אנחנו בשיעור השלישי של סדר שלשלת היחס, ואנחנו מתחילים היום את התקופה הראשונה של התיאור על חייו של אדמו"ר הזקן. נלמד את כמה השורות הראשונות. הדבר הראשון שמביא הרבי פה על אדמו"ר הזקן, נולד ח"י אלול תק"ה. אדמו"ר הזקן נולד בח"י אלול. כידוע שח"י אלול זה גם יום ההולדת של הבעל שם טוב, יום ההולדת של שני המאורעות הגדולים.
לא ברור לגמרי איפה המקום שאדמו"ר הזקן נולד. הספק הוא אם הוא נולד בליוזני, או שהוא נולד בפוזן. כבר ראינו שהסב, סביב, קראו לו רבי מוישה מפוזן. אז זה לא ברור איפה הוא נולד, אדמו"ר הזקן. והוא נולד בשנת תק"ה.
תק"ה, השנה הזו, אנחנו רואים שאדמו"ר הריי"צ הנציח את המידע על השנה הזו, שהרי הוצאת הספרים החב"דית מוציאה את כל ספרי החסידות לעולם. אז אדמו"ר הריי"צ קבע שזה ייקרא הוצאת ספרים "קהת". אחד הטעמים למה זה נקרא בשם "קהת", כי "קהת" זה אותיות ת-ק-ה, שזה בעצם שנת לידתו של אדמו"ר הזקן. במילים אחרות, כשרואים כל ספר חב"די, אתה יכול לדעת מאיפה כל זה התחיל. כל זה התחיל מתק"ה, מהרגע שנשמתו של אדמו"ר הזקן ירדה לעולם, תורת החסידות התחילה להתפשט בעולם.
"ושם אמו רבקה בת הרב אברהם". רבקה זה השם של אימא של אדמו"ר הזקן. ידוע הרי הסיפור שכשאדמו"ר הזקן הלך למאסר, ובאו להתפלל כבקשת אדמו"ר הזקן אצל רבי יצחק מברדיצ'ב, ולא ידעו את שם האימא להגיד לו איך להתפלל, אז הוא פתח את החומש, ופתח שכתוב: "וירא יעקב כי יש שבר במצרים". אז רבי לוייזק פירש: "שבר" זה שי"ן בי"ת רי"ש, זה "שניאור בן רבקה". שם אימו של אדמו"ר הזקן הייתה רבקה.
כתוב "רבקה בת הרב אברהם". דהיינו, פה אנחנו רואים שהשם של הסבא של אדמו"ר הזקן מצד אימא שלו, קראו לו אברהם. בעזרת השם, כשנגיע בהמשך לשמות של הבנים של אדמו"ר הזקן, נגלה שהבן השני של אדמו"ר הזקן קוראים לו חיים אברהם. שם אנחנו גם נפרט ונראה שהתברר לאדמו"ר הזקן בעצמו לאחר מכן, שהשם המלא של סבא שלו היה חיים אברהם, ולא אברהם. אבל פה, בשלב הזה, אנחנו עדיין יודעים שהשם של הסבא היה הרב אברהם.
ממשיך הלאה התיאור, מה קרה לאחר מכן. בחג הבר מצווה, אחרי שאדמו"ר הזקן הגיע לגיל שלוש עשרה, תיארו גדולי הדור בשם "רב תנא הוא ופליג". כשאדמו"ר הזקן היה בבר מצווה, מתואר, הרבי הקודם מתאר בשיחות שלו, שהיו נוכחים כל גאוני הדור, ובאו להשתתף בבר מצווה. זה היה מעמד מאוד מיוחד. ואדמו"ר הזקן, כבחור בן שלוש עשרה, אמר חידושי תורה, ואמר חידושי תורה כל כך מופלאים שכל הגאונים שנכחו שם יצאו מהכלים, ופה, בו במקום, הסמיכו אותו לרבנות בבר מצווה שלו, ונתנו לו את התואר רב.
עכשיו התואר שנתנו לו, רב, בא לבטא את הגדולה שלו. מה שכתוב כאן זה "רב תנא הוא פליג". מה הכוונה? זו ההגדרה שמקורה מהגמרא. בתלמוד יש קבוצת אמוראים שהם היו בסוף תקופת האמוראים, ויש להם מעמד כמו תנא. בכלל, אנחנו יודעים שתנא הוא במעמד יותר גבוה מאמורא. לכן אמורא לא יכול לחלוק על דברי תנא. אם מוציאים משהו שאמורא אמר ויש משנה הפוכה מדבריו, אז דברי אמורא נדחים. אבל יש אמוראים בודדים שהם היו אמנם בתחילת תקופת האמוראים. יש להם מעמד כמו תנא, והם יכולים לחלוק על משנה. ואחד מהבודדים האלה זה רב. השם שלו היה רב. כמה פעמים בש"ס כששואלים על רב שלכאורה יש משנה סותרת את מה שהוא אמר, אז אומרים בגמרא: רב, תנא הוא פליג. רב הוא תנא, והוא יכול לחלוק על תנא אחר.
