודם כול, הוא נשאר בפטרבורג כמה חודשים, אם בכסלו בנר ג' דחנוכה הוא כבר שוחרר עד מנחם אב הוא עדיין בפטרבורג. למה הוא נשאר בפטרבורג? הייתה החלטה של הממשלה שייתנו לו לגור רק תחת העיניים שלהם בעיר הבירה פטרבורג, והיה לאדמו"ר הזקן צער מזה שהוא נשאר בפטרבורג, אבל זה היה אילוץ של הממשלה, ולאחר מכן, בי"א מנחם אב הוא הצליח לעזוב את פטרבורג, אבל הוא לא חזר חזרה לגור איפה שהיה גר לפני זה בליאוזנה, אלא הוא עבר דירה למקום חדש לליאדי.
מה הטעם של הדבר שהוא עבר לליאדי, ולא חזר חזרה לאותו מקום שהוא היה קודם? כשמסתכלים בספר בית רבי אין הסבר. שמה כתוב שלהפך, אנשי ליאוזנה באו לאדמו"ר הזקן וצעקו והתחננו למה אתה עוזב אותנו? בוא תחזור אלינו. ולא עזר שום דבר. וכתוב שלא הייתה סיבה למה הוא החליט לעזוב את ליאוזנה. אבל בספר התולדות של אדמו"ר הזקן יש כן הסבר למה הוא עבר דווקא לליאדי, ולמה זה קשור עם העזיבה שלו את העיר פטרבורג?
מסופר שם שהיה נסיך, נסיך גוי, קראו לו ליובימירסקי. הוא מאוד מאוד התרשם מאדמו"ר הזקן כשהוא היה במאסר בפטרבורג, מאוד התרשם ממנו, והסבירו לו שלחסידים יש צער גדול שאדמו"ר הזקן נשאר פה בפטרבורג, הם לא יכולים לבוא אליו. אז אותו נסיך, ביקר אצל אדמו"ר הזקן, כשהוא היה בפטרבורג, והוא אמר לו: "אם אתה מחליט לבוא לגור בליאדי", שזה עיר תחת השלטון של אותו נסיך, הוא אומר: "אם תבוא לגור אצלי, אני אצליח לפעול על הממשלה, שייתנו לך לעזוב את עיר הבירה, שתבוא אליי, ואז גם חסידים יוכלו לבוא אליך". וזה בעצם מה שגרם, שהאדמו"ר הזקן הסכים לעבור לגור בעיר שלו, וככה הוא עבר דירה מליאוזנה לליאדי.
בליאדי הוא היה בערך אחת עשרה שנה. אחת עשרה שנה האחרונות הוא היה בליאדי. עכשיו אנחנו מגיעים לקטע האחרון, שכבר מתקרב לזמן ההסתלקות של האדמו"ר הזקן. אז מסופר ככה: "ערב שבת מברכים, אלול תקע"ב", זה ממש מספר חודשים, ארבעה-חמישה חודשים לפני ההסתלקות של האדמו"ר הזקן, "עזב את ליאדי", אז הוא עזב את המקום ליאדי, אחרי שהוא גר שם מתקס"א עד תקע"ב. אז הוא עזב את ליאדי, "ומטולטל עם בני ביתו והרבה מהחסידים" עזב, גם עם כל הבני בית, עם המון המון חסידים. שם מתואר שהיו, חוץ מהבני בית, והרבה חסידים שהלכו רגלי, היו שישים עגלות של חסידים שהצטרפו להאדמו"ר הזקן, והוא נסע ונסע, "עד בואו י"ב טבת תקע"ג לכפר פיאנה, פלך קורסק".
מה היה טעם הנסיעה הזו? זה היה בזמן מלחמת נפוליאון. האדמו"ר הזקן ברח מהמלחמה, ברח מנפוליאון. והרוסים, הגנרלים הרוסים, מאוד עזרו לאדמו"ר הזקן. הם גם הלכו איתו כל הדרך כעזרה, והם הציעו לו מסלול נסיעה מסוים, אבל האדמו"ר הזקן בחר את המסלול שלו, והוא אמר: "בואו ניסע מהר". הוא רצה כמה שיותר מהר לעבור את הנהר דנייפר.
שם יש סיפור מאוד מעניין, סיפור מפורסם על אותה הנסיעה, שאחרי שהתרחקו איזה שתי קילומטר מהעיר, מליאדי, אז הוא אמר לכל הקבוצה שנסעה איתו שיסעו מהר מהר ויתקדמו. הוא ביקש מהחיילים הרוסים שהיו איתו שייתנו לו עגלה רתומה לשני סוסים טובים, ואז האדמו"ר הזקן בעצמו חזר עם כמה חסידים בודדים חזרה לעיר שבא גר, חזר חזרה לליאדי, לבית שלו, והוא ציווה לחפש אם נשאר משהו בבית. הם רוקנו את הכול, ואז מצאו שמה זוג נעלי בית ישנים ועוד כמה פריטים. הוא לקח את זה, כשיצא מהבית הוא ביקש שמיד ישרפו את כל הבית, שלא יישאר זכר, והציתו אש, שרפו את הבית והוא מיהר לעזוב את העיר.
איך שהוא יצא מהעיר, נפוליאון נכנס לעיר, והדבר הראשון שהוא חיפש היה הבית של האדמו"ר הזקן, והוא לא יכול היה לגשת מעוצם האש שלא הצליחו לכבות אותה. אז הוא התחיל לחפש בכל האזור מי יכול לתת לו איזשהו פריט כלשהו, אם זה כלי או מטבע, משהו של האדמו"ר הזקן. נפוליאון היה מכשף גדול, והוא הבין בקדושתו של האדמו"ר הזקן, והוא רצה להיאחז במשהו שלו, אבל הוא לא הצליח למצוא שום דבר. לכן, האדמו"ר הזקן חזר במיוחד כדי שנפוליאון לא ימצא כלום. ויש שם עוד כמה פרטים על הנסיעה ברשימות של הרבי הקודם בליקוטי דיבורים, אבל זו נקודת הדברים.
ואז לקראת הקטע האחרון פה, "שם", שם הכוונה היא באותו כפר, בפיאנה, "במוצאי שבת קודש אור ליום ראשון כ"ד טבת נסתלק". זה יום ההילולא של האדמו"ר הזקן. במוצאי שבת, ליל כ"ד טבת. "ומנוחתו כבוד". איפה הייתה הקבורה של האדמו"ר הזקן? הוא נפטר בכפר שקראו לו פיאנה. איפה הקבורה שלו? בעיר האדיץ', פלך פולטאווה.
עכשיו, מאיפה שהוא נפטר, מכפר פיאנה עד האדיץ', זה היה אז מרחק של בערך מאה קילומטר. אני אומר אז, כי היום הכבישים כנראה שונים. היום זה מרחק הרבה הרבה יותר גדול, אולי יותר ממאתיים חמישים קילומטר. אבל אז, ככה מתואר במכתב מסוים של האדמו"ר האמצעי, הוא מתאר שהיה נסיעה של בערך מאה, מאה ומשהו קילומטר. למה נסעו יותר ממאה קילומטר אחרי ההסתלקות של האדמו"ר הזקן לקחת אותו לבית העלמין? כי זהו היתה העיר היהודית הכי קרובה. בית העלמין היהודי הכי קרוב לאזור היה שם. לכן הובילו אותו למעלה ממאה קילומטר, ועד היום מנוחתו הכבוד של האדמו"ר הזקן נמצאת בהאדיץ', בפלך פולטאווה.
זה הסיום של התולדות של אדמו"ר הזקן. בהמשך נראה את המשפחה שלו, את הספרים שלו.