זאת אומרת, למרות שהוא בתקופת האמוראים, זה כינוי מאוד גדול, לכנות אדם שהוא לכאורה, במקרה שלנו אדמו"ר הזקן צעיר, בן שלוש עשרה, כינו אותו בכינוי כזה, שאומרים הוא אמנם צעיר, אבל יש לו כוח כמו בתקופת התנאים. זה בעצם הכינוי. הרבי הקודם מציין, שרשמו את הכינוי המיוחד הזה של אדמו"ר הזקן, בפנקס החברא קדישא.
ונוסיף עוד שתיים שלוש מילים. כשאדמו"ר הזקן היה ילד בן חמש, אבא שלו, רבי ברוך, רשם אותו בפנקס החברא קדישא, דהיינו, הוא רשם אותו שהוא ישמש בחברא קדישא. אדמו"ר הזקן בעצמו אמר במשך השנים, שהוא מחזיק טובה לאבא שלו על זה, שהוא הכניס אותו כבר מגיל חמש לשם. למשל, אחד הסיפורים המסופר, שכשהמגיד ממזריטש הסתלק, זכה אדמו"ר הזקן להיות בין המתעסקים בגופו הקדוש של המגיד. הוא גם זכה בהגרלה להתעסק בראש של המגיד. למה הוא זכה בכלל להיכנס להגרלה הזו? כי החליטו שרק מי שיש לו חברות בחברא קדישא, תהיה לו אפשרות להיות קשור לזה. ולאדמו"ר הזקן היה כבר מגיל חמש, הוא כבר היה רשום כמשמש עתידי בחברא קדישא, וכשהוא הגיע לגיל הבר מצווה, הוא כבר היה רשום שם מגיל חמש, כי לגיל הבר מצווה, הוסיפו בשם שלו בפנקס של החברא קדישא את התואר רב, שהוא קיבל הסמכה מיוחדת עד לרמה הזו של תנא הוא פליג.
נמשיך עוד שורה בשנת תק"כ, חתונתו. אדמו"ר הזקן התחתן בגיל חמש עשרה. זה היה כשהוא היה בתק"כ. תאריך החתונה של אדמו"ר הזקן היה בערב שבת, פרשת נחמו, י"ב מנחם אב. זה היה יום החתונה של אדמו"ר הזקן.
מה היה מיד אחרי החתונה? אז כתוב כאן: "עשה תעמולה גדולה בטרחתו ובממונו בקרב היהודים להתעסק בעבודת האדמה". הוא קיבל אחרי החתונה כסף, נדוניה. אז אדמו"ר הזקן לקח את כספי הנדוניה שהוא קיבל, וגם התעסק בטרחתו וגם בממונו, בכסף שהוא קיבל מהנדוניה, הוא השקיע את זה כדי לעודד יהודים שיהיה להם פרנסה, שיקנו קרקעות, שתהיה להם יכולת לעבוד, ומאוד הרבה הוא התעסק עם זה.
ובשנים המאוחרות יותר הוא התעסק בזה עוד יותר. כלומר, מסופר בספר התולדות, שכשהוא חזר בפעם הראשונה ממזריטש, אז הוא התעסק עוד יותר. אז הוא כבר שמע את שיטתו של הבעל שם טוב לייקר יהודים פשוטים ואת העניין של דירה בתחתונים. אז הוא עוד יותר השקיע בזה, למצוא ליהודים פרנסה, כפשוטו, שיהיה להם. השקיע בזה גם טרחה וגם ממון.
עוד שורה אחת. תקכ"ד, שאדמו"ר הזקן היה בגיל תשע עשרה, תקכ"ד, הולך למזריטש בפעם הראשונה. כמו שמסופר ביום־יום של י"א מנחם אב. יש שם את התיאור שאדמו"ר הזקן הלך ביחד עם אח שלו, עם המהרי"ל, רק אח שלו הלך בלי רשות אשתו, אז הוא מיד חזר חזרה. ואדמו"ר הזקן שהלך עם רשות, אז הוא נשאר שם עד אחרי פסח של תקכ"ה. עד אז הוא נשאר אצל המגיד.
ויש הרבה דברים נוספים שהיו בחייו, אבל אנחנו מתייחסים וקוראים רק מה שהרבי הכניס בתמצית, הנקודות העיקריות, בשלשלת היחס של אדמו"ר הזקן.